ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מעוז נריה בן הדס
הקשר בין ארץ ישראל לעם ישראל
אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל אֵינֶנָּה דָּבָר חִיצוֹנִי, קִנְיָן חִיצוֹנִי* לָאֻמָּה, רַק בְּתוֹר אֶמְצָעִי לַמַּטָּרָה* שֶׁל הַהִתְאַגְּדוּת הַכְּלָלִית וְהַחְזָקַת קִיּוּמָהּ הַחָמְרִי אוֹ אֲפִלּוּ הָרוּחָנִי*.
אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הִיא חֲטִיבָה עַצְמוּתִית* קְשׁוּרָה בְּקֶשֶׁר-חַיִּים עִם הָאֻמָּה, חֲבוּקָה בִּסְגֻלּוֹת פְּנִימִיּוֹת* עִם מְצִיאוּתָהּ.
וּמִתּוֹךְ כָּךְ אִי-אֶפְשָׁר לַעֲמד עַל הַתֹּכֶן שֶׁל סְגֻלַּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וּלְהוֹצִיא לַפֹּעַל אֶת עֹמֶק חִבָּתָהּ, בְּשׁוּם הַשְׂכָּלָה רַצְיוֹנָלִית אֱנוֹשִׁית כִּי-אִם בְּרוּחַ ד' אֲשֶׁר עַל הָאֻמָּה* בִּכְלָלָהּ, בַּהַטְבָּעָה* הַטִּבְעִית הָרוּחָנִית אֲשֶׁר בְּנִשְׁמַת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא שֶׁשּׁוֹלַחַת אֶת קַוֶּיהָ* בִּצְבָעִים טִבְעִיִּים בְּכָל הָאֳרָחוֹת שֶׁל הַהַרְגָּשָׁה הַבְּרִיאָה*, וּמַזְרַחַת הִיא אֶת זְרִיחָתָהּ הָעֶלְיוֹנָה עַל-פִּי אוֹתָהּ הַמִּדָּה שֶׁל רוּחַ הַקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה, הַמְמַלֵּאת חַיִּים וְנֹעַם עֶלְיוֹן אֶת לְבַב קְדוֹשֵׁי הָרַעְיוֹן* וַעֲמֻקֵּי הַמַּחֲשָׁבָה הַיִּשְׂרְאֵלִית.
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
31 - משבר האמונה חלק ז'
32 - ארץ ישראל חלק א'
33 - ארץ ישראל חלק ב'
טען עוד
הַמַּחֲשָׁבָה עַל-דְּבַר אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא רַק עֵרֶךְ חִיצוֹנִי כְּדֵי הַעֲמָדַת אֲגֻדַּת הָאֻמָּה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁהִיא בָּאָה כְּדֵי לְבַצֵּר עַל-יָדָהּ אֶת הָרַעְיוֹן הַיַּהֲדוּתִי בַּגּוֹלָה*, כְּדֵי לִשְׁמֹר אֶת צִבְיוֹנוֹ וּלְאַמֵּץ אֶת הָאֱמוּנָה וְהַיִּרְאָה וְהַחִזּוּק שֶׁל הַמִּצְווֹת הַמַּעֲשִׂיּוֹת בְּצוּרָה הֲגוּנָה, אֵין לָהּ הַפְּרִי הָרָאוּי לְקִיּוּם*, כִּי הַיְסוֹד הַזֶּה הוּא רָעוּעַ בְּעֵרֶךְ* אֵיתַן הַקֹּדֶשׁ שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל.
הָאִמּוּץ* הָאֲמִתִּי שֶׁל רַעְיוֹן הַיַּהֲדוּת בַּגּוֹלָה בּוֹא יָבוֹא רַק מִצַּד עֹמֶק שִׁקּוּעוֹ בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל*, וּמִתִּקְוַת* אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל יְקַבֵּל תָּמִיד אֶת כָּל תְּכוּנוֹתָיו הָעַצְמִיּוֹת.
צִפִּיַּת יְשׁוּעָה הִיא כֹּחַ-הַמַּעֲמִיד שֶׁל הַיַּהֲדוּת הַגָּלוּתִית, וְהַיַּהֲדוּת שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הִיא הַיְשׁוּעָה עַצְמָהּ.
(אורות ארץ ישראל א)
___________________________________
דָּבָר חִיצוֹנִי, קִנְיָן חִיצוֹנִי – כלי לקיומה של האומה, בהמשך המשפט מביא הרב כמה דוגמאות לעמדה שארץ ישראל היא קניין חיצוני. אֶמְצָעִי לַמַּטָּרָה – כל אומה זקוקה לשטח גאוגרפי שתוכל להתקבץ בו ולבסס את קיומה. אוֹ אֲפִלּוּ הָרוּחָנִי – ארץ ישראל אינה רק בשביל שנוכל לקיים בה מצוות. חֲטִיבָה עַצְמוּתִית – עם ישראל וארצו הם מציאות מאוחדת אחת. בִּסְגֻלּוֹת פְּנִימִיּוֹת – ברבדים פנימיים ועמוקים שאין לנו יכולת להבין בשכל. בְּרוּחַ ד' אֲשֶׁר עַל הָאֻמָּה – הקישור לארץ נובע מהרוחניות והשכינה השורה באומה. בַּהַטְבָּעָה – מכוח הטבע שהוטבע בעם ישראל. שֶׁשּׁוֹלַחַת אֶת קַוֶּיהָ וכו' – מנשמת ישראל מתפשטים הגילויים. הַהַרְגָּשָׁה הַבְּרִיאָה – של אהבת הארץ. קְדוֹשֵׁי הָרַעְיוֹן – צדיקים המעמיקים בענייני אמונה. לְבַצֵּר עַל-יָדָהּ אֶת הָרַעְיוֹן הַיַּהֲדוּתִי בַּגּוֹלָה – כדי לחזק את קיום המצוות בזמן הגלות היו שהסבירו שארץ ישראל אינה דבר מהותי, ועם ישראל יכול לקיים את ייעודו החשוב גם בגלות בעזרת קיום המצוות. אֵין לָהּ הַפְּרִי הָרָאוּי לְקִיּוּם – ההסברה שחשיבותה של ארץ ישראל היא חיצונית בלבד, לא תצליח לחזק לאורך זמן את קיום המצוות בגלות. בְּעֵרֶךְ – ביחס. הָאִמּוּץ – החיזוק. מִצַּד עֹמֶק שִׁקּוּעוֹ בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל – מכוח ההבנה הברורה עד כמה ארץ ישראל חשובה לנו. וּמִתִּקְוַת – מהציפייה לשיבת האומה לארץ ולתחייתה.
הקדמה
מרכזיותה של ארץ ישראל בדורנו היא דבר בולט לעין: הציונות, כבר בראשית דרכה, חרתה על דגלה את נושא העלייה ארצה והפרחת שממותיה. אך סוגיית הארץ מעוררת גם לא מעט שאלות אותן יש לברר: מהו ייחודה של ארץ ישראל ומדוע היא כה חשובה לעם ישראל? הרב קוק מאיר בדבריו את ייחודו של הקשר האלוהי בין ישראל לארצו, קשר ייחודי זה איננו דומה ליתר הקשרים בין עמים אחרים לארצם; זהו קשר אורגני – הפועל הן על העם והן על הארץ בצורה של יחסי גומלין הדדיים. מעין יחסי גוף ונשמה. עובדה זאת מסבירה גם את סלידתה של הארץ ממעשים המנוגדים לאופייה הנעשים עליה. הארץ מקיאה את היושבים עליה ואינם נוהגים בהתאם לאופייה ובכך מעמידה את היחס אליה באור אלוהי ומוסרי. כך תובן אפוא גם הגלות מן הארץ כאשר היושבים עליה אינם נוהגים בהתאם למדרגתה של הארץ. ולהיפך, כאשר עם ישראל חוזר לארצו לאחר גלות שנות אלפיים, מגיבה הארץ בצורה פלאית כאישה שאהובה חזר אליה לאחר שנות נדודים ארוכות; הארץ מפריחה שממותיה, קמה לתחייה ומגיבה באהבה לבניה השבים אליה. בכך מתגלה כמה הקשר אל הארץ איננו רק כאל מקום מגורים טכני, כאמצעי לסיפוק הגנה וכדו', אלא כגוף התואם את אופיו של העם אליו ייועד ועבורו נוצר. רק חיבור זה בין העם והארץ הוא שיביא את התכלית לשמה נברא העולם – השראת השכינה בישראל וממנו לעולם כולו.
ביאורים
הרב קוק בא לענות כאן על שאלת היסוד: בשביל מה אנחנו צריכים את ארץ ישראל? במסגרת התשובה שלו, הוא מתמודד מול דעות שונות הרווחות בציבור. המכנה המשותף לדעות הללו, הוא שארץ ישראל היא כלי עזר שמסייע לנו להגשים בקלות ובנוחות את הייעוד של עם ישראל. המחלוקת ביניהן היא לא על המשמעות של ארץ ישראל, אלא על המשמעות של עם ישראל. הציבור הכללי חושב שעם ישראל איננו שונה במהותו מעמים אחרים, ולכן הוא זקוק לפיסת קרקע רק כדי לארגן את כל חלקי העם יחד, ולהקים מדינה משלו. לעומתו, הציבור הדתי חושב שעם ישראל נועד לעבוד את ה' ולקיים מצוות. כשהעם הוא עצמאי בארצו ואינו משועבד לשלטון זר, זה הרבה יותר פשוט. בנוסף, יש מצוות רבות שניתן לקיים רק בארץ ישראל ולא בחוץ לארץ. לפי שתי הגישות הללו, עם ישראל יכול להסתדר גם בלי ארץ ישראל ולמלא את ייעודו במקום אחר.
הרב קוק שולל את שתי הגישות הללו, וטוען שארץ ישראל אינה כלי עזר אלא מרכיב הכרחי במימוש התפקיד של עם ישראל. כשם שהנשמה אינה יכולה לבטא את עצמה בלי הגוף – כך עם ישראל אינו יכול לממש את היכולות שלו בלי ארץ ישראל. הגוף והנשמה של כל אדם משולבים זה בזה בצורה טבעית, ופועלים בהרמוניה. אי אפשר להגדיר או לתאר בן אדם בלי להתייחס לגוף שלו. בחוץ לארץ עם ישראל מתפקד כנשמה בלי גוף. רק מי שמבין את הכוחות המופלאים הגנוזים בנשמה, יכול להעריך את החשיבות של הגוף שלו. וכך, רק מי שמבין את הייחודיות והערך הנעלה של עם ישראל – יכול להעריך באמת את החשיבות של ארץ ישראל.
הרב קוק אינו מסתפק רק בהסברת הערך האמיתי של ארץ ישראל, אלא מתייחס גם לשאלה חינוכית. יש גישה הטוענת, שלא כדאי לומר לקהילות היהודיות שנמצאות בגלות את האמת על ארץ ישראל, כי זה עלול לערער אותן. ההיגיון הוא ברור – אם עם ישראל יכול למלא את הייעוד שלו רק בארץ ישראל – כל קיום המצוות בחוץ לארץ הוא חסר ערך, ואפשר לוותר עליו. לכן, כשיקול חינוכי, עדיף להמעיט בערך של ארץ ישראל, ולהתייחס אליה רק כאמצעי שאינו מחייב. הרב קוק שולל גם את הגישה הזו, וטוען שגם מבחינה חינוכית זו טעות. לא נכון לעודד את החולה בכך שמנסים להנציח את מצבו ולהסביר לו שהכל בסדר, אלא יש להפיח בו תקווה שהוא יכול להבריא ולהרגיש הרבה יותר טוב. אי אפשר להפוך את חיי היהדות בגולה לאידיאל, מהסיבה שהזיוף הזה לא יחזיק. האינסטינקט היהודי יודע לזהות שהיהדות יכולה להתממש בשלימותה רק בארץ ישראל. דוקא אם נטמיע בקרב היהודים החיים בגלות את הציפיה לגאולה והשיבה לארץ, נעניק להם חוסן וכוח עמידה להמשיך ולשמור על המסורת, בשביל העתיד הגדול שמחכה.
שאלות לדיון
כיצד ניתן לשכנע אנשים בחשיבותה של ארץ ישראל אם היא לא משהו רציונאלי?
כיצד אתה מפרש את יחסם של החלוצים הראשונים לארץ ישראל לפי דברים אלו?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.












