ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלושת הנערים החטופים
עַתָּה הִגִּיעַ זְמַן תְּקוּמַת* הַיַּהֲדוּת בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל•.
הַהֶכְרֵחַ לָשׁוּב לְאֶרֶץ-אָבוֹת יַקִּיף* אֶת כָּל הַמַּצָּבִים שֶׁל הָאֻמָּה, בֵּין הַחָמְרִיִּים בֵּין הָרוּחָנִיִּים, וּבְיוֹתֵר הָאַחֲרוֹנִים*.
הַמַּהְפֵּכָה הָרוּסִית פָּעֲלָה וְתִפְעַל עַל סַכָּנַת מַצַּב הַיַּהֲדוּת בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל* שֶׁבְּרוּסְיָא, וּמִשָּׁם הַפְּעֻלָּה חוֹזֶרֶת* עַל כָּל הָעוֹלָם הָעִבְרִי, כִּמְעַט, לְפִי עֶרֶךְ שֶׁל הָרִבּוּי הַגָּדוֹל* שֶׁל הָאֻמָּה אֲשֶׁר שָׁם, אוּלַי יוֹתֵר עוֹד מִמַּה שֶּׁפָּעֲלָה לְהָרַע עַל הַדָּת וְהַיַּהֲדוּת, הַמַּהְפֵּכָה הַצָּרְפָתִית, עַל יְדֵי גִלְגּוּלֵי סִבּוֹתֶיהָ* מֵאָז עַד יָמֵינוּ אֵלֶּה. כֹּחַ מַכְרִיעַ גָּדוֹל* הָיָה בְּעוֹלָמֵנוּ מַצָּבָהּ הָרוּחָנִי שֶׁל הַיַּהֲדוּת שֶׁהָיָה חָזָק בְּרוּסְיָא. עַתָּה נָמוֹג וְהוֹלֵךְ הוּא הַיְסוֹד הָאַדִּיר הַזֶּה. וְכָל זֶה מֵבִיא לָנוּ מַחְשָׁבָה מַחֲרִידָה מְאֹד, אֲבָל גַּם כֵּן הֶכְרֵחַ לְהָסֵב עֵינֵינוּ* לְקֶרֶן הָאוֹרָה.
לעורר הלבבות לשוב אל ארץ ישראל
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
36 - ארץ ישראל חלק ה'
37 - ארץ ישראל חלק ו'
38 - לימוד שבועי באמונה כ"ד- ל סיון תשע"ד
טען עוד
הלחימה בשנאת ארץ הקודש
גְּדוֹלָה עָלֵינוּ הַחוֹבָה לְעוֹרֵר אֶת הָאַהֲבָה הַיְשָׁנָה לְצִיּוֹן, הָאַהֲבָה הַנִּצְחִית שֶׁכְּאָז מִיָּמִים מִקֶּדֶם כֵּן עַתָּה בּוֹעֶרֶת הִיא בְּלַבַּת אֵשׁ קֹדֶשׁ בְּלֵבַב בְּנֵי עַמֵּנוּ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם.
עָלֵינוּ לִלְחֹם בְּכָל עֹז בְּשִׂנְאַת אֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ שֶׁהִתְחִילָה לְהִכָּנֵס בִּפְרָטִים מִקִּרְבֵּנוּ. עָלֵינוּ לְהַשְׁמִיד בִּזְרֹעַ עֹז רוּחָנִי* וּבִקְדֻשַּׁת עוֹלָמִים שֶׁל אֶרֶץ חֶמְדָּה אֶת הַזֻהֲמָא* שֶׁל הַמְרַגְּלִים, שֶׁדַּוְקָא בְּמוֹעֵד לְחֶנְנָהּ* הִתְחִילָה לְהִתְנַעֵר* מְעַט. הַמְרַגְּלִיּוּת* הִיא מִתְאַבֶּקֶת* בִּשְׁאֵרִית כֹּחָהּ, אָמְנָם נוּכַל לֵאמֹר בְּבִטְחָה* בִּגְאוֹן שֵׁם ד' אֱלֹהֵי עוֹלָם הַבּוֹחֵר בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה, שֶׁהִיא דּוֹמָה לַהִתְאַמְּצוּת הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל הַפְּתִילָה, הַמִּתְנַשֵּׂאת לְמַעְלָה טֶרֶם תִּכְבֶּה כָּלִיל. עֹז חִבַּת אֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ, אַהֲבַת צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם, תָּרוּץ אָרְחָהּ*, וְתָאִיר כַּשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתָהּ* אֶת כָּל נְאוֹת יַעֲקֹב, בְּחַבְלֵי אָדָם וַעֲבוֹתוֹת אַהֲבָה תִּמְשְׁכֵם כֻּלָּם, כָּל בָּנֶיהָ, לְאֶרֶץ חֶמְדָּה, לְבֵית חַיֵּיהֶם.
(מאמרי הראיה ב, הקריאה הגדולה: לארץ ישראל)
___________________________________
תְּקוּמַת – הופעת היהדות בצורה שלימה. יַקִּיף וכו' – הדברים המכריחים לשוב לא"י יכללו דברים הנוגעים לחיים הגשמיים ולחיים הרוחניים של האומה. הָאַחֲרוֹנִים – הדברים הרוחניים. בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל – ציבור היהודים המכונס ברוסיה. חוֹזֶרֶת – משם ממשיכה להשפיע על כל העולם. הָרִבּוּי הַגָּדוֹל – כמות היהודים הגדולה שם. גִלְגּוּלֵי סִבּוֹתֶיהָ – השפעת תוצאותיה במהלך השנים. כֹּחַ מַכְרִיעַ גָּדוֹל – כח השפעה רבה. לְהָסֵב עֵינֵינוּ – להסתכל על הצד החיובי שיוצא מזה. פּוֹעֵל עִם אֵל – מצטרף למהלך שה' מוביל. מְפוֹצֶצֶת – צועקת. מִלְּסַבֵּב מִצִּדּוֹ – לגרום על ידו. מְקוֹר חַיֵּי יִשּׁוּב וכו' – כל דבר שיכול לחיות את הישוב ולבנותו בצורה טובה. זְרֹעַ עֹז רוּחָנִי – כח חזק רוחני, תורני. זֻהֲמָא – לכלוך, שאריות. בְּמוֹעֵד לְחֶנְנָהּ – בזמן שה' בא לחון ולהושיע את א"י. לְהִתְנַעֵר – להתעורר. הַמְרַגְּלִיּוּת – התוכן של חטא המרגלים. מִתְאַבֶּקֶת – נלחמת. בְּבִטְחָה וכו' – בבטחון גמור, בוודאות. תָּרוּץ אָרְחָהּ – תמהר לסדר את הדרך. כַּשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתָהּ – כשמש שמאירה בעוצמה בתוקף היום.
ביאורים
יחד עם עם ישראל, גם התורה יצאה לגלות. אין עוד מרכז רוחני המאחד את העם כולו, אלא רסיסים מפוזרים בארצות רבות ורחוקות. חלק מהם הפכו למעצמה רוחנית במשך ההיסטוריה, כמו בתי המדרש שקמו באשכנז, בספרד ובצפון אפריקה. עם הזמן התפתחו סגנונות שונים בלימוד התורה ומגוון של דרכים בעבודת ה'. עולם הרוח של היהדות התפצל, ומרכזי התורה היו מנותקים זה מזה לאורך שנים רבות. אם כל זה לא מספיק, בעקבות המהפכות שהתחוללו באירופה גם ריכוזי התורה הללו עמדו בפני סכנת הכחדה. במהלך המהפכות שהתחוללו בקרב העמים, היהודים נרדפו באופן שיטתי באמתלות שונות וסותרות, לעיתים מכיוון שנטלו חלק במהפכה, ולעיתים מכיוון שהתנגדו אליה. במצב שכזה, גם הביטחון של עולם התורה כבר אינו יציב, והעתיד שלו לוט בערפל.
כעת, יחד עם גאולת העם, גם התורה שבה לתחייה. הענפים הרבים של היהדות הפזורים ברחבי תבל מתכנסים ומתאחדים מחדש בארץ ישראל ומשתרשים בה. העוצמה התורנית שמתגלה בעקבות חזרת התורה לארץ ישראל אדירה. זהו אחד מן הגורמים שדחפו את עם ישראל לשוב לארצו: הציפייה לאנרגיות הרוחניות שימלאו אותו.
כמו בדור המדבר, גם היום עוד ישנה התנגדות לעלייה לארץ ישראל מנימוקים רוחניים. כשם שהמרגלים לא יכלו להיפרד מקרבת האלוהים שזכו לה במדבר. וחששו לאבד את אורח החיים הניסי ואת גילוי השכינה התמידי – כך המתנגדים היום להתיישבות בארץ ישראל נגועים בחטא המרגלים. גם הם מעדיפים את החיים בקהילה היהודית בגולה המתנהלת בקדושה ובטהרה, מאשר את העיסוקים הגשמיים והפוליטיים שהם חלק בלתי נפרד מהקיום של עם במדינתו. כנגד אנשים אלו, שקיימים בכל הדורות, הרב קוק מעורר את אהבת ארץ ישראל, ואת הביטחון שחיי הרוח של עם ישראל יתגברו ויתעצמו דוקא בארץ ישראל, יותר מכל מקום אחר בעולם.
הרחבות
•חשיפת קדושת הארץ
עַתָּה הִגִּיעַ זְמַן תְּקוּמַת הַיַּהֲדוּת בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. בעיני הרב קוק תקומת היהדות בארץ ישראל הינה בין מצידה הרוחני ובין מצידה המעשי. הדבר בא לידי ביטוי בהערכתו את הברון רוטשילד שעזר רבות לבנין הארץ: ""שלש פעמים נפגשתי אתו (הברון רוטשילד), ובשלשתן אמר לי שרצונו ליצור בארץ ישראל חיים של תורה, של יהדות. רצונו היה רצון אמת להקמת חיים ישראליים קדושים בארץ ישראל. גם לו גם לנו היו כמה ספקות ושאלות על מהלך התחיה בארץ הקודש. אולם אמונתנו הגדולה במעשה ד' הגדול והנורא אשר אנו רואים בהליכות עולם, בהליכות מצבו המדיני של עמנו, אמונה זו חזקה את לבו ומחזקת את לבנו. כי סוף סוף תתגלה קדושתה של הנשמה הישראלית, קדושתו של עם ישראל וקדושתה של ארץ ישראל ". [מאמרי הראיה עמ' 394].
הרב קוק ראה בלימוד התורה בארץ ישראל גורם לקירוב הגאולה: "כמה גדולה ונחמדה היא המצוה הזאת של החזקת תלמוד תורה בארץ הקדושה, כי דבר זה בעצמו שיתרבו לומדי תורה בארץ ישראל ותתרבה שם ידיעת התורה היא פתח תקוה היותר נכבדה לגאולתנו ופדות נפשנו... הוא הגורם שיתעלה הישוב בעזרת ה' באופן ראוי והגון ומתקיים. כי לכתחילה נתן לנו ה' יתברך ארץ ישראל רק בשביל לימוד התורה. כאמור: " ויתן להם ארצות גויים וכו' בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו" [תהלים קה, מד-מה]..." [טוב רֹאִי, ב"ב עמ' כו].
שאלות לדיון
"הַזֻהֲמָא שֶׁל הַמְרַגְּלִים" – האם אתה חושב שגם כיום זוהמה זו עדיין קיימת? אם כן, במה היא מתבטאת?
לאחר קריאת פיסקאות אלו, כיצד אתה חושב שניתן לשכנע אנשים בערכה של ארץ ישראל?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
