ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
כְּשֶׁלּוֹמְדִים עִנְיְנֵי הַמִּצְווֹת וּכְשֶׁעוֹסְקִים בָּהֶן בְּהַסְכָּמַת אַהֲבָה, מְעוֹרְרִין בַּנֶּפֶשׁ אֶת הָאַהֲבָה הָעֶלְיוֹנָה* מִמְּקוֹר הַהַשְׂכָּלָה הָאֱלֹהִית, שֶׁיְּסוֹדָן שֶׁל הַמִּצְווֹת מוּנָח שָׁם, וְזֶהוּ הַעֲלָאָה מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה*. וּכְשֶׁמַּשְׂכִּילִים בְּשֵׂכֶל טוֹב עַד כַּמָּה הַמִּצְווֹת נֶחֱמָדוֹת הֵן, וְהַלֵּב מִתְעוֹרֵר לְאַהֲבָתָן, עַד שֶׁהַיָּדַיִם וּכְלֵי הַמַּעֲשֶׂה מִתְעוֹרְרוֹת לַעֲשׂוֹתָן, זֶהוּ הוֹרָדָה מִלְמַעְלָה לְמַטָּה**. וּכְשֶׁתְּכוּנוֹת מִשְּׁנֵי מִינֵי הָרַעְיוֹנוֹת הַלָּלוּ מִתְמַזְּגוֹת בְּצוּרָה הֲגוּנָה, תּוֹפִיעַ תְּכוּנָה נַפְשִׁית שְׁלֵמָה מְאֹד.
(אוֹצְרוֹת הָרְאִיָּ"ה כֶּרֶךְ ב, מְאוֹרוֹת הַמִּצְווֹת, פֶּרֶק א, חֵלֶק ב, ב, עמ' 493)
טעמי המצוות
מִצַּד הַהִגָּיוֹן חוֹשְׁבִים לְהֶכְרֵחַ לְבַקֵּשׁ* טְעָמִים לַמִּצְווֹת, אִם כֵּן תְּחִלָּה צָרִיךְ הַשֵּׂכֶל לָבֹא שֶׁיַּכִּיר שֶׁיֵּשׁ צֹרֶךְ בְּמִצְווֹת, וְאַחַר כָּךְ בָּאָה הַמִּצְוָה*. אָמְנָם מִצַּד הַהִתְגַּלּוּת הַפְּנִימִית שֶׁבַּנְּשָׁמָה שֶׁהִיא צְפוּנָה בָּהּ מִמְּקוֹר חַיֶּיהָ, יֵשׁ דְּרִישָׁה שֶׁל מַעֲשִׂים שֶׁיִּהְיוּ רְצוּיִים לַד'. אִם כֵּן הַמְּצִיאוּת שֶׁל צֹרֶךְ הַמִּצְווֹת הִיא קוֹדֶמֶת לִמְצִיאוּת הַשֵּׂכֶל וְלִיסוֹד הַטְּעָמִים.
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
100 - טעמי המצוות חלק ג'
101 - טעמי המצוות חלק ד'
102 - לימוד שבועי באמונה ח-יד תמוז תשע"ז
טען עוד
____________________
הָאַהֲבָה הָעֶלְיוֹנָה – האהבה לה' במדרגתה העליונה. מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה – מהמעשים אל הלב והדעת. מִלְמַעְלָה לְמַטָּה – מההבנה הפנימית אל המעשים. לְבַקֵּשׁ – לחפש. בָּאָה הַמִּצְוָה – למלא את אותו הצורך.
ביאורים
ישנן שתי תנועות יסודיות באדם: התנועה מלמעלה למטה, והתנועה מלמטה למעלה. התנועה מלמטה למעלה, נפעלת באמצעות כוח הרגש שלנו, שיוצר חיבור בריא לנושא מסוים, ומגיע לשיאו באהבה לעניין הזה. כאשר האהבה מצטרפת ללמידה של הנושא – אז האהבה שנוצרה אצלנו לנושא אינה סתם אהבה, אלא אהבה המבוססת גם על ההבנה בשכל כמה הדבר מתאים ונכון לנו. אין זו רק אהבה פשוטה, אלא גם חיבור מיוחד מצד השכל.
התנועה מלמעלה למטה נפעלת באמצעות השכל . אנו משיגים בשכל עניין מסוים, עוסקים בו, מבררים ומבינים עד כמה הוא חשוב ומתאים לנו, ואז הנפש שלנו נקשרת ויוצרת חיבור לנושא, כך שכל חלקי גופו של האדם מתעוררים וכמהים לעסוק באותו עניין.
הרב קוק מתייחס לתנועות אלו מהרגש לשכל ומהשכל לרגש בהקשר למצוות. הוא מביא אפשרות אחת, שמתוך האהבה הפשוטה למצוות ברגש אפשר להעצים את הקשר השכלי שלנו אִתן. לגרום לכך שהלימוד שלהן לא יעשה כלימוד של דבר המנותק מאתנו, אלא כדבר שאנו צריכים לו, וקשור בנו ואלינו. האפשרות השנייה שהוא מביא היא שעל ידי הלימוד שלהן בשכל תבוא ההרגשה – כמה הן מתאימות ונכונות לחיינו, וממילא גם מנעימות אותם.
כל תנועה כשלעצמה היא טובה וברוכה, אך עם זאת חלקית. השאיפה היא למזג את שתי התנועות, גם מלמעלה למטה וגם מלמטה למעלה – וכך תיווצר שלמות, כאשר השכל והרגש יעצימו ויפרו זה את זה.
ניתן להבין את דברי הרב קוק באופן נוסף, והוא שניתן להתקשר אל המצוות בשתי דרכים: האחת לעשות מצוה ועוד מצוה, ולהגיע על ידי כך לקישור לכלל של התורה. ישנה עוד דרך, והיא - מתוך קישור לכלל התורה להתפרט אל כל מצוה ומצוה. וכמשל: אהבה או חיבור אל חכמה מסויימת, לדוגמא מתמטיקה, יכול ליצור בי חיבור לכל נושא ותת נושא בחכמה זו, ולהיפך - אחר עיסוק וחיבור אל הנושאים הרבים של המתמטיקה אוכל לעלות לחיבור עם החכמה כולה.
ההיגיון אומר שקודם עלינו להבין שיש לעשות מצוות, ורק אז נוכל להגיע לחיפוש אחר המעשים המתאימים להיקרא מצוות. אך הצורך הנשמתי שלנו מכתיב מהלך אחר. הנשמה שלנו רוצה לפעול פעולות ומעשים שיהיו לרצון ה', ורצון פנימי זה אינו תלוי בתהליכי ההבנה של השכל. לכן מצד הנשמה יש צורך קודם כל במעשי המצוות, ורק לאחר מכן יקלטו המעשים וסיבתם באמצעות כל כוחותיו של האדם, ובראשם הכוח השכלי. דבר זה אפשר ללמוד מהביטוי "נעשה ונשמע", שבו קודמת העשייה ללימוד ולהבנה.
הרחבות
הדדיות בקשר
הַעֲלָאָה מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה... הוֹרָדָה מִלְמַעְלָה לְמַטָּה. הרב קוק מבאר שישנם שני כיווני חיבור למצוות: מלמטה – על-ידי לימוד וקיום המצוות, ומלמעלה – בעקבות השכלה וחיבור נפשי.
גם הקשר בין הקב"ה לבין עם ישראל הוא באותו אופן – מלמעלה למטה ומלמטה למעלה. כתוב בתורה: "את ה' האמרת היום... וה' האמירך היום..." [דברים כו, יז]. הגמרא מסבירה: "אמר להם הקב"ה לישראל: אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם (=מלמטה למעלה), ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם (=מלמעלה למטה). אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם, שנאמר: 'שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד'. ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם, שנאמר: 'ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ'" (ברכות ו, א).
רבי פנחס הורוויץ מדגיש שמכיוון שמדובר באהבה דו צדדית, היא אינה תלויה במעשים: "עניָנו כי נתקשרו בעבותות האהבה בקשר חזק אשר הוא משני צדדין, כי יש אהבה מצד אחד... ואותה אהבה... אינה מתקיימת, כיוון שאינו אלא מחמת קבלת אהבה מחבֵרו... וכיוון שהיתה אהבה משני צדדים אינו בטלה" [פנים יפות דברים יא]. גם אם נתנהג בצורה שאינה מתאימה לברית, הקשר ביננו לבין ה' לא ייפסק, כיוון שזהו חיבור נצחי (עיין עוד בנצח ישראל למהר"ל יא).
לעילוי נשמת נפתלי בן ר' מרדכי ז"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
