ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הגמרא עצמה תמהה, מדוע ובשל מה החשיבו כל כך את היום הזה? ואכן מובאים בה כמה הסברים שאף הם טעונים ביאור. בדברים הבאים אנסה לבאר כמה מהם ולהראות שיש מכנה משותף וקשר בין היום הזה לבין תשעה באב.
לפי דעה אחת ביום הזה כלו 'מתי מדבר' ומסבירים שבמשך ארבעים שנה היו מתים מידי שנה בני שנתון אחד מן החוטאים בחטא המרגלים, עד שכעבור ארבעים שנה הפסיקו למות והסימן לכך ניתן ביום ט"ו באב.
חטא המרגלים היה כידוע ביום תשעה באב, אז נאמר לכל העם שהשתתף בחטא: "אתם בכיתם בכייה של חינם ואני קובע לכם בכייה לדורות". מכאן שיש קשר ישיר בין החטא החמור שחטאו בזמנו כשמאסו בארץ חמדה לבין החורבן והאבלות של תשעה באב. אבל לאחר ארבעים שנה נתכפר החטא ויום ט"ו באב נקבע ליום של שמחה המבשר את הגאולה מן החורבן.
לפי דעה אחרת אמרו שזה היום שהותרו בו השבטים לבוא זה בזה, והפירוש הוא שנתקבלה הלכה לפיה אין יותר צורך לנהוג כפי שנאמר בתורה בפרשת בנות צלפחד שעליהן להינשא רק לבני שבטם - שבט מנשה.
בהוראה זו הורו חכמים שאצל בנות צלפחד הייתה זו הוראת שעה ולא הוראה לדורות ומכאן ואילך מותר לבנות להינשא לבני שבטים אחרים, גם אם הן היורשות את נחלת אביהן ובעקבות נשואיהן מועברת הנחלה לשבטו ולמשפחתו של הבעל. שנוי מנהג זה מבטא את המגמה לטשטש את השבטיות ולחתור לאחדות השבטים.
החלטה זו היא בעלת משמעות היסטורית, מפני שהיא קובעת את סדר העדיפות הלאומי לפיו חשובה יותר האחדות הכללית מן החלוקה השבטית. מכאן נלמד אף אנו שיש לטפח את האחדות כערך עליון שירומם אותנו מעל כל ההבדלים העדתיים, ואפילו כאשר זה כרוך בויתורים הדדיים בדברים הקשורים בממון, אך גם בדברים הקשורים למנהגים והלכות.
מכל מקום הננו רואים שחז"ל ייחסו להחלטה זו חשיבות כל כך גדולה עד כדי כך שהצדיקה לדעתם, את קביעת היום הזה כיום של שמחה לדורות. אין זאת אלא מפני שראו בזה תיקון לחטא הנורא שנבע משנאת חינם והביא לאסון ולחורבן הנורא. התיקון יבוא אם כן, על ידי פעולות חיוביות שעשויות לחזק את האחדות בעם ואחדות זו תחזור ותביא להשראת שכינה בישראל .
לפי דעה נוספת בגמרא, יום ט"ו באב הוא היום בו הובאו הרוגי ביתר לקבורה. לפי המבואר אף זו סיבה לחגיגיותו של היום, ולא זו בלבד אלא שבגללה הוסיפו את ברכת 'הטוב והמטיב' לברכת המזון.
מתוך עיון צריך לומר שחז"ל ביקשו בדרך זו ללמדנו שאף בזמנים הקשים ביותר, יש להתחזק ולהתנחם מתוך אמונה "כי לא יטוש ה' את עמו". בקשר לכך יש לזכור שנפילת ביתר צויינה כאחד מן הדברים הרעים שאירעו לאבותינו בתשעה באב ונפילתה לאחר חורבן המקדש נחשבה למכה אנושה ביותר שהביאה כמעט ליאוש.
על כן באו חכמים ואמרו שאסור להתייאש וכדי לחזק את אמירתם, הבליטו אף את הפרט ה"קטן" יחסית של הבאת ההרוגים לקבורה כנקודת אור אשר ממנה ניתן להתחזק באמונה שהכל יתגלגל בעז"ה לטובה שתהא אפילו גדולה ממה שהיה לפני כן.
לסיום, נראה שאף אנו בתקופתנו שזכינו לראות בתקומת העם והארץ, חייבים להטמיע בתוכנו את ה"שיעור" הזה ולהעבירו הלאה לבנינו אחרינו עד ביאת גואל צדק .
כמו כן כדאי לשנן את פירושו של מרן הרב קוק זצ"ל לאימרת חז"ל: "כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה".
לכאורה קשה מדוע לא נאמר שזוכה ורואה בבניינה? וכך מסביר הרב, ודאי וברור שכאשר ירושלים תבנה יראו זאת גם הללו שלא התאבלו על חורבנה, אלא שאלו לא ירגישו שמחה על כל שלב ושלב של בניינה. שמחה כזו יכול לשמוח רק מי שדאב לבו ובאמת התאבל על חורבנה של ירושלים. ואנו נוסיף שיש שזוכים ורואים את הבניין אבל לא מרגישים את הצורך לשמוח, את זה בטא הרב בפתגמו הנפלא לחודש אב :"גילת עם בשביבי אור ישועה , תרומם את אשר קלקלה בכייה של חינם" .
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
