ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הקרקע והפירות
ראשית, חובה להדגיש שהשמיטה בזמן הזה היא מדרבנן ולצערנו, איננו זוכים כיום לקבל במילואה את הברכה הכתובה בתורה - שהשנה השישית תניב יבול שיספיק לשלוש שנים. לכן, אנו נדרשים למצוא פתרונות נוספים לשאלה שפתחנו בה - מה נאכל בשנת השמיטה.
שבע אפשריות שונות עומדות בפניינו:
1. איסום שישית - דברים שגודלו לפני שנת השמיטה.
2. אוצר בי"ד - דברים שגדלו בקדושת שביעית בצורה מותרת בשליחות בית הדין.
3. גידולי מצע מנותק - שאין בהם דין של שמיטה.
4. גידולי ערבה דרומית - מאזור שלא חלה בו קדושת שביעית.
5. יבול חו"ל - מייבוא.
6. היתר מכירה - שגודל בהיתר בשנת השמיטה בקרקעות שנמכרו לנוכרי.
7. יבול נוכרי - שגודל בארץ בשנת השמיטה על ידי ערבים.
לכל דרך יש יתרונות והחסרונות, נסקור אותם בקצרה:
איסום שישית - פתרון מצוין הקרוב לפתרון שנתנה התורה. הבעיה שאין באפשרות זו כדי לספק את כל צורכי מדינת ישראל, ובפרט שאין פירות וירקות רבים שניתן לשומרם לזמן ממושך.
אוצר בי"ד - לכאורה, דרך זו טובה וראויה (גם צמצום בעלותו של החקלאי על הקרקע וגם רווח של קדושת שביעית בפירות), אך יש פוסקים הסוברים שחז"ל כלל לא התכוונו לסוג כזה של "עסק" (שכולל עבודת אדמה בשליחות בית הדין), אלא התירו רק חלוקה מסודרת של פירות ההפקר שנשארו בשדות לאחר שמי שרצה כבר לקח מהם לעצמו. בעיה נוספת היא בירקות שביעית, מאחר שלדעת שיטת הרמב"ם ירקות אלו יהיו אסורים באכילה מדין של ספיחי שביעית, וכאן, כנגד הרמב"ם, יש לסמוך על שיטת הר"ש שמתיר אותם.
מצע מנותק - גידולים על מצע מנותק מהווים פתרון מצוין, אך מבחינה הלכתית חייבים לגדל אותם דווקא בתוך חממה. דין זה מצמצם בצורה משמעותית את סוגי הירקות שניתן לגדל בצורה שכזו [ובפרט שיש פוסקים שסוברים שגם החממה אינה נחשבת כגג, ויש צורך בקירוי ממשי ושלם]. זאת ועוד, גידולים אלו לא נותנים מענה לכל גידולי השדה (תפו"א, גזר, בצל).
ערבה דרומית - לפי פוסקים רבים, אזורים אלו לא נכבשו על ידי עולי מצרים, ולעניין שמיטה דינם כחוץ לארץ ומותר לגדל בהם ירקות ופירות ולצרוך מהם כרגיל. אולם, הואיל ויש פוסקים החולקים על כך, אין בכך פתרון הולם לכל השיטות.
יבול חו"ל - בדרך זו אין כלל בעיות של שנת שמיטה, אך החסרון הגדול שבה הוא הפגיעה בחקלאות הארצישראלית, שכאמור לעיל, טרם זוכה לשפע הברכה שהבטיחה התורה ואינה יכולה להוות אלטרנטיבה לייבוא מחו"ל.
היתר מכירה - כשמו כן הוא - "היתר" ואינו מעיקר הדין. גם הפוסקים שחידשו את ה"היתר מכירה" (שתי שמיטות לפני שהגיע לארץ הרב קוק זצ"ל, שביסס את ההיתר שהשתמשו בו עוד לפניו) ראו בו היתר זמני שהתבסס על מצב המשק בשנים עברו, כשהיה בכך מצב של פיקוח נפש ממש כלפי אנשי היישוב החדש. אין ספק שכיום המצב שונה, ולו בשל העובדה שאחוז החקלאים בארץ קטן מאוד. ובכל זאת, גם בשנת השמיטה הזו פסקה הרבנות הראשית לישראל שאפשר להשתמש בהיתר המכירה.
יבול נוכרים - מסחורה של ערבים הגרים בארץ ישראל. על פניו זהו פתרון מצוין, מאחר שעליהם לא חלים איסורי שביעית ומותר להם לגדל תוצרת חקלאית ומותר להם למכור לנו אותה. ובכל זאת, יש כאן פגיעה קשה בחקלאים היהודים שזקוקים בשביל פרנסתם להשתמש עדיין בהיתר המכירה, בצד השלכות קשות נוספות בחיזוק אחיזת הערבים בארצנו הקדושה בין על ידי ערביי מדינת ישראל ובין על ידי ערבי יו"ש ועזה. זאת ועוד, דרך זו מנוגדת להעדפת הקניה מיהודים דווקא כדי לקיים את הציווי "וחי אחיך עמך".
לסיכום, יש בנושאים אלו דיונים רחבים ועמוקים, וקיצרנו כאן מאוד בהצגת הנושאים.
ולמעשה, לפי דעת הרב אליקים לבנון, נשיא כושרות, כל האפשריות המוצגות כאן מותרות מבחינת ההלכה, אך סדר העדיפויות שהובא בראש המאמר הוא הסדר המועדף מבחינה הלכתית.
באדיבות: כושרות יעוץ והכוונה בכשרות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
