ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הקרקע והפירות
ראשית, חובה להדגיש שהשמיטה בזמן הזה היא מדרבנן ולצערנו, איננו זוכים כיום לקבל במילואה את הברכה הכתובה בתורה - שהשנה השישית תניב יבול שיספיק לשלוש שנים. לכן, אנו נדרשים למצוא פתרונות נוספים לשאלה שפתחנו בה - מה נאכל בשנת השמיטה.
שבע אפשריות שונות עומדות בפניינו:
1. איסום שישית - דברים שגודלו לפני שנת השמיטה.
2. אוצר בי"ד - דברים שגדלו בקדושת שביעית בצורה מותרת בשליחות בית הדין.
3. גידולי מצע מנותק - שאין בהם דין של שמיטה.
4. גידולי ערבה דרומית - מאזור שלא חלה בו קדושת שביעית.
5. יבול חו"ל - מייבוא.
6. היתר מכירה - שגודל בהיתר בשנת השמיטה בקרקעות שנמכרו לנוכרי.
7. יבול נוכרי - שגודל בארץ בשנת השמיטה על ידי ערבים.
לכל דרך יש יתרונות והחסרונות, נסקור אותם בקצרה:
איסום שישית - פתרון מצוין הקרוב לפתרון שנתנה התורה. הבעיה שאין באפשרות זו כדי לספק את כל צורכי מדינת ישראל, ובפרט שאין פירות וירקות רבים שניתן לשומרם לזמן ממושך.
אוצר בי"ד - לכאורה, דרך זו טובה וראויה (גם צמצום בעלותו של החקלאי על הקרקע וגם רווח של קדושת שביעית בפירות), אך יש פוסקים הסוברים שחז"ל כלל לא התכוונו לסוג כזה של "עסק" (שכולל עבודת אדמה בשליחות בית הדין), אלא התירו רק חלוקה מסודרת של פירות ההפקר שנשארו בשדות לאחר שמי שרצה כבר לקח מהם לעצמו. בעיה נוספת היא בירקות שביעית, מאחר שלדעת שיטת הרמב"ם ירקות אלו יהיו אסורים באכילה מדין של ספיחי שביעית, וכאן, כנגד הרמב"ם, יש לסמוך על שיטת הר"ש שמתיר אותם.
מצע מנותק - גידולים על מצע מנותק מהווים פתרון מצוין, אך מבחינה הלכתית חייבים לגדל אותם דווקא בתוך חממה. דין זה מצמצם בצורה משמעותית את סוגי הירקות שניתן לגדל בצורה שכזו [ובפרט שיש פוסקים שסוברים שגם החממה אינה נחשבת כגג, ויש צורך בקירוי ממשי ושלם]. זאת ועוד, גידולים אלו לא נותנים מענה לכל גידולי השדה (תפו"א, גזר, בצל).
ערבה דרומית - לפי פוסקים רבים, אזורים אלו לא נכבשו על ידי עולי מצרים, ולעניין שמיטה דינם כחוץ לארץ ומותר לגדל בהם ירקות ופירות ולצרוך מהם כרגיל. אולם, הואיל ויש פוסקים החולקים על כך, אין בכך פתרון הולם לכל השיטות.
יבול חו"ל - בדרך זו אין כלל בעיות של שנת שמיטה, אך החסרון הגדול שבה הוא הפגיעה בחקלאות הארצישראלית, שכאמור לעיל, טרם זוכה לשפע הברכה שהבטיחה התורה ואינה יכולה להוות אלטרנטיבה לייבוא מחו"ל.
היתר מכירה - כשמו כן הוא - "היתר" ואינו מעיקר הדין. גם הפוסקים שחידשו את ה"היתר מכירה" (שתי שמיטות לפני שהגיע לארץ הרב קוק זצ"ל, שביסס את ההיתר שהשתמשו בו עוד לפניו) ראו בו היתר זמני שהתבסס על מצב המשק בשנים עברו, כשהיה בכך מצב של פיקוח נפש ממש כלפי אנשי היישוב החדש. אין ספק שכיום המצב שונה, ולו בשל העובדה שאחוז החקלאים בארץ קטן מאוד. ובכל זאת, גם בשנת השמיטה הזו פסקה הרבנות הראשית לישראל שאפשר להשתמש בהיתר המכירה.
יבול נוכרים - מסחורה של ערבים הגרים בארץ ישראל. על פניו זהו פתרון מצוין, מאחר שעליהם לא חלים איסורי שביעית ומותר להם לגדל תוצרת חקלאית ומותר להם למכור לנו אותה. ובכל זאת, יש כאן פגיעה קשה בחקלאים היהודים שזקוקים בשביל פרנסתם להשתמש עדיין בהיתר המכירה, בצד השלכות קשות נוספות בחיזוק אחיזת הערבים בארצנו הקדושה בין על ידי ערביי מדינת ישראל ובין על ידי ערבי יו"ש ועזה. זאת ועוד, דרך זו מנוגדת להעדפת הקניה מיהודים דווקא כדי לקיים את הציווי "וחי אחיך עמך".
לסיכום, יש בנושאים אלו דיונים רחבים ועמוקים, וקיצרנו כאן מאוד בהצגת הנושאים.
ולמעשה, לפי דעת הרב אליקים לבנון, נשיא כושרות, כל האפשריות המוצגות כאן מותרות מבחינת ההלכה, אך סדר העדיפויות שהובא בראש המאמר הוא הסדר המועדף מבחינה הלכתית.
באדיבות: כושרות יעוץ והכוונה בכשרות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
