ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הקרקע והפירות
א. הטוב ביותר הוא לנסות לשכנע את השכנים לעשות רק את הפעולות המותרות. (לפעמים זה עובד).
ב. במקרה ואי אפשר ניתן להשתמש באחת מהאפשרויות הבאות:
1. אם בגינה יעבדו רק מלאכות דרבנן, יש מקום רב לומר שאינו צריך להפקיר את חלקו1.
2. להפקיר את חלקו בגינה2.
3. למכור את חלקו בגינה, ואם שכניו יסכימו גם את חלקם, בהיתר המכירה3.
שו"ת "במראה הבזק" (608)
רבנים שונים
172 - מים משטיפת רצפה
173 - האם להפקיר חלקי בגינה ברכוש המשותף?
174 - מכירת אדמה לנוכרים בארץ-ישראל כיום
טען עוד
ד. לגבי התשלום לוועד הבית, שעושים בו עבודות אסורות, יש גם כמה פתרונות:
1. לשלם רק עבור ניקיון ועבודות מותרות, ואת יתרת הכסף ישלם בשנה הבאה5.
2. להחליט שהכסף שמשלם לוועד אינו עבור הגינון אלא על מלאכות אחרות6.
_________________________________________________________________
1 כך כתב בספר משפטי ארץ עמוד 78 הערה 6 בשם ר' שלמה זלמן אויערבך, והרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל. יש לצרף לכך את הסברות שהועלו במאמרו של הרב יעקב אריאל שליט"א בהערה 2 שגם במלאכות דאורייתא אין צריך להפקיר, אמנם הרב אשר וויס (מנחת אשר שביעית סימן א, אות ח, עמוד ט) חולק וסובר שאין בזה נפקא מינה, ואם צריך להפקיר באופן של דאורייתא צריך להפקיר גם באופן דרבנן, אך בספרו (שם) בסימנים יח – יט כתב שלדעתו אין להפקר זה משמעות כל כך, וכפי שנביא בהערה הבאה.
2 במראה הבזק חלק ה, סימן קכה, הערה 5 מביא מאמר שדן בכך באריכות, ועיין בספר 'משפטי ארץ' למכון להלכה בהתיישבות (עמוד 77 -78) שמביא את דברי ר' שלמה זלמן אויערבך, וכותב שנטה להחמיר, ולכן כתב להפקיר את הגינה.
הרב אשר וייס שליט"א (מנחת אשר שביעית סימנים: א, יח –יט) דן בדין ההפקר של הקרקע, וכותב שהפקר זה אינו תופס מכמה סיבות: א. כי אין גמירות דעת, (ויותר מאשר היתר מכירה רגיל, כי כאן כל הגינה היא לנוי, והוא ממשיך ליהנות מהגינה). ב. אין רישום בטאבו. ג. הרכוש המשותף מוצמד לדירה, ואיננו רכוש בפני עצמו (וע"ש עוד טעם בדבריו).
אמנם, הרב יעקב אריאל שליט"א דן במאמרו שבקישור אם בכלל צריך להפקיר (http://www.zomet.org.il/?CategoryID=261&ArticleID=230), וכותב (בסוף דבריו) לגבי תקיפות ההפקר בגינות הגוי, שכיון שנתקנה תקנה בכנסת לפני שנים רבות, שכל פעולת קניין שנועדה לצורך שמיטה תהיה תקפה גם בלי רישום בטאבו, ובלבד שקיבלה אישור מהאחראי על כך מטעם הרבנות הראשית, וכיון שהוא היה האחראי אז (וכן בשנת השמיטה השנה – תשע"ה) לכן הוא נותן אישור לכל אחד להפקיר את גינתו לעשות זאת, ולכן ההפקר יהיה תקף. אמנם יש להעיר עליו שלשון התקנה הוא: "עסקה במקרקעין לצורך קיום מצוות השמיטה, שנעשתה באישור מועצת הרבנות הראשית (להלן – המועצה) או באישור מי שהמועצה הסמיכה לכך תהיה תקפה על אף האמור בחוק המקרקעין תשכ"ט-1969, או בכל דין אחר, ואף אם היא לזמן, ותהיה נגמרת אף בלא רישום" (תקנות עסקאות במקרקעין - קיום מצות שמיטה, תשל"ט-1979, תקנה 1). ויש להסתפק האם הפקרת קרקע נחשבת כעסקת מקרקעין, והיא נכללת בתקנה זו, ולכן ייתכן שיש עדיפות לעשות היתר מכירה.
3 במקרה כזה שבלאו הכי יעבדו במלאכות אסורות, יש להקל ולמכור בהיתר המכירה. כמובן שצריך למכור דרך רב שהוסמך על ידי וועדת השמיטה של הרבנות הראשית לבצע מכירה כזו, וכפי שנקבע בתקנה שהובאה לעיל הערה 2. וכן כתב המשנה הלכות חלק יד, סימן רט.
4 במקומות שלא כבשום עולי בבל, נראה שניתן להקל, כיון שלשיטת רש"י (חולין ו ע"ב) ועוד ראשונים מותר אפילו לזרוע בהם, בגלל שלא קידשו אותם לא נוהגים בהם לפחות חלק מדיני השמיטה. אך עיין בשיעור : גבולות הארץ הלכה למעשה (טרם פורסמה), שם הבאנו את דעות הרב גורן והרב זווין שאולי יש קדושה שלישית שמקדשת את המקום, ואז דינו שווה לארץ ישראל שאף ששמיטה בה בזמן הזה דרבנן, יש להחמיר בדברים אלו. ובאופן זה שיש כאן ספיקות רבים אם בכלל צריך להפקיר, כפי המובא בהערה 2, נראה שלמעשה אין צורך להפקיר.
כמובן שלכתחילה יש לעשות את כל המאמצים גם באזורים אלו על מנת לשמור שמיטה כהלכתה, בגלל הדעות החולקות.
5 עצה זו כתובה בספר תורת הלוי (מפסקי שבט הלוי) בעמוד קכד, ובסופו של דבר כיון שהמלאכות האסורות הן חלק קטן מהמלאכות שעושים, ניתן לבצע זאת בצורה שלא תפגע בעבודת הוועד.
6 עצה זו מובאת בספר ועלהו לא יבול חלק ב עמוד קצד, וסברתו, כיון שבדרבנן יש 'ברירה', ושמיטה בזמן הזה דרבנן, לכן ניתן להשתמש בדין ברירה, ולהחליט שהכסף שהאדם משלם הולך רק לדברים המותרים בשביעית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
