ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
* יוסף פגש בדרכו אל אחיו הרועים איש. וז"ל הכתוב:
"וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ וְהִנֵּה תֹעֶה בַּשָּׂדֶה וַיִּשְׁאָלֵהוּ הָאִישׁ לֵאמֹר מַה תְּבַקֵּשׁ" (בראשית ל"ז טו).
התורה לא ביארה מיהו, חז"ל ובעקבותיהם רש"י מזהים אותו עם המלאך גבריאל.
* במדבר נמצא אדם שחילל שבת הכתוב איננו מבאר את שמו:
"וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת" (במדבר ט"ו לב).
בהמשך נדון בזיהויו.
* הקב"ה שלח נביא "לטפל" בירבעם, שבנה את מזבחות ועגלי זהב בבית אל ובדן והכתוב סותם באשר לזהותו:
"וְהִנֵּה אִישׁ אֱלֹהִים בָּא מִיהוּדָה בִּדְבַר יְקֹוָק אֶל בֵּית אֵל וְיָרָבְעָם עֹמֵד עַל הַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִיר" (מלכים א י"ג א).
חז"ל זיהו אותו עם עדו הנביא.
* הנביא מוכיח את אמציה מלך יהודה על חטאיו:
"וַיִּחַר אַף יְקֹוָק בַּאֲמַצְיָהוּ וַיִּשְׁלַח אֵלָיו נָבִיא וַיֹּאמֶר לוֹ לָמָּה דָרַשְׁתָּ אֶת אֱלֹהֵי הָעָם אֲשֶׁר לֹא הִצִּילוּ אֶת עַמָּם מִיָּדֶךָ" (דברי הימים ב כ"ה טו)
חז"ל זיהו את הנביא עם אמוץ - אחיו של אמציה, שהיה גם אביו של ישעיהו הנביא.
גם בהפטרת פרשתנו מצאנו כי הכתוב מספר לנו אודות החייאת בנה של השונמית ואיננו מוסיף שום פרט מזהה אודות חייו ופועלו לאחר החייאתו.
בזוהר מובא: "אמאי אקרי חבקוק [למה נקרא הנביא חבקוק בשם זה?], בגין דכתיב (מלכים ב' ד) למועד הזה כעת חיה את חובקת בן [השם רומז למילותיו של הנביא אלישע כשישר לשונמית על הולדת בנה], ודא בריה דשונמית הוה [והוא בנה של האשה משונם], ותרין ([שני] חבוקין [חיבוקים ] הוו [התינוק זכה לשני חיבוקים] חד דאימיה [אחד של אמו] וחד דאלישע [ואחד של הנביא] דכתיב (שם) וישם פיו על פיו" (הקדמה דף ז עמוד ב).
מצאנו בחז"ל לכאורה מחלוקת מאוד מעניינת האם מותר לפרש את הסתום?
הגמרא במסכת שבת דנה בשאלה מדוע מת צלפחד? וז"ל :"תנו רבנן: מקושש זה צלפחד, וכן הוא אומר ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש וגו' ולהלן הוא אומר אבינו מת במדבר, מה להלן צלפחד, אף כאן צלפחד, דברי רבי עקיבא. אמר לו רבי יהודה בן בתירא: עקיבא, בין כך ובין כך אתה עתיד ליתן את הדין. אם כדבריך, התורה כיסתו ואתה מגלה אותו! ואם לאו - אתה מוציא לעז על אותו צדיק" (דף צו עמוד ב).
עיון בדברים מוכיח כי לדעת רבי עקיבא בוודאי שמותר לפרש. גם לפי רבי יהודה בן בתירא, יתכן וכל מה שצריך להיזהר ממנו הוא, שלא להוציא לעז.
לפי הדוגמאות (ויש עוד רבות), ניתן להסיק כי אכן לא הכל מפורש, אבל מוכח שחכמים חיפשו לאורך כל התנ"ך רמזים שיעזרו לנו, כחלק ממצוות לימוד התורה, לפענח גם את הסתום.
זו דרך לימוד התנ"ך ב"ארץ חמדה", ללכת בעקבות חז"ל, להתעמק בכתובים ולנסות לזהות בעזרת המידות שהתורה נדרשת בהן, גם את מה שמסתתר מאחורי הכתובים שלכאורה סתומים.
הבה נתפלל כי נזכה להגדיל תורה בתחום חשוב זה ונצליח ללמוד גם את התנ"ך בשיטות שלמדנו מגדולי הלמדנים והמפרשים של שו"ע חושן משפט כמו ה"קצות" ה"נתיבות" ורעק"א
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
