199 השנים שקדמו ל'צוק איתן' | הרב נתנאל יוסיפון | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
חומש דברים
ואתחנן

קטגוריה משנית

365

3 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

סיומו של מבצע 'צוק איתן' בתשעה באב תשע"ד, (ככל הנראה בזמן כתיבת שורות אלה), מציב אותנו על לוח זמנים היסטורי מרתק, מפתיע ורווי משמעות יהודית.
לפני 199 שנה, בתשעה באב תקע"ה הסתלק ה'חוזה מלובלין' זי"ע. לפני 100 שנה בדיוק, בתשעה באב תרע"ד פרצה מלחמת העולם הראשונה. וכעת, בתשעה באב תשע"ד מסתיים מבצע 'צוק איתן'. האם יש קשר פנימי בין כל המאורעות הללו?
אכן, עיון במסורת החסידית ועניינים נוספים ילמד על קשר מפתיע ומרתק. פטירתו של החוזה מלובלין בתשעה באב תקע"ה, מסמנת סיומה של תקופה סוערת בתולדות העולם הכללי, ובמקביל – תקופה סוערת במאמץ הפנימי של גדולי החסידות להחיש את ביאת המשיח.
באותם ימים, יצא נפוליאון קיסר צרפת למסע כיבושים גדול בכל רחבי אירופה. נפוליאון הביא עימו בכנפיו את המסרים של המהפכה הצרפתית – 'חירות, חופש ושיוויון'. גדולי החסידות נחלקו ביניהם בשאלת התמיכה בנפוליאון. רבים מגדולי החסידות ובראשם – החוזה מלובלין, המגיד מקוז'ניץ ורבי מנדלי מרימנוב, תמכו בנפוליאון, כי אמרו – 'אחרי נפוליאון צועד המשיח', שהרי הרעיונות היסודיים אותם מפיץ נפוליאון הם רעיונות משיחיים. לעומתם – אדמו"ר הזקן 'בעל התניא' צידד בצאר הרוסי שנלחם בעוז בנפוליאון. בעל התניא חשש מנפוליאון, כי אמר – 'מתיירא אני מהכפירה שיביא בכנפיו'.
המסורות החסידיות, הן של החסידויות הממשיכות את דרכם של תומכי נפוליאון, והן של חסידות חב"ד ממשיכי 'בעל התניא', רוויות בסיפורים על המאמץ הרוחני הפנימי של גדולי הצדיקים, שליווה את התגוששות המעצמות בשדה הקרב.
בפועל, הקרבות הסתיימו במפלתו הסופית של נפוליאון, בעיקר – בעקבות הקור העז של 'גנרל חורף' הרוסי, שחיילי נפוליאון לא הורגלו בו. במקביל – בשנת תקע"ה הסתלקו לבית עולמם 'שלושת הרועים', גדולי החסידות שתמכו בו.
על החוזה מסופר, שאמר לחסידיו באותה שנה – 'אם יהיה לנו שמחת תורה שמח, יהיה לנו תשעה באב שמח'. ואכן, השמחה והריקודים בשמחת תורה הרקיעו שחקים. אלא, שבאורח פלא רוח נעלמה הפילה את החוזה מחלון חדרו לארץ, והשמחה הושבתה. מאותו יום שכב החוזה חולה עד ליום פטירתו – תשעה באב.
לכאורה, גברה ידו של בעל התניא, והמהלך של שלושת הצדיקים כשל לחלוטין. אולם, מי שמעמיק יבחין ש'אלו ואלו דברי אלוקים חיים'. נפוליאון נפל, ובכל זאת – רעיונות המהפכה חלחלו בעולם, והם סייעו להתעוררות העולם היהודי לשיבה לארצנו הקדושה. יחד עימם, צדק גם בעל התניא, והכפירה התפשטה בעולם, ליוותה את מהלך שיבת ציון, ועדיין לא זכינו לגאולה שלימה.
המשותף לכל הצדיקים היא תובנת העומק, שהפעילות המעשית בעולם היא בבואה של עבודה רוחנית פנימית. הצדיקים וישראל קדושים בעבודתם, משפיעים על המלחמות ושאר המהלכים העולמיים.
עוברים דורות, ומלחמת העולם הראשונה פורצת בתשעה באב תרע"ד. מלחמה זו פוררה, למעשה, את הקהילות היהודיות הוותיקות, והייתה המכה המקדימה למכה הנוראית שניחתה עלינו בשואה האיומה. אולם מקום אחד צמח באורח פלא באותם שנים – הישוב היהודי בארץ ישראל.
הישוב היהודי בארץ נכנס למלחמת העולם הראשונה עם – 85 אלף יהודים, ויצא ממנה פצוע קשה עם 55 אלף יהודים בלבד. כשליש מתו ברעב ובמגפות או שגורשו מהארץ. אך מיד בתום המכה הנוראה, הוא החל לצמוח במהירות מפתיעה. המלחמה תמה בשנת תרע"ח, ובתוך 30 שנה עד לשנת תש"ח, מנה למעלה מ600 אלף איש (פי 12!). זאת לעומת 40 השנים שקדמו לכך, השנים שבין הקמת פתח תקווה (תרל"ח) לפרוץ המלחמה, שבהם עלו לארץ עשרות אלפים בלבד. בנוסף - הבריטים שכבשו את הארץ באותה מלחמה, בנו כאן תשתיות תחבורה אדירות, שהיוו מפתח לפיתוח הארץ עד היום.
למעשה, מלחמת העולם הראשונה שבמהלכה הונחתה על הישוב היהודי בארץ מכה אנושה, היוותה בסופו של דבר נקודת מפנה וצמיחה אדירה. והנה, בעצם שנות המלחמה הנוראות, כתב הראי"ה קוק זצ"ל חיבור מיוחד על המלחמה בשם 'אורות המלחמה', אותו פתח במילים הבאות: "כשיש מלחמה גדולה בעולם מתעורר כח משיח... מלחמת עולם של עכשיו צפיה נוראה גדולה ועמוקה יש בה, מצורף לכל גלגולי הזמנים והוראת קץ המגולה של התישבות ארץ ישראל".
כגדולי החסידות, שקדמו לו ב100 שנה, האמין גם הראי"ה שמתוך המלחמה המחריבה את סדרי העולם הישנים, יוולד עולם חדש ומתוקן יותר, עולם נגאל – כוח משיח. כגדולי החסידות האמין הראי"ה, שכל מלחמות הגויים הם בבואה חיצונית למהלך הפנימי המוביל לגאולת ישראל. עימם חלק את הציווי לעסוק ולפעול לגאולה, ואת האמונה שמתוך משברי תשעה באב, תצמח הנחמה. העתיד הוכיח את צדקתו. הרב אף זכה לעסוק בפועל בעבודת הגאולה מתוך המלחמה, כשפעל באנגליה ותרם תרומה משמעותית ל'הצהרת בלפור', שהיוותה התשתית להקמת בית לאומי יהודי בארץ.
ובימינו, מבצע 'צוק איתן', הוא מלחמה קטנה ביחס למלחמת העולם וקרבות נפוליאון. ובכל זאת, מייחלים ובטוחים אנו שאף הוא קידם בצעד נוסף את כוח המשיח. המהלכים ארוכים ונסתרים הם מעין בשר ודם, ובכל זאת בטוחים אנו שהעולם הולך ונגאל, הרשע מוכה והצדק יוצא כמנצח. וחבל עזה, אשר הוחרב בהתנתקות תשעה באב תשס"ה מחוסר אמונה, הולך ומכוונ אותנו לרפא את שבר הכפירה שליוותה את רעיונות החירות.
ובשבת נחמו, תפילה בפינו, שנזכה לראות בעינינו את השלמת המהלך בגאולה שלימה בקרוב!

ואתחנן

הרב נתנאל יוסיפון

ראש ישיבת ההסדר 'אורות נתניה' ורב הגרעין.

וארא
לא מובן מאליו!
טבת תשפ"ב
42 דק'
מלחמת "חרבות הברזל"
עיר הקודש עזה
ט"ו חשוון תשפ"ד
פנחס
התקווה הגדולה
תשע"ג
ואתחנן
מי גוזר ומי מקיים?
תשע"ג

ואתחנן

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ואתחנן
רבנים שונים | אב תשפ"ה
ואתחנן
אדם יוצר עצמו
הרב יחזקאל פרנקל | תשס"ד
59 דק'
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת ואתחנן תשפ"ו – הלכות תשעה באב
הרב שמואל אליהו | אב תשפ"ו
ואתחנן
שמע ישראל - קבלת עול מלכות שמים
הרב דוד דב לבנון | תשנ"ט

ואתחנן

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

סעודה וברכות הנהנין
סעודת אמנים הנוסח המלא
הסידור המהיר | טבת תשפ"ד
דיני כשרות
הלכות טבילת כלים
הרב אליעזר מלמד | כח אדר א תשס"ח
ויצא
מסרה סימנים לאחותה
הרב דוד דב לבנון | תשס"א
רחל אמנו
כולם היו בניה
עודד מזרחי | תשע"ג

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

בחירות תשפ"ז
מנהיגות של נצחון?
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
31 דק'
בכורות
בכורות דף ל"א
הרב אלי סטפנסקי | ח' חשוון תשפ"ז
56 דק'
בבא מציעא
שניים אוחזין - מהות השבועה
הרב חיים כץ | ט' חשוון תשפ"ז
5 דק'
לך לך
לך לך - מהו סוד ההצלחה בחיים?
הרב מאיר גולדויכט | תשרי תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב שמואל אליהו
הרב אליעזר מלמד
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב יוסף צבי רימון
הרב חיים כץ
הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל
הרב חיים ירוחם סמוטריץ
הרב חיים אביהוא שוורץ
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל

בחירות תשפ"ז
היה לא תהיה - עת לעשות!
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
56 דק'
בבא מציעא
שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
הרב חיים כץ | ט' חשוון תשפ"ז
39 דק'
מידות הראי"ה
זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
הרב ש. יוסף וייצן | ח' חשוון תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
מנהיגות של נצחון?
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
ענג שבת
עונג שבת פרשת לך לך - וירא
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
5 דק'
לך לך
לך לך - מהו סוד ההצלחה בחיים?
הרב מאיר גולדויכט | תשרי תשפ"ז
39 דק'
שיעורים בספר יהושע
סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
הרב עידו יעקובי | ח' חשוון תשפ"ז
48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
31 דק'
בכורות
בכורות דף ל"א
הרב אלי סטפנסקי | ח' חשוון תשפ"ז
31 דק'
בכורות
בכורות דף ל"א
הרב אלי סטפנסקי | ח' חשוון תשפ"ז
52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף ל'
הרב אלי סטפנסקי | ז' חשוון תשפ"ז
29 דק'
שם משמואל על הפרשה
שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
הרב חיים כץ | ה' חשוון תשפ"ז
25 דק'
שם משמואל על הפרשה
פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
הרב חיים כץ | ד' חשוון תשפ"ז
27 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ט
הרב אלי סטפנסקי | ו' חשוון תשפ"ז
43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז