ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ואתחנן
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
אלא מה? מנגנון משמר זה בלבדו עשוי בחלוף הזמן לתת לאדם תחושה של חמוצים בקופסת שימורים...תסיסת החיים שבנו ושסביבנו, האמביציה האישית לשכלול הקומה הרוחנית והחומרית שלנו, המוטיבציה היהודית לתקן עולם במלכות ש-די - יש בהם הרבה יותר מאשר ריתוק האדם להישאר משומר מסטייה.
ואכן, כשנכנסים לעומקיה של תורה, פוגשים לדוגמא את שמלמדנו הרמח"ל בספריו, המבוססים כולם על תורת האריז"ל (כן, גם ספר 'מסילת ישרים', ראה בהקדמת מכון רמח"ל לספר) כמו בספר 'דעת תבונות' למשל, שם למדנו שעל ידי קיום המצוות אנו גם מקדמים את החיים לשלמותם ואת העולם לתיקונו, ואילו על ידי מעשי העבירות, אנו מסיגים לאחור את המציאות.
בהבנה זו מומתקת גם המערכת 'הנמוכה' יותר, זו של שכר ועונש. אם אני, בזכות מעשי הטובים, קידמתי את המציאות, אזי ראוי וטוב וישר והגון שאזכה על ידי כך לעולם הבא, שהרי יש לי בו מניות יצרן. ולאידך גיסא, אם חלילה עיותתי את הקיים, מדוע שאנחל בו חלק קודם שיתוקן וימורק מה שקולקל? כך מתקבלת קומת הבנה נוספת באמונת מערכת החוקה האלוקית: כל מצווה שהאדם עושה, כמו גם חלילה עבירה, 'מנקבת שתי כרטיסיות' - האישית, של שכר ועונש, והאוניברסאלית, של תיקון עולם. ממילא מקבל האדם על ידי כך מימד קיומי רחב, כללי, כאחראי על היקום, כראוי לאותו מי שהישגיו הטכנולוגיים חובקי עולם ומרקיעי שחקים.
בפרשתנו, מילה אחת של תורה מוסיפה עוד ממד עמוק לתורת המצוות - מימד היצירה העצמית. על ידי קיום המצוות האדם עושה את עצמו למי שהוא ולמה שהוא באמת בשורשו האלוקי העליון: "וְאֹתִי צִוָּה ה' בָּעֵת הַהִוא לְלַמֵּד אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים לַעֲשׂתְכֶם אֹתָם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ" - הפועל המיוחד הזה, לעשותכם, משלב כפל משמעות בתוכו: עשייתנו את המצוות ועשיית המצוות אותנו. המצוות בונות אותנו, והעבירות מחללות אותנו, עושות אותנו חלולים, מנקבות אותנו מרוחניותנו.
אם כך, במערכת הענפה של תרי"ג מצוות מצוונו ה' לייצר את עצמנו, או בלשון חז"ל: "לעשות אותם לא נאמר אלא לעשותכם אותם, מכאן שמעלין עליו כאלו הוא עשה וברא את עצמו" (מדרש תנחומא כי תבא) ובלשון חסידים: "לעשותכם - שתהיו ברייה חדשה על ידי עשיית המצוות בהארה עליונה". (האדמו"ר מקאמארנא - היכל הברכה)
ערך יסודי כזה רמוז כמובן בברכת המצוות. אנו מברכים את ה', אך גם מזכירים לעצמנו שעל ידי שאנו מקיימים את הציוויים אנו מתקדשים - 'אשר קדשנו'. לכן, לא רק לצו יש לשים לב בעת הברכה אלא גם לקדושה, לתוספת, להבנייה העצמית שלנו שמובנית בתוך כל ציווי אלוקי.
את הצד השני של המטבע, הצד של פעולתם השלילית של העבירות על עצמנו, מציינת התורה באזהרתה מאכילת מאכלות אסורים: "אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם" (ויקרא י"א) - "תנא דבי ר' ישמעאל: עבירה מטמטמת לבו של אדם שנאמר 'ונטמתם בם' אל תקרי ונטמתם (לשון טומאה) אלא ונטמטם" (לשון טמטום, במשמעות של אטימות הלב או המח).
בהסתכלות כללית אנו מבינים מכאן מנין מתמלאים יהודים שומרי תורה ומצוות לאורך ההיסטוריה היהודית כוחות אדירים לדביקות בתורה ובארץ, להעברת מסורת ישראל המקובלת מדורי דורות - הלאה, למרות רוחות הזמן ותוך עירנות לחיובי שבהן, ומנין כוחות ההתחדשות והיצירה העצמית המופלאים, המתגלים בעם שלנו. מאידך מובן, כי נחסרת הארה משמעותית משיעור קומתם של יהודים שאינם מקיימים עצמם על ידי שמירת מצוות והימנעות מעבירות, שזהו חיסרון המדלדל את הרעיונות האישיים והלאומיים ברבדי הקיום החשובים ביותר לעם ולארץ.
כך נבנות ההבנות קומה על גבי קומה, איך פועלת המצווה ומה עושה העבירה. הן ברמה של 'כדאיות', הן בקומה של תיקון עולם, והן במישור של יצירה עצמית, ואלו הן רק חלק ממכלול תובנות הגנוזות בעומקיה של תורה - עומק לפנים מעומק.
ומתוך הבנות מעמיקות, נזכה גם לשמור ולעשות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
