ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
א. 'לא נתנה תורה למלאכי השרת', ועל כן שרץ שלא ניתן לראותו אלא באמצעות מיקרוסקופ או זכוכית מגדלת, מותר באכילה.
ב. גם אם יש קושי לזהות את השרץ (צבעו דומה לעלה, הוא מוסתר בקפלים שבעלה וכו')- השרץ אסור מדאורייתא.
ג. במקרה בו בעין רגילה השרץ נראה כנקודה בעלמא, ובזכוכית מגדלת או במיקרוסקופ מבחינים שמדובר בשרץ- הגרש"ז אויערבך זצ"ל אוסר והגר"ש וואזנר שליט"א מתיר.
ד. שרץ שלם (ושאר בריות אסורות) חמור משאר האיסורים בכך שאינו מתבטל ברוב.
א. גודל השרץ האסור
כלל גדול אמרו חז"ל: "לא נתנה תורה למלאכי השרת". פירושו הוא שיש גבול לחובת ההשתדלות של האדם בקיום התורה, מאחר ויש גבול ליכולותיו1.
לכלל זה יש ביטוי מעשי בדיני איסור אכילת שרצים, שקצים ורמשים- התורה אסרה רק שרץ שניתן לראותו בעין רגילה, אך שרץ שניתן לראותו רק באמצעות עזרים, כגון זכוכית מגדלת או מיקרוסקופ, אינו אסור באכילה2.
עם זאת, שרץ שגדול מספיק על מנת שייראה בעין רגילה, אלא שקשה לראותו בגלל צבעו (כגון: תולעת לבנה בקמח, זבובון ירוק על עלי חסה), או בגלל המקום בו הוא נמצא (כגון בקפלים של העלה) אסור באכילה מדאורייתא3.
גם במקרה בו על מנת לזהות את השרץ יש צורך לבצע פעולות מסוימות, כגון: בדיקה מול אור חזק, משמוש ביד או רכישת מיומנות, השרץ אסור4.
במקרה בו בעין רגילה רואים נקודה שחורה על הפרי או הירק, אך בזכוכית מגדלת או מיקרוסקופ רואים שנקודה זו היא שרץ- נחלקו הפוסקים. דעת הגרש"ז אויערבך זצ"ל ששרץ זה אסור. ודעת הגר"ש וואזנר שליט"א ששרץ זה מותר5.
ב. מדוע שרץ לא בטל ברוב?
מהפסוק "אחרי רבים להטות" למדו חז"ל דיני ביטול ברוב6.
ככלל כאשר נופל איסור להיתר, אם רוב התערובת היתר, מותר מדאורייתא לאכול אותה. במקרה בו האיסור וההיתר יבשים הרוב הנצרך הוא 'חד בתרי'. הפוסקים חלוקים האם הכוונה היא שעל כל חתיכת איסור יש שתי חתיכות היתר (לדוגמא: על מנת לבטל עשרים חתיכות איסור, יהיה צורך בארבעים חתיכות היתר) או שמספיק שיהיה בתערובת יותר מ50% היתר (לדוגמא: על מנת לבטל עשרים חתיכות איסור, מספיקות עשרים ואחת חתיכות היתר)7.
במקרה בו אחד מהם לח, יחס הביטול הוא אחד לששים, לפי שחז"ל שיערו שברוב כזה האיסור לא משפיע על טעם התערובת8 (ישנם פרטים רבים בדיני בטול ברוב, לכן בכל מקרה יש לשאול מורה הוראה הבקי בהלכות אלו).
חז"ל סייגו את ההיתר ואסרו כמה סוגים של תערובות. אחד האיסורים הוא 'בריה', כל בעל חיים שלם או חלק שלם מבעל חיים (כגון גיד הנשה בשלמותו) שמתערב בהיתר אינו מתבטל בו9.
הסיבה שחז"ל החמירו היא שהמיעוט בטל ברוב כשאינו ניכר, אך דבר חשוב ניכר תמיד, וחלק שלם מבעל חיים וכן בעל חיים שלם הוא דבר חשוב ותמיד ניכר בתערובת10.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
