ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
מספרים, שבשעה שהביא המהר"ל את יוסל'ה גולם לביתו, ושיכנו בחדר בית הדין, ציווה המהר"ל את אשתו שלא תבקש מיוסל'ה שום בקשה לצרכים פרטיים, מפני שהוא מיועד אך ורק לצורכי הציבור. ואכן, שמרה האישה את בקשת בעלה הגדול, ולא ביקשה מהגולם מאומה.
אולם, בהגיע ערב הפסח, נחרדה האישה לגלות שהחג מתקרב, ועדיין לא מילאו במים את חבית המים הגדולה שבבית. והנה, הבחינה האישה ביוסל'ה היושב ומתבטל בפינת החדר.
יוסל'ה, פקדה עליו, קח את הדליים, רוץ מהר אל הנהר, ומלא את חבית המים. לקח יוסל'ה את הדליים, ובכוחו האדיר רץ ומילא את החבית שוב ושוב. נרגעה האישה ופנתה למטבח לבשל לחג. לפתע, חשה בזרם מים הזוחל למרגלותיה, ומטנף את הרצפה הממורקת. היא אצה לחדר הסמוך, ולחרדתה הרבה גילתה את יוסל'ה גולם, שופך שוב ושוב דליי מים לתוך החבית המלאה על כל גדותיה.
כל ניסיונותיה להפסיקו לא צלחו, והיא נאלצה לפנות לבעלה הגדול ולספר לו שעברה על בקשתו... מה אפשר לעשות? זהו גולם! אמרו לו לעשות, לא אמרו לו לחדול!
במבט ראשוני ופשטני, נדמה שנוח נוהג כאותו הגולם. הקדוש ברוך הוא מצווה את נוח להיכנס אל התיבה מפני מי המבול. בתום המבול, היינו מצפים מנח לצאת מן התיבה, אך נוח נשאר בתיבה וממתין לצו האלוקי המפורש – "צא מן התיבה אתה ואשתך..." (ח, טז).
בציווי נכנס – "בא אתה וכל ביתך...", ובציווי יצא. ואכן, נוח הוא מסמלי קיום הצו האלוקי – "ויעש נח ככל אשר ציווהו ה'", ובפשטות – הסיבה שהמתין לציווי המפורש – 'צא' נעוצה בציווי הקודם – 'בא', ובכל זאת – וכי לא יכול היה להפעיל את תבונתו?
התבוננות מעמיקה יותר תגלה שנקודה זו היא נקודת יסוד בבניין האנושות לאחר המבול. האנשים בתקופה שלפני המבול היו אנשים עם כוחות גדולים – חיו שנים רבות, 'נפילים' – ענקים בעלי קומה. כוחות אלו קשה לנתבם לגבולות וסדר, ולכן הם פרצו את הגבולות – גילוי עריות, גזל, התערבו מין בשאינו מינו ועוד.
כעונש על פריצת הגבולות, נהג בהם הקב"ה 'מידה כנגד מידה' ופרץ את הגבולות. המים פרצו את גבולם ושטפו את העולם. הכל התערב והתבלבל – 'מבול – שבלבל את הכול'. סדרי היממה – יום ולילה, ועונות השנה – קיץ וחורף שבתו. כך למד האדם בדרך הקשה, שעולם מלא בכוחות בלי גבול ('עולם התוהו' בשפת הנסתר) לא יכול להתקיים.
הפתרון מצוי אצל נוח. נוח בונה תיבה ומציל את האנושות. בתיבה כולם מסודרים ומתוחמים בתאים קטנים, ומתחנכים לסדר ודקדוק. נוח גם מקפיד על שעות ההאכלה של בעלי חיים, ונותן להם את מזונם בזמנו.
לפיכך, גם בסיום המבול נוח לא יוצא מעצמו מהתיבה, אלא הוא ממתין לצו האלוקי, ללמדך שמעתה העולם מתחיל עידן של חוקים וכללים. לכן גם המצוות של אומות העולם נקראות 'מצוות בני נוח' ולא – מצוות בני אדם, כי המצוות והחוקים שייכים לעידן של נוח.
אולם, גם בדרכו של נוח יש סכנה. יש הבדל בין חוקי האלוקים לחוקים האנושיים. האלוקים נותן חוקים נצחיים, המשלבים את זרימת החיים עם הסדר המתאים. לעומת זאת, האדם עלול לחוקק לעצמו חוקים בלי גבול, לאבד את טעם וזרימת חייו, ולהפוך ל'טכנוקרט' הפועל רק לפי חוקים וכללים. לעיתים, גם כאשר המציאות משתנית, וחוקים אנושיים שהיו טובים בעבר הופכים ללא רלוונטיים, האדם עלול לדבוק בהם ולהמשיך איתם.
התיבה היא מעשה ידי האדם, גם 'הגולם' המדובר הוא מעשה ידי האדם, והאדם עלול להמשיך לשבת בתיבה או לשפוך מים בלי גבול. ואכן, אחד מבניו של נוח הפך לעבד, אדם הכפוף כולו לאדם אחר ואין לו חיים משל עצמו, וכך באה לידי ביטוי הסכנה שבעידן שלאחר המבול.
ואכן, הסכנה בדרך החדשה קורמת עור וגידים כשחוטאת האנושות בבניית מגדל בבל. מגדל מעשה ידי אדם, שמטרתו להשכיח את האלוקים, ולהכפיף את כל האנושות לשפה אחת ודברים אחדים.
הקב"ה מנפץ בועה זו, והעולם נפתח לבשורה החדשה והשלימה – בשורתו של אברהם אבינו, בשורת התורה, המביאה את חוקי ה' לעולם. חוקים נצחיים המשלבים חיים וסדר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
