ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
יצחק מגיע בשנות הרעב לארץ פלישתים, רוכש לעצמו שדות וזורע בהם. למרות שנות הרעב והמקום הקשה, במערב הנגב, יצחק מוצא בשדותיו מאה שערים. יצחק הוא האב המתנחל הראשון והיחיד. אברהם ויעקב היו בעיקר רועי צאן נודדים. יצחק, שהוא גם חקלאי חרוץ ומצליח, מהווה איום עליהם בשדותיו ובבארותיו הרבים, והם מתנכלים לו ועוקרים אותו ממקום למקום. מחוסר ברירה, יצחק עוזב את שדותיו ואת בארותיו, ונודד למקומות שוממים יותר. הוא מגיע לרחובות שבנגב (כיום חולות חלוצה).
יצחק מצטייר לנו בפרשה, למרות חריצותו, כישרונו והצלחותיו החקלאיות, כיהודי נרדף שאינו יכול להגן על עצמו, על משפחתו ועל רכושו. אך לפתע מצטיירת לנו תמונה הפוכה! "ואבימלך הלך אליו מגרר ואחוזת מרעהו ופיכל שר צבאו: ויאמר אליהם יצחק מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אותי ותשלחוני מאתכם: ויאמרו ראו ראינו כי היה ה' עמך ונאמר תהי נא אלה בינותינו בינינו ובינך ונכרתה ברית עמך: אם תעשה עמנו רעה כאשר לא נגענוך וכאשר עשינו עמך רק טוב ונשלחך בשלום אתה עתה ברוך ה'" (שם, כו- כט).
יצחק מצטייר כאן כמעצמה צבאית ופוליטית מול הפלישתים. מלך פלישתים מגיע עם שר צבאו לאוהלו של יצחק, ומתחנן שיצחק לא יעשה רעה עם הפלישתים. מה גרם לשינוי כה קיצוני ביחסי הכוחות?!
תשובתנו במילה אחת: עשיו! עשיו גדל בבית הרדוף, המנושל מנכסיו והרעב, והפך בו לנער ולבוגר. בבית זה הייתה הנקמה בפלישתים והצורך ללמדם לקח - לחם חוקו. כיודע ציד הוא פיתח ידע וכושר לחימה, אסף אליו "אנשים ריקים" ללגיון זרים איכותי של אנשים שמתפרנסים מחרבם ויצא למסעי פשיטות בארץ פלישתים.
האם ניתן לפרנס מעיסוק בחרב ארבע מאות "אנשים ריקים", חסרי נחלה ורכוש? מסתבר שכן, וקרוב מאוד לאזור הנידון, בנגב המערבי! שהרי כך נהג גם דוד באותו אזור, בעת שגר בצקלג בממלכת אכיש ופשט יום יום על שוסי המדבר, הגשורי והעמלקי.
את מה שעשה דוד עם גדוד אנשיו, עשה עשיו לפלישתים עצמם. הוא עשה זאת גם לשוסי המדבר שהתנכלו לאביו. עשיו וגדודו היו גיבורי חיל, ועשיו ניצל זאת לא רק לפרנסה, כי אם גם לנקמה בפלישתים, עושקי ילדותו בנחל גרר. אבימלך מלך גרר ופיכול שר צבאו נאלצים לבוא אל יצחק לבאר שבע, ולהתחנן לפניו שלא יעשה עמהם רעה, ויזכור להם את חסדם כשאירחו אותו בארצם.
כך נכרתת ברית דמים, הברית בין המגל והחרב, בין יצחק, החקלאי ובעל המקנה, לעשיו, ראש הגדוד הלוחם, מעין הברית המוכרת לנו בין חקלאי העלייה הראשונה לאנשי גדוד 'השומר' שהקים ישראל שוחט, מאנשי העלייה השנייה.
בין עשיו לדוד
אך חז"ל הסתייגו נחרצות מברית זו: "ויבוא עשו מן השדה והוא עייף: רבי יודן בשם רבי אייבו ורבי פנחס בשם רבי לוי ורבנן בשם רבי סימון... שעבר עשו שתי עבירות שבא עשו על נערה המאורסה... והוא עייף שהרג את הנפש" (בראשית רבה סג).
מה ראו חז"ל לדרוש על עשיו עבירות כה חמורות?
כאן יש מקום רב להשוואה בין גדודו של עשיו לזה של דוד. בראש שני הגדודים, שמנו כל אחד ארבע מאות איש, עמד אדם אדמוני: "ויצא הראשון אדמוני כולו כאדרת שער ויקראו שמו עשו" (בראשית כה, כה). "וישלח ויביאהו והוא אדמוני עם יפה עיניים וטוב רואי... ותצלח רוח ה' אל דוד" (שמואל א' טז, יב יג).
חייו של גדוד כזה, ובעיקר של מפקדו, אינם קלים. הזכרנו את חיי מלחמת ההישרדות של דוד ואנשיו בצקלג. חיים אכזריים של שפיכות דמים הטבולים בשקר ובעורמה של חוכמת הישרדות. וכך כפסע היה בין דוד לבין השמדת כל ביתו של נבל הכרמלי מנער ועד זקן, לולא באה אביגיל והרגיעה אותו בחוכמתה.
עוצמת הכוח הצבאי, החיים במדבר, בארץ שאין בה חוק מסודר, קרב מתיש יומיומי לחיים ולמוות עם יריבים בני עמים או שבטים אחרים, אספסוף בני הבליעל ומרי הנפש ההופך למרכיב בעל משקל בגדוד החי על חרבו. יש להשוות במידה מסוימת מעשים אלו להתגבשותו של גדוד לגיון הזרים הצרפתי במאה ה 19. חלק גדול מאנשיו היו פושעים ורוצחים שנמלטו מחברת החוק של העולם התרבותי, שהפכו ללוחמים מסורים ומועילים לשולחיהם ואף לחברים מופתיים.
כל אלו, אין סכנה כסכנתם להפוך את שפיכות הדמים בלא משפט, את הגניבה בלא משפט ואף את נטילת הנשים מבעליהן בלא משפט - לשגרה של חיים. דוד עומד פעם אחר פעם במבחנים קשים בשאלות אלו בהזדמנויות שיש לו להרוג את שאול ואת נבל. עשיו, באורח חיים דומה, עמד פעם אחת במבחן, בפגישה שלו עם יעקב בעת ששב מבית לבן. אך פעמים רבות מספור לא עמד במבחן, וחז"ל מתארים אותו כמי שבא מן השדה משפיכות דמים מגניבה ומגזלת נערה מאורסה. זהו הגורל הטבעי של לוחמי המדבר בשטחי ההפקר.
עשיו הצליח לשכנע את יצחק אביו, שהוא, כדוד מלכנו, אדם ישר שאינו שיכור ניצחון וכוח. אפשר שיצחק היה סבור שעשיו מנהיג את גדודו כדוד, מעין רובין הוד המיתולוגי, שלעולם מגן על החלשים ונלחם נגד העושקים, וכפי שנהג בפלשתים שהצרו ליצחק. מסתבר, שקשה לעתים להבחין בחבורת אוחזי החרב בין צדיק כדוד ובין שופך דמי חינם כפי שחז"ל מספרים לנו על עשיו. אך בסופו של יום, עשיו לא היה כדוד. מה שאביו לא ידע - שעשיו בחר להיות כנמרוד, שופך דמים כדי להטיל את חתתו ואת שלטונו.
ועדיין מצוות כיבוד אביו יצחק עומדת לזכותו, לא רק בעת שהגיש לו אוכל בזקנתו אלא בעת שעמד לצדו מול שוסי המדבר והפלישתים במאבקו של יצחק על היאחזותו בארץ ה' בשיניו ובציפורניו.
המאמר מבוסס על ספרו החדש של הרב מדן, 'כי קרוב אליך' (הוצאת ידיעות ספרים)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








