ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אהרון ליכטנשטיין
באותה עת הוא היה כביש צר ומפותל בלי קץ, שחביות מאולתרות מפרידות בינו ובין התהום ונהג של אוטובוס מיושן נאבק בידית הילוכים בעליותיו.
איך אסביר היום לתלמידים מהי משמעותו של אדם שמהווה כתובת בטוחה לכל מראה מקום בש"ס, ברמב"ם וברוב הראשונים, שהיינו זקוקים לה ושלא היו לנו כלים להגיע אליה? תלמיד שאומר לו זאת, ישלוף בקלילות את הטלפון שלו, ובהקשות ספורות יגיע כמעט לכל מה שנתן לי רבנו, הרב אהרן ליכטנשטיין זצ''ל, בכל עת שניגשתי אליו בשאלה.
היינו מהלכים במשעוליו של הש''ס כמו הלך שתועה בין בולדרים של ערוץ פראי וסורר, ומתחבטים בו בין מילה למילה ובין משפט למשפט (גם שוטנשטיין וכו' לא היו אז). רבנו כמו טס במסוק בגובה מעלינו, והודיע לנו לאיזה נחל מוביל הערוץ שאנו מהלכים בו, מה מאחורי הרכסים המסתירים לנו את דרכנו, באיזה חבל ארץ אנו נמצאים ומהי העיר הקרובה. ידיעתו הנרחבת מאין כמותה אפשרה לנו את היקף הלימוד, הוא הוביל אותנו אל ההעמקה הנכונה, אל הטעם החדש בתורה ואל הרצון לשקוע בה.
ידיעתו הנרחבת נבעה גם מזיכרון ומכישרון נדירים, אך היא נבעה בעיקר מריכוז והתמדה. יום יום הגיע רבנו מירושלים בתחילת הבוקר כשהוא עמוס בספריו, התיישב במקומו ולא קם. על מי שניגש אליו היה לטלטלו מעט, משום שהוא לא חש בסובבים אותו גם מטווח קצר.
על התמדתו הרבה יש סיפורים רבים. בחרתי באחד מהם: הכביש הסלול מגוש עציון לירושלים מאפשר בימים כתקנם להגיע מירושלים לגוש בפחות מרבע שעה. הרגיל בו - ספק אם יבין את הסיפור הבא. באותם ימים הכביש עבר דרך קבר רחל, בית לחם, מחנה הפליטים דהיישה ופאתי אל-חאדר, מקומות עוינים, והערבים אהבו לפגוע במכוניות הנוסעות בהם. רבים מן הנמנים עם חוגי הימין ידעו היטב לגדף את הממשלה השמאלית ואת תומכיה, אך נמנעו מלהגיע אלינו מחשש מן האבנים והבקת"בים. רבנו הואשם אז על ידי ההמון על סובלנותו כלפי השמאל, אך מן הבחינה הבאה הוא היה ימני יותר מן הימין: הוא הקפיד להגיע יום יום מירושלים לישיבה בשמונה ושלושים בבוקר, ודבר מעולם לא עצר אותו: לא גשם ולא שלג, לא ערפל ולא מתיחות צבאית, לא אבנים ולא בקת"בים.
חיבור בין עולמות
באותם ימים הפריד קו ברור בין אנשים שבחרו בהשכלה תורנית ישיבתית רחבה ובין אנשי אקדמיה ומדע. מעטים בלבד חיברו שני עולמות. רבנו פתח לפנינו צוהר לעולם הרחב יותר, בעיקר במה שקשור לאמונה בה', לשלושה עשר העיקרים ולמה שסביבם. אמונתנו נבנתה לא סביב שלילת כל מה שאינו מתאים, אלא מכוח הבנת הדעות החולקות, כיבודן, רכישת הידע איך להתמודד עמן והעצמת דרך האמונה שאנו מכוונים אליה. מילות שלילה וביזוי כלפי דרך שחלק עליה לא נשמעו מפיו.
עבודת ה' של רבנו הייתה סוגיה בפני עצמה. תפילתו כל יום הייתה כתפילתנו בימים נוראים. על תפילתו בימים נוראים קטונתי מלומר מילה אחת. הקפדתו על כל מצווה קלה ועל כל מסורת אבות קלה היא סוגיה בפני עצמה. אציין בקצרה סיפור אחד: נהג רבנו כל ימיו בעת אמירת "בואי בשלום" בקבלת שבת, לצאת לקראת שבת לכיוון פתח בית הכנסת. הוא הקפיד לעשות זאת עד ימיו האחרונים, ולא ויתר על כך. הוא דידה לאטו, נשען על ההליכון ומוחזק בידי מקורביו לכיוון הפתח ובחזרה, וכך קיבל את פניה של שבת המלכה.
כל שכתבנו עד עתה אינו אלא מבוא להקדמה על עבודת המידות והיחס לזולת, שחינך אותנו עליה במשך השנים, כמעט בלא לומר עליה מילה אחת, רק דרך הדוגמה האישית שנתן לנו. רבו הסיפורים על כך, וקצרה יריעתי. קשה לתאר כמה נוכל היום ללמוד מדרכו על הקשר הנצרך בין יושר וכנות אישיים לעבודת ה', בין כבוד לזולת והתחשבות בו לעבודת ה', בין יכולת הקשבה ואמפתיה לעבודת ה'. כמה קלקולים היו נחסכים היום אילו ידענו זאת! כמה עלינו לקבל על עצמנו אם נרצה להאיר את דרכו של רבש"ע אלינו בחסד, ברחמים ובהארת פנים.
אחתום בעניין אחד: תלמידיו הרבים של רבנו ממשיכים במידה רבה את דרכו בתחומים אינספור: רפואה, משפט (עיינו למשל בפסקיו הבהירים של כבוד השופט נועם סולברג מבית המשפט העליון וספרו את הציטוטים היפים מתורתו של רבנו) ועוד רבים. העיקרי שבהם הוא ממשיכיו הרבים בעולם התורה הציונית. אייחד שורה בודדת לאחד מהם: ר' דב קרול, ששימש את רבנו בהתנדבות גמורה ללא לאות בשנות חולשתו עד יומו האחרון. קשה להעלות על הדעת בכמה טוהר לב ומסירות נפש יש צורך לעבודה סיזיפית זו. אם זכה רבנו לתלמיד כזה, כנראה היה בו משהו מאוד אמיתי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
