ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- רב ותלמיד
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אהרון ליכטנשטיין
הרב היה למדן עצום, בקי בכל התורה כולה, בכל הש"ס ובכל הראשונים; בקיאות הקיימת אצל בודדים בדור. באתי אליו פעמים רבות בסוגיה שלא התעסק בה כעת, והיה נדמה כאילו הוא למד ברגע זה את הסוגיה בעיון רב.
מידותיו של הרב היו מידות נעלות ביותר. הוא היה עניו עצום, רגיש לבריות, בעל ראייה טובה. הרב היה מכבד כל אדם ונותן כבוד לגדולי תורה באשר הם.
פרט לכך, הרב הקדיש את כל חייו לעבודת ה'. בכל דבר ודבר שעשה, ניתן היה לראות כיצד אינו חושב על עצמו או על כבודו, אלא חושב על כבוד ה'!
לכל אלו יש לצרף את הראייה הרחבה של הרב. ראייה רחבה איננה מקבילה לפתיחות. ראייה רחבה פירושה היכולת להביט על המציאות, על החיים – על כל המכלול, כחלק ממערכת השיקולים ההלכתיים. דבר זה הביא אותו להיות לעתים שמרן ולעתים חדשן, כאשר לנגד עיניו עומדת כל הזמן המטרה: "שכל מעשיך יהיו לשם שמים".
רוחב האופקים של הרב בא לידי ביטוי גם בעובדה שהייתה לו יכולת לראות את כל הצדדים ואת כל האפשרויות הקיימות.
מדוע הרב לא אכל את המרק? הרב ניצל כל דקה ללימוד תורה. פעם ישבתי עם הרב לסעודה קטנה עם עוד כמה תורמים, בחדר קטן בישיבה. הגישו קערה עם דגים. הרב אכל, ואחריו לקחו כל שאר הסועדים. הגישו מרק. הרב לא אכל. כולם המתינו שהרב ייקח אך הרב לא לקח. הגשתי לרב את המרק, והוא אמר: "אינני אוכל מרק ביום חול". שאלתיו לפשר הדבר, והוא ענה: "ראשית, הארוחות כיום מפוארות כל כך, שצריך להשאיר משהו מיוחד לשבת. שנית, איזה בזבוז זמן הוא לאכול מרק!".
כל מי שהיה בקרבתו של הרב היה ירא ואוהב כאחד. יראת הרוממות: הידיעה כי מתהלך בתוכנו אדם בעל שיעור קומה מרומם מאוד, אחד מגדולי הדור, בעל מתח רוחני גבוה ביותר הספוג ביראת ה', הובילה ליראה: "וייראו מגשת אליו" (שמות ל"ד, ל). מאידך, הידיעה כי לפנינו אדם קדוש האוהב את ה' בכל מאודו, אוהב את המקום ואוהב את הבריות, אדם עניו הרוצה בכבודו של כל אדם – הובילה מיד לאהבה גדולה! יראתי ממנו, אך גם אהבתי אותו אהבה עצומה, אהבה בלי מצרים, וזכיתי פעמים רבות לראות גם את אהבתו אלי.
יראת שמים – בכל מחשבה ומחשבה של הרב, ניתן היה לראות שהקב"ה נמצא במרכז מחשבתו. מספרים ששאלו את בנו של החפץ חיים: "האם תוכל לתת לנו דוגמה מאביך, החפץ חיים, של 'צדיק גוזר והקב"ה מקיים'?". ענה להם הבן: "אין לי דוגמאות של 'צדיק גוזר והקב"ה מקיים', אך יש לי דוגמאות רבות של 'הקב"ה גוזר וצדיק מקיים'!". הרב היה פועל במחויבות מוחלטת לכל הלכה (והיה מחמיר גדול בהלכות רבות), ובמחויבות מוחלטת לרצון ה' בעולם. דומה, שהחוויה הגדולה ביותר בעולמו של הרב הייתה חוויית "מצַווה ומצוּוה"; החוויה לציית לרצון ה'!
מדוע לא הייתי לרופא? עוד בנערותי, היה ברור לי שאלך ללמוד רפואה (ולאבי ז"ל היה ברור הדבר אף יותר…). בהיותי בשיעור ה', קרא לי הרב לחדרו ושוחח עמי זמן רב על החשיבות של לימודי רפואה: "רפואה זהו מקצוע של חסד", אמר בפסיקה. אך לאחר מכן הוסיף: "אבל אתה צריך להישאר בישיבה. אתה צריך להמשיך בעולם התורה!". דברי רבנו חלחלו אלי אט-אט. נשארתי שנה נוספת בישיבה, למדתי את לימודי הרבנות, ובסופו של דבר נשארתי שנים רבות אחר כך. מאוחר יותר זכיתי להיקרא על ידי רבנו להיות ר"מ בישיבה.
הרב יהיה חסר לנו מאוד. אחד מגדולי הדור נלקח לבית עולמו. גדול בתורה, גדול במידות, גדול בענווה וגדול ביראת שמים. אולם, זכה מו"ר להעמיד תלמידים הרבה, זכה מו"ר לצאצאים העוסקים בתורה בעומק ובמסירות, וזכה מו"ר שכתביו ושיעוריו יהיו בכל מקום ואתר של אוהבי התורה. יהי רצון שנזכה לשאוב ממו"ר אהבת תורה ויראת שמים, ולקחת ולו מעט מתורתו וממידותיו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
