ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- רב ותלמיד
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אהרון ליכטנשטיין
הרב היה למדן עצום, בקי בכל התורה כולה, בכל הש"ס ובכל הראשונים; בקיאות הקיימת אצל בודדים בדור. באתי אליו פעמים רבות בסוגיה שלא התעסק בה כעת, והיה נדמה כאילו הוא למד ברגע זה את הסוגיה בעיון רב.
מידותיו של הרב היו מידות נעלות ביותר. הוא היה עניו עצום, רגיש לבריות, בעל ראייה טובה. הרב היה מכבד כל אדם ונותן כבוד לגדולי תורה באשר הם.
פרט לכך, הרב הקדיש את כל חייו לעבודת ה'. בכל דבר ודבר שעשה, ניתן היה לראות כיצד אינו חושב על עצמו או על כבודו, אלא חושב על כבוד ה'!
לכל אלו יש לצרף את הראייה הרחבה של הרב. ראייה רחבה איננה מקבילה לפתיחות. ראייה רחבה פירושה היכולת להביט על המציאות, על החיים – על כל המכלול, כחלק ממערכת השיקולים ההלכתיים. דבר זה הביא אותו להיות לעתים שמרן ולעתים חדשן, כאשר לנגד עיניו עומדת כל הזמן המטרה: "שכל מעשיך יהיו לשם שמים".
רוחב האופקים של הרב בא לידי ביטוי גם בעובדה שהייתה לו יכולת לראות את כל הצדדים ואת כל האפשרויות הקיימות.
מדוע הרב לא אכל את המרק? הרב ניצל כל דקה ללימוד תורה. פעם ישבתי עם הרב לסעודה קטנה עם עוד כמה תורמים, בחדר קטן בישיבה. הגישו קערה עם דגים. הרב אכל, ואחריו לקחו כל שאר הסועדים. הגישו מרק. הרב לא אכל. כולם המתינו שהרב ייקח אך הרב לא לקח. הגשתי לרב את המרק, והוא אמר: "אינני אוכל מרק ביום חול". שאלתיו לפשר הדבר, והוא ענה: "ראשית, הארוחות כיום מפוארות כל כך, שצריך להשאיר משהו מיוחד לשבת. שנית, איזה בזבוז זמן הוא לאכול מרק!".
כל מי שהיה בקרבתו של הרב היה ירא ואוהב כאחד. יראת הרוממות: הידיעה כי מתהלך בתוכנו אדם בעל שיעור קומה מרומם מאוד, אחד מגדולי הדור, בעל מתח רוחני גבוה ביותר הספוג ביראת ה', הובילה ליראה: "וייראו מגשת אליו" (שמות ל"ד, ל). מאידך, הידיעה כי לפנינו אדם קדוש האוהב את ה' בכל מאודו, אוהב את המקום ואוהב את הבריות, אדם עניו הרוצה בכבודו של כל אדם – הובילה מיד לאהבה גדולה! יראתי ממנו, אך גם אהבתי אותו אהבה עצומה, אהבה בלי מצרים, וזכיתי פעמים רבות לראות גם את אהבתו אלי.
יראת שמים – בכל מחשבה ומחשבה של הרב, ניתן היה לראות שהקב"ה נמצא במרכז מחשבתו. מספרים ששאלו את בנו של החפץ חיים: "האם תוכל לתת לנו דוגמה מאביך, החפץ חיים, של 'צדיק גוזר והקב"ה מקיים'?". ענה להם הבן: "אין לי דוגמאות של 'צדיק גוזר והקב"ה מקיים', אך יש לי דוגמאות רבות של 'הקב"ה גוזר וצדיק מקיים'!". הרב היה פועל במחויבות מוחלטת לכל הלכה (והיה מחמיר גדול בהלכות רבות), ובמחויבות מוחלטת לרצון ה' בעולם. דומה, שהחוויה הגדולה ביותר בעולמו של הרב הייתה חוויית "מצַווה ומצוּוה"; החוויה לציית לרצון ה'!
מדוע לא הייתי לרופא? עוד בנערותי, היה ברור לי שאלך ללמוד רפואה (ולאבי ז"ל היה ברור הדבר אף יותר…). בהיותי בשיעור ה', קרא לי הרב לחדרו ושוחח עמי זמן רב על החשיבות של לימודי רפואה: "רפואה זהו מקצוע של חסד", אמר בפסיקה. אך לאחר מכן הוסיף: "אבל אתה צריך להישאר בישיבה. אתה צריך להמשיך בעולם התורה!". דברי רבנו חלחלו אלי אט-אט. נשארתי שנה נוספת בישיבה, למדתי את לימודי הרבנות, ובסופו של דבר נשארתי שנים רבות אחר כך. מאוחר יותר זכיתי להיקרא על ידי רבנו להיות ר"מ בישיבה.
הרב יהיה חסר לנו מאוד. אחד מגדולי הדור נלקח לבית עולמו. גדול בתורה, גדול במידות, גדול בענווה וגדול ביראת שמים. אולם, זכה מו"ר להעמיד תלמידים הרבה, זכה מו"ר לצאצאים העוסקים בתורה בעומק ובמסירות, וזכה מו"ר שכתביו ושיעוריו יהיו בכל מקום ואתר של אוהבי התורה. יהי רצון שנזכה לשאוב ממו"ר אהבת תורה ויראת שמים, ולקחת ולו מעט מתורתו וממידותיו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.
