ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
א. טעם כעיקר
הראשונים חלוקים האם טעם של איסור (ללא גוף האיסור), אסור מדאורייתא.
לדעת רש"י, אם במאכל היתר בלוע טעם איסור (או אפילו גוף האסור אלא שנימוח ולא ניכר) המאכל מותר באכילה מדאורייתא ואסור מדרבנן.
לדעת ר"ת גם כשבהיתר בלוע רק טעם איסור המאכל אסור באכילה מדאורייתא.
לדעת הרמב"ם כשבלוע טעם איסור המאכל מותר מהתורה ואסור מדרבנן, אך כשמעורב בהיתר גוף האיסור (אלא שנימוח ולא ניכר) אם האיסור הוא 'כזית בכדי אכילת פרס' המאכל אסור באכילה מדאורייתא.
להלכה נפסק מעיקר הדין כר"ת שטעם כעיקר מדאורייתא1.
ב. ביטול ברוב וביטול בששים
נאמר בתורה "אחרי רבים להטות" ולמדו חז"ל שמפסוק זה נלמדים דיני ביטול ברוב.
ככלל, כאשר נופל איסור להיתר, אם רוב התערובת היתר, מותר מדאורייתא לאכול אותה. במקרה בו האיסור וההיתר יבשים הרוב הנצרך הוא 'חד בתרי'. הפוסקים חלוקים האם הכוונה היא ליחס מדוייק של פי שתיים בהיתר או שמספיק שיהיה בתערובת יותר מ50% היתר.
במקרה בו אחד מהם לח, יחס הביטול הוא אחד לששים, לפי שחז"ל שיערו שברוב כזה האיסור לא משפיע על טעם התערובת2.
ג. נותן טעם פגם
חז"ל למדו מן הפסוק "לא תאכלו כל נבלה לגר תתננה" שרק דבר שראוי לגר (גוי- גר תושב) קרוי נבלה, לכן אוכל שטעמו נפגם ואינו ראוי לאכילת אדם אינו קרוי נבלה.
ויש בזה שני דינים - אם הפגם הוא במאכל עצמו הרי הוא אסור באכילה אך אינו אוסר תערובתו. אולם אם הפגם הוא בטעם (כגון שנבלע טעם בכלי ועברו על הכלי 24 שעות ללא שימוש) הטעם אינו אסור מהתורה, אך חכמים גזרו לא לבשל בכלי כזה לכתחילה על מנת שלא יבואו לבשל בכלי בן יומו3.
ד. חתיכה נעשית נבילה
כשהיתר מקבל טעם מאיסור לדעת חלק מהראשונים ההיתר 'נעשה נבילה', כלומר- לא מספיק יחס של אחד לששים נגד טעם האיסור הבלוע באותה חתיכת היתר, אלא צריך יחס של אחד לששים כנגד כל חתיכת ההיתר, לפי שהיא עצמה נהפכה לאיסור.
מאידך, ראשונים רבים סוברים שחומרה זו נאמרה רק באיסור בשר בחלב, אך בשאר האיסורים, משערים ששים רק כנגד הטעם הבלוע ולא נגד כל חתיכת ההיתר4.
ה. כבוש כמבושל, מליח כרותח
כשם שבישול מעביר טעמים, כך כבישה ומליחה מעבירים טעמים.
כבישה הינה שרייה בנוזל למשך 24 שעות.
מליחה היינו חתיכה שהומלחה לרמה כזאת שאינה נאכלת מחמת מלחה ונגעה בחתיכה אחרת5.
- ההפניות הממוספרות מפנות להערות בדף מקורות והערות המצורף -
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
