ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
ננסה לברר את הקשר העמוק יותר בין הפרשה להפטרה.
המדרש קושר את אדם הראשון לדוד המלך בדרך מעניינת. וז"ל:
"זה ספר תולדות אדם [ה, א] מלמד שהראה לו הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון דור דור ודורשיו וכו' ... העביר לפניו כל הדורות הראהו דוד חיים חקוקין לו ג' שעות אמר לפניו רבש"ע לא תהא תקנה לזה אמר כך עלתה במחשבה לפני אמר לו (אדם הראשון לקב"ה) כמה שני חיי אמר לו אלף שנים אמר לו (אדם הראשון לקב"ה) יש מתנה ברקיע? אמר לו הן אמר לו (אדם הראשון לקב"ה) ע' שנים משנותי יהיו למזל זה" (ילקוט שמעוני פרשת בראשית רמז מא).
קדושת לוי קושר את מקור שנותיו של דוד המלך אל האבות, בדרך הבאה: אברהם היה אמור לחיות מאה ושמונים שנה, כמו יצחק, אך אברהם ויתר לדוד על חמש שנים וחי רק מאה שבעים וחמש שנה. יצחק חי את כל מאה ושמונים השנים. יעקב היה אמור לחיות מאה שבעים וחמש שנה כמו אברהם, אך כמובא בפרשתנו חי רק מאה ארבעים ושבע שנה ואם כך, נתן לדוד עוד עשרים ושמונה שנים. יוסף, שהיה אמור לחיות מאה ארבעים ושבע שנים, כמו יעקב וחי רק מאה ועשר שנים, כמובא בפרשתנו, נתן לדוד עוד שלשים ושבע שנה. כך קיבל דוד שבעים שנה במתנה מן האבות (5+28+37=70).
(קדושת לוי בדבריו על הפטרת ויחי).
נאיר את הנושא מכיוון נוסף. חז"ל הסבירו כי דוד המלך ביקש מהקב"ה את הבקשה הבאה:
"רבונו של עולם, מפני מה אומרים, אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב ואין אומרים אלקי דוד? - אמר: אינהו מינסו לי, ואת לא מינסית לי [ענה לו הקב"ה האבות עמדו בנסיון ואתה לא], אמר לפניו: רבונו של עולם, בחנני ונסני. שנאמר בחנני ה' ונסני וגו'" (סנהדרין דף קז ע"א).
כתוצאה מכך מצא עצמו במלכוד, שהרי אם דוד המלך יעמוד בנסיון, הוא כביכול ינצח את הקב"ה בוויכוח ואם חס וחלילה יכשל, המחיר ברור, הוא עלול לאבד הכל. בסופו של דבר נתגלגלה עליו פרשת בת שבע, "שבאה אליו במכאוב", דוד שילם מחיר יקר, אבל בגלל חזרתו בתשובה לא איבד את הכל.
לכאורה במבט ראשון, לא זכה דוד שבקשתו תתקבל והוא לא הצטרף אל האבות המוזכרים בתחילת תפילת שמונה עשרה. אולם, עיון מעמיק מגלה לנו מה כוחה של תשובה. הפסוק הפותח את תפילת שמונה עשרה "ד' שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך" הוא פסוקו של דוד הלקוח מפרק התשובה שלו (תהילים נ"א).
דוד הוא גם היחיד מבין אישי התנ"ך שנזכר בשמו בתפילת שמונה עשרה, והוא נזכר פעמים: "וכסא דוד מהרה לתוכה תכין", "את צמח דוד עבדך".
זכינו, אם כן, לגלות שהקשר בין פרשת ויחי להפטרה הוא עמוק יותר ממה שנראה במבט ראשון.
הבה נתפלל שנזכה גם בדורנו למנהיגים שיהיו בבחינת תלמידי האבות ודוד המלך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
