^ 1.או"ח שלח ס"ח וכן או"ח שצז סט"ו ומשנ"ב סקל"ח. ושש"כ טז, מד. אם הוא מלוכלך יש להסתפק אם הוא מוקצה.
^ 2.או"ח שכ סי"ג ומשנ"ב סקל"ט מבאר 2 טעמים.
^ 3.או"ח שב ביאה"ל ד"ה "מן הטל שעליה". ולעניין בגד ניילון שש"כ טו, לו. דלא שייך ביה סחיטה.
^ 4.או"ח שכו ס"ז ומשנ"ב סקכ"ג. ושש"כ טו הערה קכג.
^ 5.מדרבנן משום איסור בונה.
^ 6.דאינם ברי קיימא כך שמעתי מאאמו"ר הרב דוב ליאור שליט"א. אמנם השש"כ בטז, מד אוסר גם כדורי שלג.
^ 7.ככל כלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו. או"ח שח ס"ג.
^ 8.ואין לגזור מקום מרוצף משום מקום שאינו מרוצף, כפי שנקט הרמ"א בסימן שלז ס"ב לגבי כיבוד הבית. דלא מבעיא למחבר שלא גזר אלא אפ' לרמ"א י"ל: 1. אין לדמות פינוי שלג לכיבוד הבית ואין לנו להוסיף היום גזירות חדשות. 2. כאן איכא נימוק שמפלס למנוע סכנת החלקה, שהיא מניעת נזק ודמי לכך שהתירו טלטול שברי זכוכית בסימן שח סעיף ו. ועיין שם במשנ"ב ס"ק ע"ז. ופשוט שנידון דידן דומה למוקצה ולא לארבע אמות בכרמלית. כך דנתי לפני אאמו"ר שליט"א והסכים עמדי.
^ 9.או גזירה שמא ישכחנו שם, שו"ע או"ח שיח סעיף יד.
^ 10.או"ח שיח סט"ז. כי במצב כזה שאין מים וצריך מים לנטילת ידיים או להורדת מים בשירותים ושאר צרכים נלענ"ד פשוט שנחשב כמקום צורך ואם אין מעט מים להפשיר לתוכם מותר גם ליהודי אשכנז לתתו שיפשיר מאליו שהרי הרמ"א פסק "שבמקום צורך יש לסמוך אסברא ראשונה" ומבאר המשנ"ב בס"ק ק"ז דאז אפ' לכתחילה מותר. ואין לך מקום צורך גדול מזה. אמנם במצב רגיל זו מחלוקת בין השו"ע לרמ"א, ולספרדים מותר והרמ"א מחמיר משום נולד ומתיר רק אם מפשיר לתוך מים וכמבואר במשנ"ב סקל"ה.
^ 11.או"ח שכ ס"ט.
^ 12.בית יוסף יו"ד סימן רא ס"ל. שלעניין נטילת ידיים ללחם שהיא מדרבנן סומכים על הראשונים המתירים טבילה בשלג. אך לעניין טבילה דאורייתא כותב שם הב"י שאין להקל. ושמעתי מאאמו"ר שליט"א שעל פי עקרון זה ניתן להטביל בשלג כלי הטעון טבילה רק מדרבנן ככלי זכוכית וכיו"ב.

^ 13.לדעת הט"ז באו"ח קנט סק"כ דווקא בבור שיש בו 40 סאה שלג. אך לדעת המג"א או"ח קס סקט"ו וז"ל: "ונ"ל דשלג המונח על פני הארץ כל שיש 40 סאה מחובר יחד אפ' נמוך מאד מותר" עכ"ל. ואם אין אפשרות כמו הט"ז אפשר לסמוך על המג"א.
^ 14.כך פסק בחיי אדם או"ח כלל לט סעיף ט. וכן איתא בפמ"ג או"ח סימן ד' במשבצ"ז סק"ח. אמנם לגבי מים הפסולים לנטילת ידיים הכריעו האחרונים בסימן קנט משנ"ב סקצ"ז שיברך על טבילת ידיים. ויש לדון לפי"ז שאף פה אין הם ראויים כרגע לנטילה אלא רק לטבילה דיש סברא לברך על טבילת ידיים כרמ"א, מאידך כשיפשירו ראויים לנטילה ובידו להפשירם, אלא שאף אם אנו מסופקים בכך לא נחלוק מספק על הרמ"א ואליבא דשיטתו יש לברך "על טבילת ידיים" וסברא זו שמעתי מאאמו"ר שליט"א. .אולם כאמור החיי אדם והפמ"ג נקטו "על נטילת" וצ"ע. כמו כן לפוסקים ע"פ השו"ע בוודאי שיש לברך על נטילת ידיים. אלא שכף החיים בסימן קס סי"ב כתב שאין לברך כלל על טבילה בשלג לא מומס. לכן דין זה הוא רק לאשכנזים. ככל הידוע לי.
^ 15.שאחת ממטרותיה היא הסרת רוח רעה השורה על הידיים לאחר השינה בלילה. צריך שלוש פעמים.
^ 16.כך פסק המשנ"ב באו"ח סימן ד' ס"ק כ"ה, לפוסקים דלא בעינן כלי בשביל להעביר רוח רעה. וכן פסק למעשה בספר "אשי ישראל" פרק ב'.
^ 17.כדין כלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו או מקומו. ומכיון שאין כאן שלהבת או גחלת של מתכת אלא נורת לד הדבר מותר לרוב הפוסקים, שמעתי שיש המתירים גם להט וצ"ע. כיום בדר"כ מה שמצוי אלו נורות לד.
^ 18.שש"כ כח, צא. בעת אריזת האוכל, כגון ליתן בשרים בשקיות יש כמובן להקפיד לקשור רק קשר אחר (ועליו עניבה) משני קצוות השקית ולא קשר אחד של השקית סביב עצמה שאז הוא נחשב לקשר חזק שאסור בשבת.
^ 19.שמעתי מאאמו"ר שליט"א ע"פ הציץ אליעזר.
^ 20.כמו כן, מים חמים על פלטה חשמלית או על אש מכוסה מותר לטול מהם בשבת בעזרת מצקת ואין בזה משום מגיס כי זה מים ולא שייך בהם איסור מגיס.

^ 21.יש מקררים מהחדישים יותר שיש להם כפתור המותאם למצב שבת ואם הוא לא מכוון אסור לפתוח את המקרר כשיחזור החשמל.
^ 22.דהיינו באופן שהקור גדול ומצטערים ומרגישים לא נעים מחמת הקור.
^ 23.או"ח רעו ס"ה.
^ 24.או"ח שכח סי"ז ומשנ"ב סקנ"ז.
^ 25.אם הרמת המפסק תדליק גם תאורה הרי שיש לבטלה (בשינוי מחמת שהיא מוקצה) כי לצורך תאורה אין להקל.