ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
נתנאל ורחל בן חיים
מהו הציווי שנצטוו משה ואהרון לגבי בני ישראל ומהו הציווי שנצטוו לגבי פרעה?
על דרך הדרש 2 יש לבאר כך:
לכאורה ניתן היה לחשוב שבני ישראל רוצים לצאת ממצרים ורק פרעה הוא שאינו מוכן להוציא אותם.
מספרים על רב אחד שהכין דרשה גדולה לכבוד שבת הגדול. הדרשה היתה חוצבת אש ולהבות, בנושא חשיבות מנהג "קמחא דפסחא". לאחר שנתן את הדרשה חזר לביתו עייף. שאלה אותו אשתו האם הדרשה הצליחה. אמר לה הרב: "הצלחתי חצי". תמהה אשתו לשמע התשובה המוזרה, והרב הסביר: "העניים הסכימו לקבל, אבל העשירים עוד לא רוצים לתת".
כאן זה לא היה כך, אלא גם ישראל וגם פרעה לא רוצים לתת. העבדים רוצים להמשיך להשתעבד ופרעה לא רוצה להוציאם. לכן אמר ה' למשה: "אני מצווה אתכם לא לפחד, ומה שיגידו – יגידו, אתם צריכים להוציא את בני ישראל ממצרים".
ה' אומר למשה: "דע שגם עם ישראל לא יהיו איתך, לפי שבני סרבנים הן, רגזנין הן, טרחנין הן 3 " – צריך לחזור לפניהם כל דבר כמה פעמים, ואף על פי כן לא יקבלו ויקשו. "על מנת כן תהיו מקבלין עליכם, שיהיו מקללין אתכם, שיהיו מסקלין אתכם באבנים"3. אדם שמקבל עליו להיות נשיא של העם, צריך להיות מוכן ולדעת שיסקלו אותו, ולא להיפגע.
מסופר בירושלמי על אדם בשם אלעזר שהיה פרנס על הציבור. פעם אחת עזב את ביתו והלך לטפל בצרכי ציבור. כשחזר, שאל את בני ביתו מה קרה בבית כשיצא. סיפרו לו בני הבית שבאה כת של אנשים שאכלו ושתו וגם אמרו ברכת האורח והתפללו עליו שה' ישלח לו ברכה. אמר להם: "אם הם מברכים אותי, זה לא טוב לי מהשמים". בפעם אחרת סיפרו לו שבאה כת אחרת של אנשים שאכלו ושתו, והם ביזו וקיללו אותו. אמר להם: "זה שכר טוב".
משה היה מנהיג ראוי וידע לקבל על עצמו את עול העם, ואפילו לקחת על עצמו את צרותיהם.
בסוף פרשת שמות אומר משה לה' 4 : "לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה". נשמע כביכול שמשה מדבר קשות אל ה' ובא אליו ח"ו בטענות. אמנם אין אדם נתפס בשעת צערו 5 , אך קשה להאמין שמשה רבינו יתלונן כך ולא יקבל באהבה את מעשי ה'.
רבי משה מרוז'ין מסביר: שוטרי ישראל באו בטענה למשה ולאהרון: "וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם יֵרֶא ה' עֲלֵיכֶם וְיִשְׁפֹּט אֲשֶׁר הִבְאַשְׁתֶּם אֶת רֵיחֵנוּ בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי עֲבָדָיו לָתֶת חֶרֶב בְּיָדָם לְהָרְגֵנוּ" 6 . אמר משה לה': "אם כן, אני הוא המזיק לעם ישראל, שיפגעו בי ולא בבני ישראל!". כך מתנהג מנהיג.
בעל הטורים 7 מביא שיש שתי פעמים בתנ"ך שנאמרה המילה "וַיַּאֲמֵן". אחד במשה 8 ואחד בדוד 9 . מסביר בעל הטורים: "שני פרנסים טובים עמדו להם לישראל, משה ודוד. משה אמר "מְחֵנִי נָא" 10 , ודוד אמר "וְאֵלֶּה הַצֹּאן מֶה עָשׂוּ תְּהִי נָא יָדְךָ בִּי" 11 . שני פרנסים נאמנים היו, ולכן האמינו בהם".
מנהיג שמוסר עצמו על העם – העם מאמין בו.
הסיבה שה' בחר במשה היא שראה כיצד הוא מוסר את עצמו למען האחר. כבר במצרים, ראה משה מצרי מכה איש עברי והרגו 12 , למחרת הפריד בין שני יהודים ניצים 13 . אחר כך בבאר ראה כיצד מצערים הרועים את בנות יתרו, הצילם והשקה את צאנם 14 . אמר ה': אדם שכזה ראוי להנהיג את עם ישראל, כי הוא יהיה מוכן למסור את עצמו למענם.
משל לאדם שראה ילד קטן הולך ברחוב עם ארנק. והנה לא השגיח הילד, ונפלה המטבע מארנקו. הלך האיש אחרי הילד וראה אותו נכנס לחנות לקנות לחם, וכשהוציא את הארנק הבחין שהמטבע איננו והחל לצעוק. בא אליו האיש ואמר לו: "הנה המטבע שנפלה מארנקך, אני מחזירה לך". החנווני שראה זאת התפעל מאוד. לאחר שהלך הילד, שאל בעל החנות את האיש מה עיסוקיו. סיפר לו האיש שאיבד את כל כספו והוא מובטל. הציע לו החנווני להיות שותף שלו בחנות. שאלה אשתו של המוכר: "הרי אינך מכירו, מי ערב לך שלא יקח את כספך ויברח?". ענה לה: "אחרי שראיתי כיצד החזיר את כספו של הילד, מובטח אני שלא יגזול ממני".
כך לגבי משה, כיוון שראה ה' את כל מעשיו, כיצד סיכן עצמו למען הצלת הזולת, ידע שהוא יכול להיות מנהיג, כיוון שהוא ימסור את נפשו למען עם ישראל.
***
רש"י 15 מסביר שהציווי לגבי פרעה הוא לנהוג כבוד במלכות. אמנם פרעה משעבד את עם ישראל, אך בשעה שאתם עומדים לפניו, עליכם לעמוד בצורה מכובדת ולא לבזות את המלכות. גם למלכות רשעה יש חשיבות וסיבה.
משל 16 למלך שנטע פרדס מפואר. עמדו עבדיו וראו שיש בפרדס עצי פרי המניבים פירות עסיסיים ומשובחים, אך גם עצי סרק. שאלו: "בשביל מה לך עצי סרק?". ענה המלך: "בכדי להבעיר את האש והתנורים".
כך כאן, גם במלכות הרשעה יש עניין וסיבה לקיומה ולכן יש לנהוג בה כבוד, שבענישתה לבסוף מתקלס הקב"ה.
בנוסף, אם ידברו בפני המלך בזלזול ובצורה לא מתאימה – לא יקשיבו לו ולא ישמעו דבריו.
משל למלך שציווה על צייר לצייר לו תמונה שכל מי שיראה אותה יתפעל. בא הצייר וצייר באופן מוחשי ביותר חקלאי קוצר תבואה, והכל היה נראה אמיתי, הציפורים עפות מלמעלה, ואפילו את ברק חוד המגל ראו. בא חקלאי אחד וזלזול בתמונה, ואמר שתנועה כזאת אינה בכלל תנועה של קצירה, וממילא הציור כלל אינו מדוייק. כיוון שהחקלאי בא ודיבר כאדם פשוט, צעק ודיבר בזלזול – איש לא הקשיב לדבריו, ואמרו לו שוודאי אמן המלך דייק בציורו. אם היה החקלאי מדבר בכבוד – היו דבריו נשמעים.
לכן 17 , בשעה שמשה היה צריך לעמוד ולדבר בפני פרעה, כיוון שהיה ערל שפתיים ויש לחשוש שמא לא ידבר בצורה מתאימה ורהוטה לפני המלך - צירף אליו את אהרון 18 .
^ 1.שמות ו', י"ג
^ 2.ע"פ מדרש שמות רבה, ז', ג'. ועיין רש"י עה"ת שמות ו', י"ג "ציווה עליהם להנהיגם בנחת ולסבול אותם".
^ 3.מדרש שמות רבה ז', ג'. ובדומה במדרש ויקרא רבה י', ב' שכן התנה הקב"ה עם ישעיהו הנביא.
^ 4.שמות ה', כ"ב
^ 5.בבא בתרא טז:
^ 6.שמות ה', כ"א
^ 7.בעל הטורים על התורה, שמות ד, ל"א
^ 8.שמות ד', ל"א
^ 9.שמואל א' כ"ז, י"ב
^ 10.שמות ל"ב, ל"ב
^ 11.שמואל א' כ"ד, י"ז
^ 12.שמות ב', י"א-י"ב
^ 13.שמות ב', י"ג
^ 14.שמות ב', י"ז
^ 15.רש"י עה"ת שמות ו', י"ג, וראה במדרש שמות רבה ז', ג': "אמר להם הקב"ה: "היו נוהגין בו כבוד וחלקו כבוד למלכות, אע"פ שאני צריך לעשות בו את הדין".
^ 16.מדרש שמות רבה ז', ד'
^ 17.ע"פ אור החיים הקדוש עה"ת, שמות ו', י"ג
^ 18.שמות ד', ט"ז
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
