ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
- משפחה חברה ומדינה
- ירושלים ובית המקדש
- קרבנות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
פתיחה לספר ויקרא
שלשת החומשים הראשונים, מבחינה מסויימת הם חטיבה אחת. חומש בראשית עוסק בבריאתו של העולם ע"י רבונו של עולם, ובגילוי ה' כבורא עולם. חומש שמות, שיש קוראים לו 'הספר השני' 1 , משלים את הספר הראשון, ונקרא 'חומש שמות', משום שבו מופיע שם ה' בעולם באופן גלוי, ללא הכיסוי של הטבע, כאשר רבונו של עולם מתגלה אלינו ביציאת מצרים, במתן תורה, ובהשראת שכינתו במשכן. לאחר כל זה מגיע תורו של העולם לפנות אל רבונו של עולם, וזה עניינו של ספר ויקרא - תורת כהנים - ספר הקרבנות - ספר ההתקרבות.
"אדם כי יקריב" (ויקרא א, ב) - אדם מקריב את עצמו. עניינם של הקרבנות, שהאדם כעיקרו של העולם, והאדם מישראל כעיקרה של האנושות, פונה אל רבונו של עולם. העולם נברא על-מנת שהוא יואר באור ה', ויפנה לאור ה' - על מנת שהוא יפנה אל רבונו של עולם. שיא עבודתו של העולם מתבטאת בהקרבת הקרבנות במקום הקודש - בבית המקדש, וזהו ביטוי למציאות הכללית, שכל העולם כולו פונה לרבונו של עולם. מדרגות מדרגות בהשראת השכינה, והשיא הוא בבית המקדש, בו מתגלה רבש"ע בהארה הגדולה ביותר, ולכאן פונה העולם כולו.
מבחינה מסוימת, שלושת החומשים הללו, הם כנגד ששת אלפים שנות קיומו של העולם - אלפיים תוהו, אלפיים תורה ואלפיים ימות המשיח 2 , ואולי זה מקביל לפסוק "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" (דברים ו, ד). שתי המילים הראשונות - "שמע ישראל", הן הקדמה והכנה להמשך, ובהן רמוזות אלפיים שנות תוהו, שנים שבהן מגמת העולם עדיין לא הופיעה, והעולם מתכונן לקראת הופעת התורה, וזהו ספר בראשית. "ה' אלוקינו", רומז להופעת התורה בישראל, והתגלות רבונו של עולם בבית המקדש, וזה מתאים לאלפיים שנות תורה, ולחומש השני.
[עלה בדעתי, שאנחנו רואים בספר שמות, שהדיבור על פרשיות המשכן נחלק לשנים - פרשיות תרומה ותצוה, אחר כך הפסקה במפולת חטא העגל, ואחר כך שתי פרשיות נוספות, העוסקות בעניין המשכן. אולי יש כאן רמז לשני בתי מקדש. בית המקדש הראשון שחרב, ואחר כך נבנה בית המקדש השני.]
לאחר אלפיים שנות תורה, שבהן התורה מתבססת בישראל ובעולם, הגיעה העת שהתורה תופיע לא רק בישראל, אלא תתפשט ותופיע בכל העולם כולו - "והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד" (זכריה יד, ט). זה מה שקורה בספר ויקרא ע"י הקורבנות, ואלו אלפיים שנות משיח. "ה' אחד" - שתי המילים האחרונות של הפסוק "שמע ישראל", מכוונות לאלפיים שנות משיח, בהן יהיה ה' אחד בכל העולם כולו, כאשר כולם יכירו את ההופעה האלוקית.
הקרבת האומות והתקרבותם
קרבנות חובה מביאים רק ישראל, אבל קרבנות נדבה יכולים לקבל גם משאר העמים 3 . גם הם יכולים להתקרב לרבש"ע, וזאת המגמה העתידית של העולם. אנחנו כבר נמצאים בתוך תהליך של התקרבות האומות לרבש"ע, וזה נעשה בצורה מאד מאד מורכבת, על ידי כך שעם ישראל מתפזר בין האומות. אמנם "מפני חטאינו גלינו מארצנו", אבל המגמה החיובית הנסתרת בתוך החורבן והגלות, שהפיזור הזה בכל העולם, גורם להתרחבות הופעת שם ה' בעולם, וכתוצאה מזה - "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח, י). לא גלו ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים 4 .
העולם כולו מכיר במציאות של עם ישראל. אמנם עדין לא באופן השלם, עדין לא בא לידי הבנה, שצריך לקבל את עם ישראל בבחינת "ממלכת כהנים" (שמות יט, ו) של העולם כולו, אבל מכיר בעובדה שקיימת האומה הישראלית, וההתענינות במעשיה תופסת מקום מרכזי. גם לנו יש מה לעשות לקראת המצב של "ממלכת כהנים". ההתקרבות צריכה לבוא מכל הצדדים יחד. בחומש ויקרא מופיעה המגמה של התקרבות העולם לרבונו של עולם ע"י הקרבנות .
זכות הקורבנות
כשהבטיח הקב"ה לאברהם אבינו את ירושת ארץ ישראל, שאל אברהם אבינו: "במה אדע כי אירשנה?" (בראשית טו, ח) - באיזו זכות? מי אומר, שהבנים בכל הדורות יתנהגו באופן שיהיו ראויים לירושת הארץ? אברהם אבינו ידע, שירושת הארץ היא מעלה מיוחדת, גדולה ועליונה, הדורשת זכות מיוחדת. כשהקב"ה הבטיח לו בנים, וזה היה דבר ניסי, הוא לא שאל "במה אדע", אבל כשהקב"ה הבטיח לו את ארץ ישראל, אז הוא שאל.
הקב"ה משיב לו "קחה לי עגלה משולשת ואיל משולש, ותור וגוזל" - בזכות הקרבנות תירש את הארץ לכל הדורות. והרי הקורבנות לא קיימים לעולם, שמשחרב בית המקדש בטלו הקורבנות? מסבירים חז"ל, שכשישראל אומרים את פרשת הקרבנות, מעלה עליהם הכתוב כאילו הקריבום 5 .
המהר"ל מעמיק לפרש את הדברים ומסביר, שהעובדה שאפשר להביא קרבנות ולכפר על חטאים, מעידה על כך שהחטאים אינם שורשיים ועמוקים, אלא שטחיים וחיצוניים. החטאים הם כמו לכלוך שדבק במשהו, והקרבנות, תפקידם לנקות את אותו הלכלוך, ולסלק את הקלקולים החיצוניים. אילו החטא היה מבטא קלקול מהותי, עצמותי ושורשי, אי אפשר היה לתקן אותו ולשנות את המציאות, אבל כיון שהחטא הוא חיצוני, הוא כישלון, שהרי "אין אדם חוטא אלא אם כן נכנסת בו רוח שטות 6 ", לכן אפשר לתקן. הקורבנות מבטאים את הענין הזה, שיש תקנה לחטאים, וזוהי זכותם של ישראל.
א"כ, כל פרשת הקרבנות מלמדת אותנו, שקיימת בישראל סגולת פנים פנימית, הנמצאת תמיד בטהרתה, ועל הקלקולים החיצוניים מכפרים הקרבנות. אלו הדברים לפתיחת ספר ויקרא.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
