ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
חז"ל כבר דרשו "אשר נשיא יחטא אשרי הדור שהנשיא שלו מביא קרבן חטאת שגגה על שגגתו" (תוספתא בבא קמא פרק ז הלכה ה) ורש"י מוסיף "קל וחומר שמתחרט על זדונותיו". האחריות המוטלת על כתפי מנהיגים ששגגו והורו שלא כהלכה מודגשת פעמיים.
הפרשיה הראשונה פותחת בהגדרה "לְאַשְׁמַת הָעָם" (שם שם, ג) והפרשיה השניה מסתיימת במילים "חַטַּאת הַקָּהָל הוּא" (שם שם, כא).מעיר על כך רש"י "ופשוטו לפי אגדה, כשכהן גדול חוטא, אשמת העם הוא זה, שהן תלויין בו לכפר עליהם ולהתפלל בעדם, ונעשה מקולקל". לפי דבריו האחריות המוטלת על כתפי המנהיגים גדולה יותר כיוון שהעם זקוק להם ואם הכהן הגדול או הסנהדרין יחטאו לא יוכלו להתפלל עבור העם. לכן חטאם של המנהיגים נחשב " לְאַשְׁמַת הָעָם" ול" חַטַּאת הַקָּהָל".
הספורנו הולך לכיוון הפוך ומוריד את האחריות מכתפי המנהיגים וז"ל: "כלומר שלא תקרה לו שגגת חטאת זולתי ממוקשי עם, כאמרם "המתפלל וטעה סימן רע לו, ואם שליח ציבור הוא, סימן רע לשולחיו" (ברכות לד ע"ב)...כי לא מלבו היה החטא כלל, אבל קרה לו לאשמת העם". הסכנה בגישה זו של הספורנו שיש לה אומנם גם מקור חזל"י היא בהרחבת התופעה של זריקת האחריות כלפי הדרגים הנמוכים, המכונה בפי כל "ה-ש.ג אשם". אנו נעדיף היום את הגישה ההפוכה שבאה לידי ביטוי נפלא בדברי רבנו מאיר שמחה הכהן מדווינסק בעל ה"משך חכמה" וז"ל "העניין שהכהן המשיח הוא הנכנס לפני ולפנים הוא האיש אשר יבקשו תורה מפיו במשפט האורים, ועל פיו יצאו ועל פיו יבואו. הנה שגגתו עולה זדון, כי העם לא יחשבו אותו לשגגה או טועה...כי קדוש יקראו לו, וכל היוצא מפיו קדוש הוא להם". על כן כל מנהיג ציבור חייב לקחת זאת בחשבון בכל רגע ורגע, שהרי עיני כולם נשואות אליו לכן גם שגגתו עולה זדון (קל וחומר בימינו כאשר אין סודות וכל מעשה או אמירה חריגה הופכים מיד לנחלת הכלל).
בעל ה"משך חכמה" מוסיף וטוען הנזק הנגרם בחטאו של המנהיג הוא לא רק בעצם החטא אלא עליו לקחת בחשבון כי עקב מעמדו הציבורי כל טעות שיעשה תגרום להכשלת הציבור בענייני שמירת הלשון. וז"ל: "פירוש דשגגת כהן עולה זדון אצל העם, ושם שמים מתחלל - יאמר שעשה בזדון ובאופן היותר גרוע כדרך ההמון להגדיל החסרון בקדוש ד' (אם כך אין זו תופעה שנתחדשה בימנו). לכן כתוב גביה "וְנָתַן הַכֹּהֵן מִן הַדָּם עַל קַרְנוֹת מִזְבַּח קְטֹרֶת הַסַּמִּים" (שם שם ז) שבזה נכלל הכפרה על לשון הרע...ועל זה מכפר קטורת - יבוא דבר שבחשאי ויכפר על מעשה חשאי (ערכין טז ע"א)". דבריו של גדול זה מבוססים כנראה על דברי הגמרא במסכת יומא: "היכי דמי חילול השם? אמר רב: כגון אנא (מנהיג רוחני כמוני) אי שקילנא בישרא מטבחא ולא יהיבנא דמי לאלתר (הקונה בהקפה ועלולים לחשוב שמנצל מעמדו כדי להפטר מתשלום)... יצחק דבי רבי ינאי אמר: כל שחביריו מתביישין מחמת שמועתו (היינו חילול השם)" (דף פו ע"א). דברי חז"ל אלה מטילים את כל כובד האחריות על כתפי המנהיג.
נתפלל כולנו שנהיה ראויים למנהיגים שכאלה שעליהם נאמר "אשר נשיא-אשרי הדור".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








