ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
מצאנו במס יומא (פו.) - "א"ר חמא בר חנינא גדולה תשובה שמביאה רפואה לעולם, שנא' "שובו בנים שובבים, ארפא משובתם" וגו'. רבי חמא בר חנינא רמי (הקשה) :כתיב "שובו בנים שובבים" דמעיקרא שובבים אתם, וכתיב "ארפא משובותיכם" (רש"י : מעיקרא שובבים אתם - כשתעשו תשובה מעלה עליכם כאילו תחילת החטא על ידי נערות ושטות ושובבות: וכתיב ארפא - משמע מכאן ואילך כבעל מום שנתרפא שמקצת שמו עליו) לא קשיא - כאן מאהבה כאן מיראה" (רש"י - השב מאהבה נעקר עונו מתחלתו).
ביאר המהר"ל בס' נתיב התשובה (פרק ב'):
"דע לך כי התשובה היא לאדם, מצד כי האדם נברא בהתחלתו בלא חטא, וכאשר הוא שב אל הש"י, אז האדם חוזר אל התחלתו. ומפני זה ראויה התשובה להביא רפואה לעולם כי הרפואה גם כן שהוא שב להיות כבתחלה. וכאשר בני אדם עושים תשובה וחוזרים אל התחלתם, העולם ג"כ חוזר אל התחלתו לתקן כל קלקול שהוא בעולם...ואמר - כתיב "שובו בנים שובבים" דמשמע מעיקרא, כלומר, דמיד שהוא שב יש לו רפואה דכך כתיב "שובו בנים שובבים", וכתיב "ארפא משובותם" שצריכים רפואה. ומתרץ: הא על ידי אהבה, כי מי ששב אל הש"י מאהבה, בודאי תיכף ומיד ששב יש לו רפואה, כי מצד האהבה יש כאן תשובה גמורה, ואם שב מצד היראה אין כאן תשובה גמורה וצריך רפואה מן הש"י".
על פי דבריו, גדולתה של התשובה מאהבה, נעוצה בכך כי האדם השב מחטאו בגלל אהבתו לשי"ת המשפיע מחסדיו עליו למרות חטאיו, מחזירה את נפשו של האדם למצב הראשוני של בריאתו. בנקודה זו היה נקי מחטא, ובעל הכרת הטוב מוחלטת למי שנתן באפיו נשמת-חיים. אכן, בנקודה הבראשיתית אין יכול החטא לפגום.
הרחבת ההסבר להגדרה זו, נתפרטה במשנתו של הגאון ר' חיים מוולוז'ין בספר נפש-החיים (א,יד ועוד מקומות שם). הגר"ח מבאר את מהות פגימת החטא, לעומת הבנין הרוחני הנצחי הנוצר ע"י מעשה מצוה.
וכך כתב:
"שכאשר האדם עושה אחת ממצות ה' אשר לא תעשנה, הפגם והחורבן נרשם ח"ו תיכף למעלה בשרשו.... הוא מקים ומגביר כחות וחיילי הטומאה והקליפות.... ומשם ממשיך גם על עצמו רוח הטומאה שמלפפתו בעת עשיית העון .... והוא בחייו בגיהנם ממש המקיפו בעת עשיית החטא....אמנם מרובה מדה טובה וכו' בהפרש ויתרון רב, כי הצחצחות ותוספת קדושה שנתוספו ממעשיו הטובים, הם נצחיים וקיימים לעולם ונפשו מתעדן בהם תענוג נצחי".
על פי הבחנה זו, מבאר הגר"ח את מאמר חז"ל - (ב"ק נ' ע"א) "כל האומר הקב"ה וותרן הוא יותרו חייו".
"ולכאורה יפלא, הלא אפי' אדם איש חסד מתנהג במדת ותרנות, אמנם הוא כמש"ל. שאינו על דרך העונש ונקימה ח"ו. רק "חטאים תרדף רעה" - שהחטא עצמו הוא עונשו. כי מעת הבריאה קבע הוא ית"ש כל סדרי הנהגת העולמות, שיהיו תלוים כפי התעוררו' מעשי האדם הטובים ואם רעים ח"ו. שכל מעשיו וענייניו נרשמים מאליהם, כל אחד במקורו ושרשו". כלומר - האדם בעצמו ובמעשיו, קובע את סדרי העולם, כי כך חפצו של השי"ת. ומהו איפוא התיקון למצב הקלוקל? ממשיך הגר"ח - "והוא מוכרח לקבל דינו ע"י אותן כחות הטומאה שהגביר במעשיו. כפי ערך וענין הפגם, ובזה ממילא יתוקן הפגם של העולמות ושל נפשו". זו אפשרות אחת לתיקון, אך השניה טובה הימנה - "או ע"י כח התשובה, שמגעת עד שורשה העליון, עולם התשובה, עלמא דחירו ונהירו דכלא. ומשם מתאצל ונשפע תוספת קדושה עליונה ואור מבהיק, להתם ולכלות כל טומאה. ולתקן העולמות כמקדם. וביתרון אור חדש מעולם התשובה המופיע עליהם".
פירוש הדברים כך הוא:
כאשר החוטא מתמלא בושה, משום הכרתו את הפגימה שגרם, כנגד חסדיו של הבורא עימו, הרי שזוכה להנהגה מיוחדת של חסד מהשי"ת, הבאה מעולם שלא נפגם, מעולם של "חירות", שבו אין החטא מסוגל להעיב על רצונו של הבורא להייטיב עם בריותיו, ולכוונם להכרה המוחלטת במלכות ה' יתברך על כל העולמות. (זהו העולם של הנהגת הייחוד, שיש להאריך הרבה בהבנתה).
משום כך, השב מאהבה זוכה שנעשים לו הזדונות לזכויות, ולא רק לשגגות כפי שהוא אצל השב מיראה.
הגדיר זאת הגרא"א דסלר (מכתב מאליהו ח"א עמ' 80) - השב מיראה, מראה כי לו היה יודע בשעת עשיית החטא את גודל הפגימה, לא היה מזיד לחטוא, אולם סוף סוף בשוגג אולי היה עובר, ולכן נהפכו הזדונות לשגגות. לעומתו, השב מאהבה, זוכה לכך שהקב"ה עובר מהנהגת דין ומשפט להנהגת חסד ורחמים, הנובעות מרצונו של השי"ת לכוון את הבריאה כולה להכרה במלכותו. נמצא, כי השב מאהבה משתמש במעשים הרעים שעשה, ככלי לגילוי הנהגה זו של הבורא, ונמצא כי הפכם לאמצעי לקידוש ד'. ואלו הם דברי הגר"ח , שע"י תשובה מאהבה "מתאצל ונשפע תוספת קדושה עליונה ואור מבהיק... אור חדש מעולם התשובה". אור זה מופיע מעצם ההנהגה החדשה, שבכח התשובה להביא מעולם של "חירות", היינו ממקום שלא שלטה בו פגימת החטא.
מובא בספר "כוכבי אור" לר' איצל'ה בלעזר תלמיד הג"ר ישראל סלנטר (אבי תנועת המוסר) שרוב עבודתינו בעסק התשובה הינו בתשובה מאהבה. ונימק זאת בכך שאע"פ שהגרי"ס סלל דרך של יראה , איננו מגיעים לכלל יראתו המופלאה. אמנם ביכולתנו להכיר ברוב חסדיו של הבורא, ומתוך כך לחוש בושה על מעשינו, תוך התמלאות רגשות אהבה להשי"ת, שימהר לגלות מלכותו לעיני כל חי.
ננסה לנצל הימים הבעל"ט, להתבונן מתוך המצב הקשה, בחסדי ד' דוקא, אשר מאפשרים לנו לחיות בארץ הקודש, ולמלאה בתורה,עבודה וגמילות חסדים. ע"י הכרת הטוב שנחוש כלפי הבורא, שהוא המנהיג לכל המעשים כולם, נתמלא באהבה משיבה בתשובה, ייהפכו זדונותינו לזכויות, ואזי יאיר אור חדש מעולם של חירות, ופתאום יבוא האדון להיכלו ויגאלנו בגאולה שלימה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
