ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אורי שרגא בן פנינה
א. מותר להוסיף דם דגים לתבשיל באופן שיתבטל ולא יהיה ניכר. אם הדם ניכר בתבשיל יש להוסיף לתבשיל מעט קשקשים או חתיכת דג על מנת שיהיה ניכר שמדובר בדם דגים.
ב. דג שהתבשל עם בשר אסור באכילה, אך מותר לבטלו בששים לכתחילה.
א. ביטול איסור שמקורו הוא 'מראית עין'
שאלה מעניינת בדיני ביטול איסור לכתחילה נשאלה בשו"ת אמרי טעם.
האם מותר לבטל איסור שאסרו חז"ל משום מראית עין? לדוגמא, דם דגים אסור משום מראית עין, ועל מנת לאוכלו יש להניח בו קשקשים כדי להראות שהוא דם דגים.
האם ניתן להתיר באופן אחר, כגון להוסיף אותו לתבשיל שיש בו ששים כנגדו וכך הוא יתבטל או שהדבר אסור מדין 'ביטול איסור לכתחילה'?
בעל ה"אמרי טעם" משיב הדבר מותר, מאחר והסיבה שאסור לבטל איסורים היא שאם נתיר זאת לא יהיו כלל איסורים בעולם, והכל יהיה מותר. סיבה זו שייכת רק באיסור מחמת עצמו, אך בדבר שמותר מצד עצמו, ורק אסרו אותו משום מראית עין, לא שייכת סיבה זו, וממילא יהיה מותר לעשות זאת. ובפרט בדוגמא שהבאנו, שהתירו את המראית עין על ידי קשקשים אין טעם לאסור על ידי ביטול4.
אולם בדיני ביצים משמע להיפך. שכן במקרה של דם שנמצא בביצה באופן שלא אוסר אותה (מעיקר הדין, אלא רק מחמת מראית עין), פסק השו"ע שאם טרפו את הביצה בשוגג מותרת. הש"ך מבאר שמאחר והאיסור בדם זה הוא רק מדין מראית עין מאחר ועירבו בשוגג מותר, אך אם היה מערבו במזיד אסור. הרי לפנינו, שאף בדבר שאסור רק מדין מראית עין אסור לבטל איסור לכתחילה.
להלכה, נראה שבדברים בהם חז"ל הגדירו דרך היתר (כגון, דם דגים שכנסו בכלי- מותר לשתותו אם יתנו בו קשקשים) מותר לבטל לכתחילה. בדברים בהם לא הגדירו דרך היתר (כגון, דם בקשר הביצה) אסור לבטל לכתחילה5.
ב. ביטול דגים שהתערבו עם בשר
שאלה מצויה ומעשית בדיני ביטול איסור לכתחילה שייכת למאכלים שיש בהם סכנה.
דבר ידוע ומפורסם שאסרו לאכול דג ובשר יחד משום סכנה. מה הדין כאשר התבשל דג עם בשר, האם מותר לבטל את הדג או הבשר על ידי עירובו בחתיכות אחרות?
מצינו שלש שיטות בדבר:
א. יש אומרים שמאחר ולא שייך בדין זה איסור, לא שייך דין ביטול איסור. לכן מותר לכתחילה לרבות חתיכות ולבטל את החתיכה שיש סכנה באכילתה3.
ב. יש אומרים שמאחר ומדאורייתא אסור לאדם להכניס עצמו לסכנה, אסור לבטל את החתיכה, שהרי הוא מבטל איסור4.
ג. דעת הט"ז שבדבר שאסור משום סכנה כלל אין ביטול ותמיד הוא מסוכן (גם כשיש נגדו ששים)5.
להלכה פסק הגר"ע יוסף זצ"ל כדעה הראשונה6.
-ההפניות הממוספרות מפנות להערות בדף מקורות והערות המצורף-
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
