ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(יג. במשנה הראשונה עד יד. שליש עליון)
תזכורת למה שראינו בדף יא –
- האם מוכת עץ זה מקח טעות?
רמי בר חמא – מקח טעות.
רבא – לר"מ אינו מקח טעות
רבא אחרי שחזר בו – אינו מקח טעות - האם בעולה זה מקח טעות?
ר' חייא ב"א-רב ששת, רבה – אינו מקח טעות,
רבא, רב אשי (לגירסה הראשונה) – מקח טעות.
א. מוכת עץ או דרוסת איש –
| (לשניהם מוכת עץ אינו מקח טעות) | היא – מוכת עץ ר"ג - נאמנת | הוא – דרוסת איש ר' יהושע – לא נאמנת |
| רי"ח | 200 | 100 |
| ר' אלעזר | 100 | כלום |
למה צריך גם את המשנה הקודמת וגם את משנתנו?
הרי בשניהם יש את אותה מחלוקת האם ברי עדיף או חזקת הממון עדיפה.
| המשנה הקודמת (מתי נאנסה) | משנתנו (האם אנוסה או מוכת עץ) | |
| לר"א | ללמד שדרוסת איש כן מקח טעות | ללמד שמוכת עץ אינו מקח טעות |
| רי"ח | שאפילו כאן ר' יהושע מעדיף את חזקת הממון, | שאפילו כאן ר"ג מאמין לאישה, |
ב. ראוה מדברת/מעוברת
ר"ג – נאמנת שהוא כשר, ר' יהושע – לא נאמנת (מעלה עשו ביוחסין)
A. מה הכוונה "מדברת"?
| מה הכוונה מדברת? | זעירי – נסתרת | רב אסי – נבעלת |
| 1. למה כתוב "מדברת"? | מובן | קשה. |
| 2. למה כתוב | מובן - | קשה. |
| 3. | 3. רב פפא - למה לר' יהושע לא נאמנת אם רק נסתרה, הרי לא אוסרים אישה שהתייחדה עם זר על בעלה! תשובה – מעלה עשו ביוחסין. | |
| (יג: 1-) 4. מיתיבי – כמו המשנה, רק שמפורש שראוה שנכנסה "לסתר או לחורבה" | מובן: לסתר = מדברת חורבה = נבעלת | קשה. ואפילו בחורבה בשדה |
| 5. לגבי מעוברת – "זו עדות האישה כשרה לה" | מפורש שם בדיון בין ר"ג לר' יהושע שהם חולקים גם לגבי מקרה שראוה מעוברת וגם לגבי מקרה שרק ראוה מתייחדת. (נשלים את הדיון בסעיף B). |
(יג: שליש תחתון "ותיפוק ליה")
B. השלמה - דיון ר"ג ור' יהושוע
ר"ג בברייתא האחרונה טען כלפי ר' יהושוע -
"מילא אתה אוסר כשמעוברת, אך בראוה מדברת – מי אמר שבכלל נבעלה?",
על זה שואלת הגמרא (ריטב"א), לכאורה ר"ג יכל לטעון -
גם אם כן נבעלה, מי אמר שנבעלה לפסול? (הרי רוב כשרים, בניגוד לשבויה ששם רוב פסולים).
אלא שמכאן מוכח כר"א, שהרוב לא משנה לר"ג ולר' יהושע.
(כלומר שר"ג מכשיר גם ברוב פסולים, ור' יהושע פוסל גם ברוב כשרים).
[דילוג – (יג: 1-)
אישה מאורסת התעברה ואמרה שזה מארוסה וגם הארוס הודה,
רב יוסף הכשיר (שהיא לא זינתה והולד אינו ממזר):
1. הרי הארוס מודה.
2. גם אם הארוס היה שותק או לא יודע, הרי הלכה כר"ג שנאמנת.
אביי – והרי שמואל אמר להכשיר כר"ג רק ברוב כשרים? (וכאן הרי מאורסת, אז הרוב פסולים אצלה)
דחייה – אמר זאת לכתחילה, אך אחרי שכבר נישאה לכהן הכשיר בדיעבד, וגם כאן כבר מאורסים לכן נכשיר בדיעבד].
(חזרה ליג: רבע תחתון)
C. האם ר"ג מכשיר גם את בתה?
ר"א – פוסל (רבה – ר"ג מכשיר אותה כי יש לה גם חזקת כשרות, אך לבת אין חזקת כשרות).[1]
רי"ח – מכשיר
מקשה ר"א מהברייתא לעיל (ב, A, 5) –
גם לר"ג נאנמת על עצמה, אך הוולד שתוקי.
בדרך כלל הכוונה שהוולד ממזר מדרבנן, אא"כ אמו אומרת שנבעלה לכשר,
לכן כאן ר"א מציע שהכוונה שאפילו שהאם אומרת שנבעלה לכשר, הבת תהיה פסולה להתחתן עם כוהן.
ודוחה רי"ח – הכוונה רק שאם טוענת שהבועל היה כהן, הוולד יהיה פסול לעבודה במקדש, כי צריך כהן ש"זרעו מיוחס אחריו" (רשב"א).
(כמו ששמואל אמר לגבי מי שודאי נבעלה לכהן אך לא יודעים איזה, שהוולד "שתוקי", כלומר שרק פסול מלעבוד במקדש, ולא שהבת או בת הבן פסולים מלשאת כהן).
[1] טיעון זה דומה למה שראינו בדף הקודם (ראה כאן) שר"ג אומר בר ושמא ברי עדיף דווקא כשיש עוד משהו לטובת הברי (כמו מיגו או חזקה).
רבנים בבית המדרש
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
