ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(יג. במשנה הראשונה עד יד. שליש עליון)
תזכורת למה שראינו בדף יא –
- האם מוכת עץ זה מקח טעות?
רמי בר חמא – מקח טעות.
רבא – לר"מ אינו מקח טעות
רבא אחרי שחזר בו – אינו מקח טעות - האם בעולה זה מקח טעות?
ר' חייא ב"א-רב ששת, רבה – אינו מקח טעות,
רבא, רב אשי (לגירסה הראשונה) – מקח טעות.
א. מוכת עץ או דרוסת איש –
| (לשניהם מוכת עץ אינו מקח טעות) | היא – מוכת עץ ר"ג - נאמנת | הוא – דרוסת איש ר' יהושע – לא נאמנת |
| רי"ח | 200 | 100 |
| ר' אלעזר | 100 | כלום |
למה צריך גם את המשנה הקודמת וגם את משנתנו?
הרי בשניהם יש את אותה מחלוקת האם ברי עדיף או חזקת הממון עדיפה.
| המשנה הקודמת (מתי נאנסה) | משנתנו (האם אנוסה או מוכת עץ) | |
| לר"א | ללמד שדרוסת איש כן מקח טעות | ללמד שמוכת עץ אינו מקח טעות |
| רי"ח | שאפילו כאן ר' יהושע מעדיף את חזקת הממון, | שאפילו כאן ר"ג מאמין לאישה, |
ב. ראוה מדברת/מעוברת
ר"ג – נאמנת שהוא כשר, ר' יהושע – לא נאמנת (מעלה עשו ביוחסין)
A. מה הכוונה "מדברת"?
| מה הכוונה מדברת? | זעירי – נסתרת | רב אסי – נבעלת |
| 1. למה כתוב "מדברת"? | מובן | קשה. |
| 2. למה כתוב | מובן - | קשה. |
| 3. | 3. רב פפא - למה לר' יהושע לא נאמנת אם רק נסתרה, הרי לא אוסרים אישה שהתייחדה עם זר על בעלה! תשובה – מעלה עשו ביוחסין. | |
| (יג: 1-) 4. מיתיבי – כמו המשנה, רק שמפורש שראוה שנכנסה "לסתר או לחורבה" | מובן: לסתר = מדברת חורבה = נבעלת | קשה. ואפילו בחורבה בשדה |
| 5. לגבי מעוברת – "זו עדות האישה כשרה לה" | מפורש שם בדיון בין ר"ג לר' יהושע שהם חולקים גם לגבי מקרה שראוה מעוברת וגם לגבי מקרה שרק ראוה מתייחדת. (נשלים את הדיון בסעיף B). |
(יג: שליש תחתון "ותיפוק ליה")
B. השלמה - דיון ר"ג ור' יהושוע
ר"ג בברייתא האחרונה טען כלפי ר' יהושוע -
"מילא אתה אוסר כשמעוברת, אך בראוה מדברת – מי אמר שבכלל נבעלה?",
על זה שואלת הגמרא (ריטב"א), לכאורה ר"ג יכל לטעון -
גם אם כן נבעלה, מי אמר שנבעלה לפסול? (הרי רוב כשרים, בניגוד לשבויה ששם רוב פסולים).
אלא שמכאן מוכח כר"א, שהרוב לא משנה לר"ג ולר' יהושע.
(כלומר שר"ג מכשיר גם ברוב פסולים, ור' יהושע פוסל גם ברוב כשרים).
[דילוג – (יג: 1-)
אישה מאורסת התעברה ואמרה שזה מארוסה וגם הארוס הודה,
רב יוסף הכשיר (שהיא לא זינתה והולד אינו ממזר):
1. הרי הארוס מודה.
2. גם אם הארוס היה שותק או לא יודע, הרי הלכה כר"ג שנאמנת.
אביי – והרי שמואל אמר להכשיר כר"ג רק ברוב כשרים? (וכאן הרי מאורסת, אז הרוב פסולים אצלה)
דחייה – אמר זאת לכתחילה, אך אחרי שכבר נישאה לכהן הכשיר בדיעבד, וגם כאן כבר מאורסים לכן נכשיר בדיעבד].
(חזרה ליג: רבע תחתון)
C. האם ר"ג מכשיר גם את בתה?
ר"א – פוסל (רבה – ר"ג מכשיר אותה כי יש לה גם חזקת כשרות, אך לבת אין חזקת כשרות).[1]
רי"ח – מכשיר
מקשה ר"א מהברייתא לעיל (ב, A, 5) –
גם לר"ג נאנמת על עצמה, אך הוולד שתוקי.
בדרך כלל הכוונה שהוולד ממזר מדרבנן, אא"כ אמו אומרת שנבעלה לכשר,
לכן כאן ר"א מציע שהכוונה שאפילו שהאם אומרת שנבעלה לכשר, הבת תהיה פסולה להתחתן עם כוהן.
ודוחה רי"ח – הכוונה רק שאם טוענת שהבועל היה כהן, הוולד יהיה פסול לעבודה במקדש, כי צריך כהן ש"זרעו מיוחס אחריו" (רשב"א).
(כמו ששמואל אמר לגבי מי שודאי נבעלה לכהן אך לא יודעים איזה, שהוולד "שתוקי", כלומר שרק פסול מלעבוד במקדש, ולא שהבת או בת הבן פסולים מלשאת כהן).
[1] טיעון זה דומה למה שראינו בדף הקודם (ראה כאן) שר"ג אומר בר ושמא ברי עדיף דווקא כשיש עוד משהו לטובת הברי (כמו מיגו או חזקה).

כתובות מה קל יותר - להוציא ממון או להתיר אשה להינשא?
מסכת יבמות - דף פח' ע"ב ומסכת כתובות - דף כח' ע"ב.

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








