ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(יד. שליש עליון עד יד: במשנה)
מושגים –
חלל – ילד של כהן עם אישה האסורה לכהונה (גרושה, חללה), אם בא על אישה היא חללה, ואסורה לכהן.
ספק חלל – למשל שהאמא היתה ספק גרושה ספק אלמנה.
(צאצאי חלל הם חללים, צאצאי חללה שנישאה לישראל הם כשרים).
אלמנת חלל – חללה, ופסולה לכהונה.
אלמנת עיסה – אלמנת ספק חלל.
חלק א - המשך מחלוקת ר"ג ור' יהושע – קושיא מאלמנת עיסה
| משנתנו – ר"ג – נאמנת | משנה בעדויות - ר' יהושע – כשרה | |||
| לגבי ר' יהושע | רבה | לא בודקת עם מי מזנה | בודקת עם מי מתחתנת | |
| רבא | ספק אחד – | שני ספקות – כלומר זה רחוק מהספק המקורי (הספק המקורי זה באמא של בעלה, והספק על האלמנה רק נובע מספק זה, ולכן כאן חזקת האלמנה לא הורעה. | סברא לרבא: לר' יהושע לא אכפת לנו מה שהאישה יודעת, אלא מה שקובע זה מצב החזקות והספקות. | |
| לגבי ר"ג | רבא | טוענת טענת ברי | האישה לא יודעת מעמד החלל | סברא לרבא: לר"ג מה שקובע זה ברי או שמא. |
(יד. 3-)
חלק ב – עוד על חלל ואלמנת עיסה
ברייתא – אלמנת עיסה (ספק חלל) מותרת, אבל בספק ממזר (ונתין ועבד) -
ת"ק – אלמנת ספק ממזר אסורה לכהונה.
ר"מ 1 - אם בעלה לא ספק ממזר מותרת.
ר"מ 2 – אלמנת עיסה שהתירו, הכוונה שבעלה ספק חלל.
יש סברא להחמיר בספק חלל יותר מספק ממזר, כי מכירים את הממזרים ולא את החללים.
קשיים בברייתא:
- למה להחמיר יותר בפסק ממזר, הרי חלל וממזר זה דאורייתא.
- מה ההבדל בין ת"ק לר"מ 1, שניהם מקלים בספק חלל ומחמירים בספק ממזר!
- יש סתירה פנימית בר"מ 2 – בתחילה אומר כת"ק, אך אח"כ מביא סברא הפוכה.
הסבר חדש בברייתא – מדובר במי שקוראים לו כינוי פסול והוא שותק
יש מחלוקת בראשונים אם זה דווקא מי שכבר יש לגביו ספק או גם בלי זה,
בכל מקרה לא מדובר בחלל שהספק לגביו ברור (כמו שאמו ספק גרושה), אלא במי שיש לגביו ספק שלא מבורר, ואולי האדם עצמו יודע אם הוא חלל או לא.
ת"ק – גם בממזר וגם בחלל אם שתק – פסול.
ר"מ 1 מחמיר בממזר –
ממזר ושותק - פסול (זאת האשמה חמורה, ואם אינו ממזר היה צווח),
אך חלל ושותק - כשר (לא נורא להיות חלל).
ר"מ 2 מחמיר בחלל –
חלל ושותק – פסול (לא רוצה לצווח שמא יבדקו ויגלו, ואומר שלא נורא שיחשבו שהוא רק חלל).
ממזר ושותק – כשר(כי מניח שכולם ידעו שאינו באמת ממזר)
רבנים בבית המדרש
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
