ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חגי תשרי
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- ישראל והעמים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
אולי ניתן לומר שימי השמחה מקבילים לימים הנוראים. ראש השנה הוא ראש השנה לכל העולם כולו, "כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון" שם אנו עומדים בדין בלי "פרוטקציות". ואילו יום כיפור, יום שהוא כולו ישראלי, כולו "פרוטקציה" מיוחדת לעם ישראל. כנגד הימים הנוראים, גם ימי השמחה. תחילתם של ימי השמחה, עוסקים בברור שבין ישראל לבין אומות העולם, ורק בסופם, מתגלה הצד של "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב". אלו שתי התבוננויות קבועות שאנו מתבוננים על עם ישראל: עם ישראל כלב באברים, ועם ישראל כעומד בפני עצמו.
מה מערכת היחסים בין ישראל לעמים? בראש השנה, למרות שבנקודת ההתחלה כל באי העולם שווים ובאים בלי "יחוס", עבודת ראש השנה מצידם של ישראל היא לעשות "תכנית התנתקות". אנו, בכל דרך אפשרית, מנסים להוכיח שגם על פי דין, אנו לא כמו אומות העולם. זהו סדר אמירת מלכויות, זיכרונות ושופרות. במלכויות מתחילים "תן פחדך על כל מעשיך ואימתך על כל מה שבראת", אולם מהר מאוד עוברים ל"תן כבוד לעמך" "ובכן צדיקים יראו וישמחו". בזיכרונות מתחילים בברית שהקב"ה כרת עם כל בני נח, אולם מהר מאוד עוברים ל"עקידת יצחק לזרעו של יעקב היום תזכור". שופרות מתחילים ב"כל יושבי תבל ושוכני הארץ", אולם מהר מאוד עוברים "לשומע כל תרועת עמו ישראל ברחמים".
אולם, בסוכות אנו משנים את התכנית, שם יש "תכנית התחברות", מקריבים שבעים פרים כדי לכפר על אומות העולם. השמחה שמתגלה לאחר הימים הנוראים אינה שמחה פרטית, אינה שמחה אגואיסטית, היא שמחה כללית, היא שמחה מתוך רצון להיות טוב לכל.
פרי החג ההולכים ומתמעטים הם ביטוי לכך שאומות העולם הולכות ומתמעטות, אך אין זאת מתוך שעיננו צרה באומות העולם. אנו שמחים גם בכך שלאומות העולם טוב, שהרי אנו באים לכפר עליהם. אם כך מה הרעיון של מיעוט פרי החג?
כאן באה הבחנה עמוקה בין ישראל לאומות העולם. אצל ישראל, דווקא ההתנתקות וההתיחדות והחדירה פנימה היא זו שהופכת את עם ישראל לעם טוב יותר, איכותי יותר. דווקא מתוך "תכנית ההתנתקות" אפשר להגיע ל"תכנית ההתחברות" ודווקא בסדר זה. אצל אומות העולם המהלך הפוך. ככל שאומות העולם שקועים בעצמם, כך הם הולכים ומזיקים לסביבתם, וככל שהם ממעטים את הצביון הלאומי הפרטי שלהם, כך יכולים הם לעדן את הכוחות הגסים והפרטיים שלהם. לכן תיקונם של אומות העולם לא בכך שהם כלים מן העולם, אלא בכך שהם ממעטים את צביונם הפרטי. לכן שבעים האומות צריכים לאבד את הצביון הפרטי שלהם ולהגיע למצב שבו כל העולם עם אחד, שפה אחת ודברים אחדים: "יאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלוקי ישראל מלך ומלכותו מכל משלה". על כך נאמר בזוהר הקדוש "דרכה של הקדושה מתחילה בפרוד ומסיימת בחיבור ודרכה של הטומאה מתחילה בחיבור ומסיימת בפרוד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
