ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר אהבה
- הלכות תפילין, מזוזה וספר תורה
פֶּרֶק עֲשִׂירִיקדושת ספר התורה | |
סיכום הדברים הפוסלים | |
א נִמְצֵאתָ לָמֵד שֶׁעֶשְׂרִים דְּבָרִים הֵן שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶן פּוֹסֵל סֵפֶר תּוֹרָה, וְאִם נַעֲשָׂה בּוֹ אֶחָד מֵהֶן - הֲרֵי הוּא כְּחֻמָּשׁ מִן הַחֻמָּשִׁין שֶׁמְּלַמְּדִין בָּהֶן הַתִּינוֹקוֹת, וְאֵין בּוֹ קְדֻשַּׁת סֵפֶר תּוֹרָה, וְאֵין קוֹרִין בּוֹ בָּרַבִּים, וְאֵלּוּ הֵן: א) אִם נִכְתַּב עַל עוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה; ב) שֶׁנִּכְתַּב עַל עוֹר טְהוֹרָה שֶׁאֵינוֹ מְעֻבָּד; ג) שֶׁהָיָה מְעֻבָּד שֶׁלֹּא לְשֵׁם סֵפֶר תּוֹרָה; ד) שֶׁנִּכְתַּב שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם כְּתִיבָה: עַל הַגְּוִיל בִּמְקוֹם בָּשָׂר וְעַל הַקְּלָף בִּמְקוֹם שֵׂעָר; ה) שֶׁנִּכְתַּב מִקְצָתוֹ עַל הַגְּוִיל וּמִקְצָתוֹ עַל הַקְּלָף; ו) שֶׁנִּכְתַּב עַל דּוּכְסֻסְטוֹס; ז) שֶׁנִּכְתַּב בְּלֹא שִׂרְטוּט; ח) שֶׁנִּכְתַּב שֶׁלֹּא בְּשָׁחֹר הָעוֹמֵד; ט) שֶׁנִּכְתַּב בִּשְׁאָר לְשׁוֹנוֹת; י) שֶׁכְּתָבוֹ גּוֹי וְכַיּוֹצֵא בּוֹ מִשְּׁאָר פְּסוּלִין; יא) שֶׁכָּתַב הָאַזְכָּרוֹת בְּלֹא כַּוָּנָה; יב) שֶׁחִסֵּר אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת; יג) שֶׁהוֹסִיף אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת; יד) שֶׁנָּגְעָה אוֹת בְּאוֹת; טו) שֶׁנִּפְסְדָה צוּרַת אוֹת אַחַת עַד שֶׁלֹּא תִּקָּרֵא כָּל עִקָּר אוֹ תִּדְמֶה לְאוֹת אַחֶרֶת, בֵּין בְּעִקַּר הַכְּתִיבָה בֵּין בְּנֶקֶב בֵּין בְּקֶרַע בֵּין בְּטִשְׁטוּשׁ; יו*) שֶׁהִרְחִיק אוֹ הִקְרִיב בֵּין אוֹת לְאוֹת, עַד שֶׁתֵּרָאֶה הַתֵּבָה כִּשְׁתֵּי תֵּבוֹת אוֹ שְׁתֵּי תֵּבוֹת כְּמוֹ תֵּבָה אַחַת; יז) שֶׁשִּׁנָּה צוּרַת הַפָּרָשִׁיּוֹת; יח) שֶׁשִּׁנָּה צוּרוֹת הַשִּׁירוֹת; יט) שֶׁכָּתַב בִּשְׁאָר הַכְּתָב כְּשִׁירָה; כ) שֶׁתָּפַר הַיְּרִיעוֹת שֶׁלֹּא בְּגִידֵי טְהוֹרָה. וּשְׁאָר כָּל הַדְּבָרִים - לְמִצְוָה, לֹא לְעַכֵּב. | א וכבר נתבאר: א] ראה א,י. ב] ראה א,יד. ג] ראה א,יא. ד] ראה א,ח. ה] ראה ז,ד. ו] ראה א,ט. ז] ראה א,יב; ז,טז. ח] ראה א,ד ה. שָׁחוֹר הָעוֹמֵד - צבע שחור המתקיים, ונהגו בדיו. ט] ראה א,יט. י] ראה א,יג. יא] ראה א,טו. יב-יג] ראה ז,יא. יד] ראה א,יט. טו] ראה א,יט כ; ט,טו. אות שחלקיה פרודים, עד כדי היווצרות רווח באמצעה, פסולה רק אם אין ילד קטן יכול לזהות אותה. יו* - כן הוא בכתבי היד. יו] ראה סוף פרק ח. יז] שֶׁשִּׁנָּה - שעשה את הסתומה פתוחה או את הפתוחה סתומה. יז-יט] ראה ז,יא; ח,ג. כ] ראה ט,יג. |
ספר תורה ותשמישי קדושה | |
ב סֵפֶר כָּשֵׁר - נוֹהֲגִין בּוֹ קְדֻשָּׁה יְתֵרָה וְכָבוֹד גָּדוֹל. אָסוּר לְאָדָם לִמְכֹּר סֵפֶר תּוֹרָה, אֲפִלּוּ אֵין לוֹ מַה יֹּאכַל, וַאֲפִלּוּ הָיוּ לוֹ סְפָרִים רַבִּים, וַאֲפִלּוּ יָשָׁן לִקַּח בּוֹ חָדָשׁ. לְעוֹלָם אֵין מוֹכְרִין סֵפֶר תּוֹרָה אֶלָּא לִשְׁנֵי דְּבָרִים: שֶׁיִּלְמַד תּוֹרָה בְּדָמָיו, אוֹ שֶׁיִּשָּׂא אִשָּׁה בְּדָמָיו, וְהוּא שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ דָּבָר אַחֵר לִמְכֹּר. | ב שֶׁיִּלְמַד תּוֹרָה בְּדָמָיו - בכסף שנתקבל ממכירתו. "וחיי בעלי החכמה ומבקשיה בלא תלמוד כמיתה חשובה" (רוצח ז,א). |
ג סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁבָּלָה אוֹ שֶׁנִּפְסַל - נוֹתְנִין אוֹתוֹ בִּכְלִי חֶרֶס, וְקוֹבְרִין אוֹתוֹ אֵצֶל תַּלְמִיד חֲכָמִים, וְזוֹ הִיא גְּנִיזָתוֹ. מִטְפְּחוֹת סְפָרִים שֶׁבָּלוּ - עוֹשִׂין אוֹתָן תַּכְרִיכִין לְמֵת מִצְוָה, וְזוֹ הִיא גְּנִיזָתָן. | ג מִטְפְּחוֹת סְפָרִים - שכורכין בהן את ספר התורה או שמניחים עמו בתיק הספר כמנהג בני תימן. תַּכְרִיכִין - בגדי המת וכיסויו. לְמֵת מִצְוָה - "זה אחד מישראל שהיה מושלך בדרך ואין לו קוברים" (אבל ג,ח). |
ד תִּיק שֶׁהוּכַן לְסֵפֶר תּוֹרָה וְהֻנַּח בּוֹ, וְכֵן הַמִּטְפָּחוֹת, וְהָאָרוֹן אוֹ הַמִּגְדָּל שֶׁמַּנִּיחִין בּוֹ סֵפֶר תּוֹרָה, אַף עַל פִּי שֶׁהַסֵּפֶר בְּתוֹךְ הַתִּיק, וְכֵן הַכִּסֵּא שֶׁהוּכַן לְהַנִּיחַ עָלָיו סֵפֶר תּוֹרָה וְהֻנַּח עָלָיו סֵפֶר תּוֹרָה - הַכֹּל תַּשְׁמִישֵׁי קְדֻשָּׁה הֵן, וְאָסוּר לְזָרְקָן, אֶלָּא כְּשֶׁיִּבְלוּ אוֹ כְּשֶׁיִּשָּׁבְרוּ - נִגְנָזִין. אֲבָל הַבִּימוֹת שֶׁעוֹמֵד עֲלֵיהֶן אוֹחֵז הַסֵּפֶר, וְהַלּוּחוֹת שֶׁכּוֹתְבִין בָּהֶן לְתִינוֹק לְהִתְלַמֵּד - אֵין בָּהֶן קְדֻשָּׁה. וְכֵן רִמּוֹנֵי כֶּסֶף וְזָהָב וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן שֶׁעוֹשִׂין לְסֵפֶר תּוֹרָה לְנוֹאי - תַּשְׁמִישֵׁי קְדֻשָּׁה הֵן, וְאָסוּר לְהוֹצִיאָן לְחֹל, אֶלָּא אִם מָכַר אוֹתָן לִקְנוֹת בִּדְמֵיהֶן סֵפֶר תּוֹרָה אוֹ חֻמָּשׁ. | ד תִּיק - ארגז עץ שספר התורה נתון בו. וְהָאָרוֹן אוֹ הַמִּגְדָּל - ייתכן שיש הבדל ביניהם, שהארון גגו שטוח והמגדל גגו משופע לצדדים (ק'). הַכִּסֵּא - הדוכן שמניחים עליו את ספר התורה. לְתִינוֹק לְהִתְלַמֵּד - ללמד ילד את צורת האותיות וכדומה. אֵין בָּהֶן קְדֻשָּׁה - המחייבת לגנוז אותם כשבלו או נשברו, אך יש להם קדושת דמים, שאם נמכרו, קונים בהם דבר מקודש, והם נעשים חולין, כי "כל כלי בית הכנסת כבית הכנסת" (תפילה יא,טו). רִמּוֹנֵי כֶּסֶף וְזָהָב - קישוט לספר התורה המונח על ראשי גלילי העץ. אֶלָּא אִם מָכַר אוֹתָן - שמעלים בקודש ואין מורידים (עיין שם יד). |
דרכי השימוש בספרי קודש | |
ה מֻתָּר לְהַנִּיחַ סֵפֶר עַל גַּבֵּי סֵפֶר, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר עַל גַּבֵּי הַחֻמָּשִׁין. וּמַנִּיחִין חֻמָּשִׁין עַל גַּבֵּי נְבִיאִים וּכְתוּבִים, אֲבָל אֵין מַנִּיחִין נְבִיאִים וּכְתוּבִים עַל גַּבֵּי הַחֻמָּשִׁין, וְלֹא חֻמָּשִׁין עַל גַּבֵּי סֵפֶר תּוֹרָה. וְכָל כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ, אֲפִלּוּ הֲלָכוֹת וְהַגָּדוֹת - אָסוּר לִזְרֹק אוֹתָן. הַקְּמֵיעִין שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עִנְיָנִים שֶׁלְּכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ - אֵין נִכְנָסִין בָּהֶן לְבֵית הַכִּסֵּא, אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ מְחֻפּוֹת עוֹר. | ה וְהַגָּדוֹת - דרשות ודברי תורה, כגון אגדות חז"ל. אָסוּר לִזְרֹק אוֹתָן - וכלול בזה גם שכשהוא מוסר אותו לחברו, יושיט אותו לו דרך כבוד ולא יזרוק אותו אליו (כס"מ, י'). |
ח כָּל הַטְּמֵאִין, אֲפִלּוּ נִדּוֹת וַאֲפִלּוּ גּוֹיִים, מֻתָּרִין לֶאֱחֹז סֵפֶר תּוֹרָה וְלִקְרוֹת בּוֹ, שֶׁאֵין דִּבְרֵי תּוֹרָה מְקַבְּלִין טֻמְאָה; וְהוּא שֶׁלֹּא יִהְיוּ יְדֵיהֶם מְטֻנָּפוֹת אוֹ מְלֻכְלָכוֹת בְּטִיט, אֶלָּא יִרְחֲצוּ יְדֵיהֶן וְאַחַר כָּךְ יִגְּעוּ בּוֹ. | ח נִדּוֹת - ראה ביאור קריית שמע ד,ח. |
ט כָּל הָרוֹאֶה סֵפֶר תּוֹרָה כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּךְ - חַיָּב לַעֲמֹד מִפָּנָיו. וְיִהְיוּ הַכֹּל עוֹמְדִין עַד שֶׁיַּעֲמֹד זֶה שֶׁהוּא מְהַלֵּךְ בּוֹ כְּשֶׁיַּגִּיעֶנּוּ לִמְקוֹמוֹ אוֹ עַד שֶׁיִּתְכַּסֶּה מֵעֵינֵיהֶם, וְאַחַר כָּךְ יִהְיוּ מֻתָּרִין לֵישֵׁב. | |
מקום שמירת ספר תורה | |
י מִצְוָה לְיַחֵד לְסֵפֶר תּוֹרָה מָקוֹם, וּלְכַבֵּד אוֹתוֹ הַמָּקוֹם וּלְהַדְּרוֹ יָתֵר מִדַּאי; דְּבָרִים שֶׁבְּלוּחוֹת הַבְּרִית - הֵן הֵן שֶׁבְּכָל סֵפֶר וָסֵפֶר. לֹא יָרֹק אָדָם כְּנֶגֶד סֵפֶר תּוֹרָה, וְלֹא יְגַלֶּה עֶרְוָתוֹ כְּנֶגְדּוֹ וְלֹא יִפְשֹׁט רַגְלָיו, וְלֹא יַנִּיחֶנּוּ עַל רֹאשׁוֹ כְּמַשּׂוֹי; וְלֹא יַחֲזִיר אֲחוֹרָיו לְסֵפֶר תּוֹרָה, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה גָּבוֹהַּ מִמֶּנּוּ עֲשָׂרָה טְפָחִים. | י יָתֵר מִדַּאי - הרבה מאוד. וְלֹא יְגַלֶּה עֶרְוָתוֹ כְּנֶגְדּוֹ - לא יחשוף את אבריו הצנועים מולו. יִפְשֹׁט רַגְלָיו - יפנה אליו את כפות רגליו דרך זלזול. יַחֲזִיר אֲחוֹרָיו - יפנה את גבו אליו. |
יא2 כָּל מִי שֶׁיֵּשֵׁב לִפְנֵי סֵפֶר תּוֹרָה - יֵשֵׁב בְּכֹבֶד רֹאשׁ וּבְאֵימָה וָפַחַד, שֶׁהוּא הָעֵד הַנֶּאֱמָן עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיָה שָׁם בְּךָ לְעֵד" (דברים לא,כו), וִיכַבְּדֶנּוּ כְּפִי כֹּחוֹ. אָמְרוּ חֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים: כָּל הַמְּחַלֵּל אֶת הַתּוֹרָה - גּוּפוֹ מְחֻלָּל עַל הַבְּרִיּוֹת; וְכָל הַמְּכַבֵּד אֶת הַתּוֹרָה - גּוּפוֹ מְכֻבָּד עַל הַבְּרִיּוֹת. | יא2 הַמְּכַבֵּד אֶת הַתּוֹרָה - כאן משמעו המכבד את הספרים שנתחברו בתורה. ובכלל כבוד התורה עוד שני דברים: כיבוד מצוותיה על ידי השתדלות בעשייתן, "שאין כבוד התורה אלא לעשות על פי חוקיה ומשפטיה" (סנהדרין כד,י), וכיבוד החכמים (פה"מ אבות ד,ח). |
בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּסַיְּעַן |
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה - ספר אהבה.
שיתוף פעולה בין אתר ישיבה ומפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה
http://www.mishnetorah.co.il
[email protected]
077-4167003
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל, הרב רועי דובקין
(c) כל הזכויות שמורות.
הלכות תפילין, מזוזה וספר תורה (43)
הרב אחיקם פרייליך
19 - הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ט'
20 - הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה י'
21 - הלכות ציצית א'
טען עוד
מפעל משנה תורה
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל.
(c) כל הזכויות שמורות.
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה הלכות תפילה ונשיאת כפיים ח'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה הלכות תפילה ונשיאת כפיים ו'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
הלכות תפילין, מזוזה וספר תורה הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ד'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
