ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(לא: 4- עד לג. שליש עליון)
תשלומים ומלקות – האם לוקה או משלם?
מקור שאו זה או זה: במלקות – "וְהָיָה אִם בִּן הַכּוֹת, הָרָשָׁע וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט וְהִכָּהוּ לְפָנָיו, כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ בְּמִסְפָּר. אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ, לֹא יֹסִיף" (דברים כה) – על רשעות אחת אתה מחייבו.
אך על איזה מהם? זה נושא השיעור...
(תחילת עמוד א ותחילת עמוד ב)
חלק א - המחלוקת בלאוים כמו אונס אחותו, ומשנתנו
עולא – משלם, רי"ח – לוקה.
קושיא בין משנתנו לברייתא לגבי אונס אחותו ותירוצים -
| משנתנו – משלם (ולא לוקה) | משנה במכות - לוקה | |
| עולא (משלם ולא לוקה) | מסתדר | מדובר כשאין תשלום - בוגרת (אין קנס), ובנוסף: |
| רי"ח (לוקה ולא משלם) | מדובר כשאין מלקות - | מסתדר |
זה עיקר השיעור, ועכשיו נפרט לגבי מחלוקת עולא ורי"ח.
(לב: שליש תחתון)
חלק ב - פירוט לגבי המחלוקת בחובל ועדים זוממים משלם ולא לוקה
א. בחובל ועדים זוממים לפי כולם משלם ולא לוקה
A. המקור לר' אילעא -
עדים זוממים (דברים יט) – "וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו... נֶפֶשׁ בְּנֶפֶשׁ, עַיִן בְּעַיִן שֵׁן בְּשֵׁן, יָד בְּיָד...",
חובל (לחכמים, ויקרא כד) – "וְאִישׁ, כִּי יִתֵּן מוּם בַּעֲמִיתוֹ, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה כֵּן יֵעָשֶׂה לּו. שֶׁבֶר, תַּחַת שֶׁבֶר, עַיִן תַּחַת עַיִן, שֵׁן תַּחַת שֵׁן--כַּאֲשֶׁר יִתֵּן מוּם בָּאָדָם, כֵּן יִנָּתֶן בּוֹ.
דבר שניתן מיד ליד/שיש בו נתינה – ממון.
בדף הבא נראה מקורות נוספים.
(לב: באמצע)
B. הגמרא מדגישה שחובל משלם גם כשהיתה התראה,
שהרי רי"ח אמר שכשאין נזק של שוה פרוטה, לוקה ולא משלם, וזה ודאי בהתראה,
ממילא כשיש שווה פרוטה – משלם ולא לוקה.
ב. מקורות המחלוקת –
(לב: שליש עליון)
רי"ח – לוקה
שצמוד ל"רשעתו" (-המקור שמקבל רק אחד מהם) כתוב "ארבעים יכנו".
ומה עם חובל? שם יש לימוד מיוחד, כדלעיל.
עולא - משלם
| המקור | פירכא | |
| אם עולא בא להחמיר (ממון > מלקות) | אם עולא בא להקל (מלקות > ממון) | |
| 1. מחובל בבניין אב. | חובל חמור – שכן חייב 5 דברים | חובל קל – שכן הותר מכללו בבי"ד |
| 2. מעדים זוממים בבניין אב | עדים זוממים חמורים - שהרי חייבים בעונשם ללא התראה | עדים זוממים קלים – לא עשו מעשה (ובדר"כ אין מלקות ללא מעשה) |
| 3. מהצד השווה ביניהם | פירכא – בשניהם הקולא והחומרא יוצאים דופן, ולא ניתן ללמוד מהם גם ביחד. | |
| 4. מחובל בגזירה שווה – "עין תחת עין" – " וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה, תַּחַת אֲשֶׁר עִנָּהּ" (דברים כב, בפרשיית אונס) | א"א לפרוך גז"ש | |
(לב: 1-)
דחיית רי"ח –
- אם אונס אחותו משלם ולא לוקה, ביטלת את הלאו של בא על אחותו!
(לשון לאו "ערוות אחותך לא תגלה" נועד לחייב מלקות)
תשובה – לא ביטלנו, יש מלקות בבוגרת (הקנס רק בנערה ולחכמים גם בקטנה).
כפי שגם בחובל ועדים זוממים לא ביטלנו את המלקות, שהרי:
בחובל – יש מלקות בפחות משו"פ.
עדים זוממים – יש מלקות בכמה מקרים, למשל שהעידו של כהן שהוא חלל.
- הלימוד מ"תחת" תפוס לאביי -
ללמד שלאנוסה יש בושת ופגם (שהחמישים קנס זה רק על העינוי, ולא על שאר הנזקים).
תשובה – ניתן ללמוד מרבא: "וְנָתַן הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִמָּהּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָ חֲמִשִּׁים כָּסֶף" – הכסף על השכיבה.
[1] בדף לה נראה שר"ל מסכים לרי"ח שלוקה ולא משלם, אך לדעתו גם כשלא לוקה, כי לא היתה התראה, בכל זאת לא משלם.
כתובות מה קל יותר - להוציא ממון או להתיר אשה להינשא?
מסכת יבמות - דף פח' ע"ב ומסכת כתובות - דף כח' ע"ב.
רבנים בבית המדרש
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
