ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- פקודי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל חי בן מזל טוב
יודע אתה, מיהו העשיר הגדול ביותר שאפשר להתרימו?
ניסה החבר לנקוב בשמות של מספר עשירים גדולים, אך לא הצליח לפצח את החידה. לבסוף, פתר המנהל את החידה בעצמו... מדינת ישראל.
אכן, למדינה יש עוצמות כלכליות אדירות, שהעשיר הגדול ביותר בעולם אף לא מתקרב אליהם. תקציבה של המדינה לשנה אחת בלבד, גדול פי כמה וכמה מרכושם של העשירים הגדולים בתבל.
בשבועות אלו, אנו קוראים על הקמת המשכן. נצטוו ישראל להקים את המשכן, כמקום ארעי להשראת השכינה, עד אשר נזכה להקים בית מקדש של קבע. להקמת מקדש הקבע נדרשים מספר תנאים – "שלוש מצוות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ: למנות להם מלך, להכרית זרעו של עמלק ולבנות בית הבחירה. מינוי מלך קודם למלחמת עמלק... והכרתת זרע עמלק קודמת לבניין הבית..." (רמב"ם מלכים א, א-ב).
וודאי סודות גדולים יש בחיוב למנות מלך לפני שנבנה את בית הבחירה, ומי אנו שניתן טעם למצוות. ובכל זאת, אולי יש בכך גם אמירה שלמפעל האדירים של בניית מקדש פאר, מקדש של קבע לה', זקוקים אנו לעוצמות האדירות של ממלכה.
ואכן, מי שישווה בין כמויות הכסף והזהב שנדרשו למשכן, המסוכמות בפרשת פקודי, לכמויות הכסף והזהב שהוכנו לבניית המקדש, קשה שלא יחוש ביכולות הכלכליות והאחרות של מלכות מסודרת.
למשכן התרימו את בני ישראל, בעיקר באופן ספונטני, ואכן הם נענו והביאו בהתלהבות גדולה, עד אשר הוכרח משה להעביר קול במחנה - "איש ואשה, אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקודש... והמלאכה הייתה דים... והותר" (שמות לה, ו-ז). ובכל זאת, תורמים פרטיים רבים וטובים ככל שאפשר, כוחם מוגבל, והכמויות שתרמו הם – 29 ככר זהב וכ – 100 ככרות כסף.
סכומים יפים מאד, אך אני בטוח שתהיו המומים כשתשוו סכומים אלו לסכומים שדוד המלך הקדיש מקופת הממלכה לבניין המקדש – 100,000 ככרי זהב (מול – 29!), ומליון ככרי כסף (מול 100!, למעשה פי 10,000!) ונחושת וברזל רבים מכדי לשקול אותם (דברי הימים א' כב, יד). ואכן גם בימי דוד, העם נקרא להתנדב, וסך התרומות קטן בהרבה מתרומת הממלכה, רק 5000 ככר זהב ואדרכמונים ריבוא, ועשרת אלפים ככר כסף (דברי הימים א' כט,ז).
אמור מעתה, לממלכה מסודרת יש כוחות ועוצמות גדולים בהרבה מיכולת ההתנדבות של הציבור. יכולות גדולות אלו יכולות להיות מופנות לכיוון חיובי כהקמת המקדש, אך יכולות להיות, חלילה, מופנות לקידום מהלכים בעייתיים. בשעת מהלכי המדינה, קשה מאד לעצור בעדה, שהרי 'מלך פורץ גדר לעשות לו דרך'.
בימים אלה, ימי בחירות, בכוחנו אנו אזרחי המדינה , להפנות לא רק את כוחנו הפרטי והקטן, כי אם גם את הכוחות העצומים של מדינת ישראל לכיוון חיובי. נצא כולנו, יראי ה' וחושבי שמו, כל אחד על פי דרך עבודת ה' שלו, לתמוך באלו שיפנו את העוצמות הללו למקומות חיוביים. ויהי רצון שנגיע ליום המרומם בו עוצמות אלו יתלכדו לבניין בית הבחירה במהרה בימינו.
לעילוי נשמת – יאיר בן לאה ליסיה ז"ל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
