ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
- מידת הענווה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל חי בן מזל טוב
לא מכבר טענו המומחים שהתחממות גלובלית עומדת להביא עלינו את סוף העולם. אך מאחר שבעשור האחרון לא התרחשה שום התחממות שניתן להבחין בה, והואיל שמבחינה אמפירית אנחנו חווים חורפים קשים יותר מן הרגיל, השתנתה המנטרה עכשיו והפכה מ'התחממות גלובלית' ל'שינוי האקלים'. הבעיה היחידה עם השינוי האקלים היא שהעובדה שהאקלים תמיד משתנה, ואין כמעט דבר שבני אדם יכולים לעשות כדי לשלוט בשינויים האלה או לווסת אותם וקל וחומר למנוע את התרחשותם.
המדע משוכנע – כך לפחות לפי ההצהרות הפומביות של רבים מן המדענים המובילים בתחום – שאפשר לנקוט צעדים כדי להשפיע על שינוי האקלים. באמירות כאלה הם עוברים את הגבול שמפריד בין עובדה מדעית למה שהוא לא פעם יהירות חצופה ומשאלת לב. כשמדובר בטבע (ומזג האוויר הוא בוודאי פונקציה של הטבע) ובהתמודדות עם גחמותיו, בני האדם לרוב חסרי אונים.
אינני מדען או מומחה למזג האוויר ולא אסתכן ואביע דעה בשאלה אם פליטת הפחמן שבני האדם אחראים לה היא הגורם העיקרי לשינוי האקלים. עם זאת, נראה שלאור כל השינויים, התיקונים וההתאמות שנעשים בתיאוריות שמדענים התייחסו אליהן כמקודשות במשך שנים רבות, נעשה כולנו בחוכמה אם נהיה זהירים כשאנחנו דנים בסיבות לשינוי האקלים.
ייתכן מאוד שהאקלים תמיד השתנה ותמיד התאפיין במחזוריות, כפי שקורה בתחומים רבים של עולם הטבע. הטבע מהלך עלינו קסם, וחלק ניכר מקסמו הרב נובע מהמסתורין שיש בו ומחוסר נכונותו להתאים את עצמו למוסכמות שלנו.
יש למדע מה ללמוד מן הדת בכל מה שנוגע לענווה. גם הדת עצמה יכולה להפיק לא מעט תועלת אם תיישם על עצמה את מה שהיא עצמה מלמדת על ענווה. הדת יכולה להפיק תועלת גם מן המתודולוגיה, הסקרנות והידע שהמדע תורם לתרבות שלנו.
אחד הלקחים החשובים שהדת מלמדת אותנו הוא שעל אף שבני האדם חכמים, בעלי תושייה וחדשניים, יהכולת האנושית בסופו של דבר מוגבלת, ולכן רבות משאלות היסוד של החיים והטבע יישארו ללא מענה. חלק גדול מהאסונות החברתיים הגדולים שהתרחשו באלפי שנות הקיום האנושי אפשר ליחס לוודאות חסרת בסיס, ליהירות חצופה ולחשיבות עצמית מופרזת ובלתי מוצדקת של בני האדם.
תפיסה כזאת של חשיבות עצמית היא זו שמרשה למומחים בתחום אקדמי אחד להתעטף באצטלה של מומחיות גם בתחומים כמו פוליטיקה, דיפלומטיה וממשל, על אף שהם נטולי כל כישורים והכשרה בתחומים אלה.
התלמוד מספר לנו שבימים שלפני בוא המשיח החוצפה תגבר ותהפוך לנורמה בחיי בני האדם. היעדר ענווה מצד רבים ממנהיגי העולם אחראית במידה רבה למצב הפגיע והלא נעים שבו אנחנו נמצאים. על הקיר במשרדו של שותף בכיר במשרד עו"ד שבו עבדתי פעם היה תלוי שלט שאמר "אל תבלבלוני עם העובדות. דעתי נחושה." לדאבון הלב, זאת תפיסת עולם שרבים מאוד בעולם שותפים לה ומתנהגים על פיה.
דווקא מפני שהתברכנו בידע עצום ובקדמה טכנולוגית מדהימה, קשה לנו להודות בכך שבתחומים רבים של החיים אנחנו עדיין חסרי ידע וחסרי אונים. התוצאה היא שלעתים קרובות דווקא המומחים והמלומדים ביותר מקרבנו הם אנשים יהירים ושחצנים לבלי נשוא.
התלמוד מציג לנו את הלל הזקן ואת צאצאו, רבי יהודה הנשיא, כדוגמה ומופת למנהיגות יהודית, לא בגלל למדנותם אלא בגלל מידת הענווה, הביטול העצמי והיכולת שלהם להשלים עם חוסר השלמות של הקיום האנושי. התלמוד מדגיש שהתכונה היחידה שבה מותר, ואף רצוי, לאדם להיות קיצוני היא ענווה. הענווה מצילה אותנו מחוצפה ועזות מצח. הענווה היא תכונה חיונית לעידון המחשבה וההתנהגות שלנו. אדם שחושב שהוא תמיד צודק בדרך כלל טועה. יותר מזה, האמונה שאתה לא יכול לטעות היא כשלעצמה, לעניות דעתי, עונש על אותה יהירות של הנשמה.
אולי אנחנו צריכים ללמוד ליהנות משינוי האקלים שאנחנו חווים עד כמה שניתן ולהבין שהאמירה המפורסמת של מארק טוויין על כך שאי אפשר לעשות שום דבר בעניין מזג האוויר נכונה גם היום.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
