ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
משה בן חיים דוד ז"ל ואלישבע אלה בת משה דוד ז"ל
התורה מספרת על דברים שונים ש"הועלו" לד' : החל ממתנותיהם של קין והבל 2 , דרך המזבח שהקים נח עם יציאתו מן התיבה 3 ועד למזבחות השונים שהקימו האבות לדורותיהם 4 ועד למעשה הגדול מכולם – עקידת יצחק 5
ברם, עיון מדוקדק יעלה כי בכל המזבחות כולם, עד לציווי על הקמת המשכן, מעולם לא השתמש הכתוב במילה 'קרבן': מדובר על זבחים ועולות, מסופר על עקידה, אך קרבנות אינם בנמצא. 'הקרבן' יופיע רק החל מפרשת "תצוה", מהציווי על הפרשת הכהנים לעבודת המשכן, "ואתה הקרב אליך את אהרן ואת בניו איתו מתוך בני ישראל לכהנו לי" 6 . מנקודה זו ואילך משתמש הכתוב בלשון מעורבת, והוא משלב את הקרבן בשלל המילים המתארות את העבודה על המזבח. מהי משמעות השינוי ?
המשכן, בפשטות, מבטא נוכחות קבועה של שכינת ד' בעולם. בעולם ללא משכן- נגלה ד' ונסתר חליפות, המקדש, והמשכן שקדם לו, העולם ובין בוראו בקשר רציף ובר-קיימא, "אש תמיד תוקד על המזבח, לא תכבה" 7 המשכן מאפשר לחבר בין הדברים הרחוקים האלה,– בין הרוחני והגשמי, בין המוחלט והיחסי, בין האינסופי והמוגבל. הריחוק הבלתי-ניתן-לגישור הזה מצטמצם על ידי בניית המשכן, בו מופיעה השכינה ומאפשרת לאדם להתקרב אל בוראו. בעולם נטול-משכן האדם יכול להשתדל ולנסות לגעת באינסופי, אך לעולם יישאר הוא מחוץ להישג ידו הסופי; זהו הבדל תהומי, עקרוני ומוחלט, שהאדם לא יכול לגשר עליו בכוחו שלו. המשכן מאפשר קירבה בין האדם לקב"ה, וזו היא תכליתה של עבודת הקרבנות – ההתקרבות. ללא משכן תיתכן רק אקסטזה דתית; המשכן מאפשר קירבה ממשית. הקטורת, שמובנה בארמית "קשר", העולה בבוקר ובערב, מקשרת בין שמים וארץ, כמו הקרבנות המוקטרים על המזבח. הדבר בא לידי ביטוי גם בעבודת הקרבנות עצמה, בהם מבחינים בין פעולות הנעשות בקרבן לבין הנעשות בדם. תחילה נשחט הקרבן, עורו מופשט, דמו נאסף ונזרק, ואז גם מועלה הבשר. התהליך כולו מתקדם במגמה של התקרבות אל המזבח – מהעיסוק בגוף הקרבן ועד העלייה על המזבח לשם ההקטרה. במציאות שקדמה למשכן לא היה קיים תהליך זה, והקרבן נשחט על גבי המזבח; התנועה אל המזבח לא הייתה קיימת, לא במובן הפיזי ולא במובן הרוחני. הקירבה - אפשרית, כאמור, רק כאשר נוכחות השכינה קבועה וקיימת.
מלבד בקרבנות החטאת, שדמם ניתן על ארבע קרנות המזבח, בכל הקרבנות האחרים ניתן הדם סביב המזבח, באופן שבו הדם הולך סביב ונוגע בארבע הקרנות, בלשון חז"ל – "שתיים שהן ארבע" 8 . בקרבן הבכור, המעשר והפסח, לעומת זאת, ניתנת רק מתנת דם אחת, כנגד יסוד המזבח. ככלל, עבודת הדם מבטאת את ההתקרבות של האדם אל ה': בכל הקרבנות כולם עוטף הדם וחובק את המזבח, באופן המבטא את האחיזה של האדם בקשר הקשר בין ה' לעמו, קשר עצמותי שבינו ובין בוראו. קרבן הבכור וקרבן המעשר, בשונה משאר הקרבנות, ניתנים לא מתוך רצונו של האדם, אלא לאור מציאות נתונה. בקרבנות אלה אין פעולה בחירית ורצונית של האדם; אפילו בקרבנות האשם - מצוי היסוד הבחיריי, מאחר ואדם לא יקריבו אם אין הוא מכיר בחטאו ורוצה לכפר עליו; התנועה אל המזבח, הקרבת הקרבן, נובעת מנקודת הרצון של האדם.
גם קרבן הפסח נמצא במקום מיוחד: שהרי במהותו – כאות השתייכות לעם ישראל - הוא עומד מעל ומעבר לרצון ולבחירה. קשר שהוא קדום לנקודת הרצון. על כן קרבן הפסח מוקרב דווקא אחרי קרבן התמיד של בין הערביים, אחרי סיום עבודת היום, ואין הוא חלק מאש התמיד . קרבן זה - ניתן כנגד יסוד המזבח, והוא המבטא את התקשרות וההתקרבות, המתחילים בחג החירות הבא עלינו לטובה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
