ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
משה בן חיים דוד ז"ל ואלישבע אלה בת משה דוד ז"ל
התורה מספרת על דברים שונים ש"הועלו" לד' : החל ממתנותיהם של קין והבל 2 , דרך המזבח שהקים נח עם יציאתו מן התיבה 3 ועד למזבחות השונים שהקימו האבות לדורותיהם 4 ועד למעשה הגדול מכולם – עקידת יצחק 5
ברם, עיון מדוקדק יעלה כי בכל המזבחות כולם, עד לציווי על הקמת המשכן, מעולם לא השתמש הכתוב במילה 'קרבן': מדובר על זבחים ועולות, מסופר על עקידה, אך קרבנות אינם בנמצא. 'הקרבן' יופיע רק החל מפרשת "תצוה", מהציווי על הפרשת הכהנים לעבודת המשכן, "ואתה הקרב אליך את אהרן ואת בניו איתו מתוך בני ישראל לכהנו לי" 6 . מנקודה זו ואילך משתמש הכתוב בלשון מעורבת, והוא משלב את הקרבן בשלל המילים המתארות את העבודה על המזבח. מהי משמעות השינוי ?
המשכן, בפשטות, מבטא נוכחות קבועה של שכינת ד' בעולם. בעולם ללא משכן- נגלה ד' ונסתר חליפות, המקדש, והמשכן שקדם לו, העולם ובין בוראו בקשר רציף ובר-קיימא, "אש תמיד תוקד על המזבח, לא תכבה" 7 המשכן מאפשר לחבר בין הדברים הרחוקים האלה,– בין הרוחני והגשמי, בין המוחלט והיחסי, בין האינסופי והמוגבל. הריחוק הבלתי-ניתן-לגישור הזה מצטמצם על ידי בניית המשכן, בו מופיעה השכינה ומאפשרת לאדם להתקרב אל בוראו. בעולם נטול-משכן האדם יכול להשתדל ולנסות לגעת באינסופי, אך לעולם יישאר הוא מחוץ להישג ידו הסופי; זהו הבדל תהומי, עקרוני ומוחלט, שהאדם לא יכול לגשר עליו בכוחו שלו. המשכן מאפשר קירבה בין האדם לקב"ה, וזו היא תכליתה של עבודת הקרבנות – ההתקרבות. ללא משכן תיתכן רק אקסטזה דתית; המשכן מאפשר קירבה ממשית. הקטורת, שמובנה בארמית "קשר", העולה בבוקר ובערב, מקשרת בין שמים וארץ, כמו הקרבנות המוקטרים על המזבח. הדבר בא לידי ביטוי גם בעבודת הקרבנות עצמה, בהם מבחינים בין פעולות הנעשות בקרבן לבין הנעשות בדם. תחילה נשחט הקרבן, עורו מופשט, דמו נאסף ונזרק, ואז גם מועלה הבשר. התהליך כולו מתקדם במגמה של התקרבות אל המזבח – מהעיסוק בגוף הקרבן ועד העלייה על המזבח לשם ההקטרה. במציאות שקדמה למשכן לא היה קיים תהליך זה, והקרבן נשחט על גבי המזבח; התנועה אל המזבח לא הייתה קיימת, לא במובן הפיזי ולא במובן הרוחני. הקירבה - אפשרית, כאמור, רק כאשר נוכחות השכינה קבועה וקיימת.
מלבד בקרבנות החטאת, שדמם ניתן על ארבע קרנות המזבח, בכל הקרבנות האחרים ניתן הדם סביב המזבח, באופן שבו הדם הולך סביב ונוגע בארבע הקרנות, בלשון חז"ל – "שתיים שהן ארבע" 8 . בקרבן הבכור, המעשר והפסח, לעומת זאת, ניתנת רק מתנת דם אחת, כנגד יסוד המזבח. ככלל, עבודת הדם מבטאת את ההתקרבות של האדם אל ה': בכל הקרבנות כולם עוטף הדם וחובק את המזבח, באופן המבטא את האחיזה של האדם בקשר הקשר בין ה' לעמו, קשר עצמותי שבינו ובין בוראו. קרבן הבכור וקרבן המעשר, בשונה משאר הקרבנות, ניתנים לא מתוך רצונו של האדם, אלא לאור מציאות נתונה. בקרבנות אלה אין פעולה בחירית ורצונית של האדם; אפילו בקרבנות האשם - מצוי היסוד הבחיריי, מאחר ואדם לא יקריבו אם אין הוא מכיר בחטאו ורוצה לכפר עליו; התנועה אל המזבח, הקרבת הקרבן, נובעת מנקודת הרצון של האדם.
גם קרבן הפסח נמצא במקום מיוחד: שהרי במהותו – כאות השתייכות לעם ישראל - הוא עומד מעל ומעבר לרצון ולבחירה. קשר שהוא קדום לנקודת הרצון. על כן קרבן הפסח מוקרב דווקא אחרי קרבן התמיד של בין הערביים, אחרי סיום עבודת היום, ואין הוא חלק מאש התמיד . קרבן זה - ניתן כנגד יסוד המזבח, והוא המבטא את התקשרות וההתקרבות, המתחילים בחג החירות הבא עלינו לטובה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
