ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל חי בן מזל טוב
אני זוכר שפעם, כששימשתי כרב במיאמי ביץ' לפני עשרות שנים, תלמיד חכם ישראלי ידוע ביקש רשות לדרוש בשבת בבית הכנסת שלי. מיד עשיתי את כל הסידורים הנחוצים, אבל דיברתי אתו מראש ואמרתי לו שהרכב הקהילה לא מאפשר לשאת דרשה תלמודית סבוכה שלא תהיה מובנת לקהל השומעים או תזכה להערכה ראויה.
האיש התעלם מעצתי, מצב שאני מורגל בו היטב, ונשא הרצאה בת 35 דקות על נושא עלום ואזוטרי מאוד שמוזכר בתלמוד. מטבע הדברים, דבריו לא התקבלו יפה, ואני נאלצתי לספוג נזיפות מרבים מבני הקהילה שלי על כך שהרשיתי לאיש הזה לדרוש.
שאלתי את אותו תלמיד חכם מדוע התעלם מעצתי ובחר לדבר על נושא שאין לו רלוונטיות לקהל ושלא עורר שום עניין באנשים שנאספו בבית הכנסת. הוא השיב לי בהיתול, ואולי ברצינות, "ניסיתי להעלות אותם לרמה גבוהה יותר של לימוד תורה." אמרתי לו שאני חושב שהמטרה שלו ראויה אמנם, אך לא כן האמצעים שלו.
הסברתי לו שאני חושב שנואם, ובוודאי רב או תלמיד חכם שרואה את עצמו כמנהיג וכאדם שמשפיע על העולם היהודי, לא יכול להרשות לעצמו להיות מנותק לגמרי מהאנשים שאליהם הוא מדבר ושאותם הוא מנסה להנהיג.
התורה מלמדת אותנו שמשה רבנו "ירד אל העם". זה לא תיאור של הירידה הפיזית בלבד של משה מהר סיני. הירידה הזאת מסמלת משהו רחב יותר: משה רבנו היה מחובר לבני ישראל וחש אמפתיה אליהם. הוא לא יכול היה להנהיג אותם ממרומי הר סיני. כדי להנהיג את עם ישראל, משה היה צריך לגלות נכונות לרדת מן ההר, כביכול, אל הרמה של העם.
חלק גדול מן המאבק בתוך העולם היהודי הדתי ומחוצה לו בישראל סובב סביב שאלת הניתוק. מסיבות שונות, שמקצתן מוצדקות ומרביתן מוגזמות או מבוססות על בורות, הציבור בישראל איננו רוחש הרבה אמון או כבוד כלפי ההנהגה הרבנית שלו ולא תמיד הוא נשמע לה. זה נכון כשמדובר ברבנות הראשית לישראל ובמעמדה העגום, אבל זה קורה גם במגזרים של החברה הדתית שמתיימרים לציית להוראות של גדולי ישראל. ההשפעה של הרבנים האלה ברמת השטח היא מזערית.
גם לזה אחראי הנתק העצום שקיים בין העולם שבו הרבנים האלה חיים לעולם האמיתי של חיי היומיום עם כל הבעיות והאתגרים שאיתם מתמודדים המוני העם. העלאת רמת הידע והרוחניות בקרב האנשים היא תהליך ממושך ומפרך. את המטרה הזאת אפשר להשיג רק כאשר ההנהגה באמת ובתמים מבינה את החיים של הציבור הרחב ואת הקשיים שאיתם הוא מתמודד.
בתלמוד עצמו נאמר שאסור למנהיגים דתיים לגזור על הציבור גזרות שאיננו יכול לעמוד בהן. עם זאת, אנחנו עדים שוב ושוב לאמירות ולגזירות של רבנים גדולים שרוב היהודים בישראל לא היו מסוגלים לחיות ולהתקיים אלו היה נשמעים להן.
הנתק הזה גלוי לכול – זה הפיל בחדר שגם המנהיגים וגם ההמונים מתעלמים ממנו. אנחנו נאלצים לחיות במין ארץ פנטזיות של ציות תיאורטי לרבנים, אך בפועל להתעלם מהכרזותיהם. בסופו של דבר, ניתוק מוליד חוסר כבוד.
יש כיום כמה יוזמות שמנסות לתקן את הנתק הזה ולגשר על התהום ובכך לשקם את הסמכות של הרבנות והרבנים בישראל. אך כוחות ממוסדים ואינטרסים פוליטיים שהפכו לחלק בלתי נפרד מהציבוריות הישראלית ומהחיים הדתיים כאן נלחמים ביוזמות האלה בכל כוחם.
יש תחושה חסרת בסיס של הישג בקרב אלה שממשיכים להגן על הנתק הזה ולהאמין שגם היום אפשר לכפות את מה שהיה פעם. המאמץ להקים רבנות שמבינה את העם ומדברת אליו בלשונו, רבנות שתזכה לכבוד מהציבור ותהיה שוב הנהגה רוחנית ומוסרית בארץ הזאת, הוא מאבק שנמשך כבר מאה שנים.
בינתיים לא נראה שאחד הצדדים עומד לנצח במאבק הזה בעתיד הנראה לעין. ובכל זאת, הבעיה של הנתק בחברה היהודית הדתית בישראל לא תיעלם וגם לא תיפתר מאפס מעשה. זה אחד הנושאים המרכזיים שבו אנחנו צריכים להשקיע מחשבה ופעולה, אם אנחנו רוצים להתחיל תהליך שבסופו של דבר יצמצם, אם לא יעלים לגמרי, את הנתק הזה.
נושאים שונים התחממות כדור הארץ ותרומת האבק שבאויר
הכנס ה-16 לתורה ומדע - מרכז וואהל באוניברסיטת בר-אילן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
