ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- נושאים שונים
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מלחמת "חרבות הברזל"
מאז ועד היום
לפני 45 שנה למדתי בישיבת מרכז הרב. אני זוכר אדם עיוור שהתגורר בשכונה והיה מגיע עם גמרא בכתב ברייל בידו האחת ומקל נחייה בידו השנייה ולומד בבית המדרש. בנקודה אחרת ישב בחור שהתמודד עם קשיים גדולים בתנועה ובדיבור, ומחוסר יכולת ללמוד בחברותא למד לבדו תנ"ך. במקום אחר ישב בחור בכיסא גלגלים, ובכל פעם שהיה צריך לצאת מבית המדרש ולהיכנס אליו, היו ארבעה בחורים מתנדבים בשמחה לשאת אותו במדרגות. אחרים התמודדו עם קשיים בולטים בשמיעה, ונדרשה מחבריהם מידה של סבלנות בשיחות איתם. משפחת הישיבה אימצה את המתמודדים אל חיקה. לא נעשו בשבילם התאמות כלשהן, אולם הם הסתדרו בתנאים הקיימים ובעזרת חבריהם. בסביבתה של הישיבה היו גם בחורים שהתמודדו עם מחלות נפש שונות. הם השתתפו מדי פעם בשיעורים ואף היו מבאי ביתו של הרב צבי יהודה זצ"ל.
עולם הישיבות היה אז קטן למדי ולימוד התורה לא היה המסלול המרכזי לבוגרי הישיבות התיכוניות, ובמצב כזה לא רבים היו נכי הגוף או הנפש שבאו ללמוד במסגרת ישיבתית. היום המצב שונה. ברוך ה', הלימוד הישיבתי נעשה המשך מובן מאליו לרוב בוגרי הישיבות התיכוניות, וכתוצאה מכך עלה מאוד מספרם של הבחורים שמתמודדים עם נכויות שונות המבקשים ללמוד תורה. מצוות תלמוד תורה חלה גם עליהם, כפי שכותב הרמב"ם: "כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה... בין שלם בגופו בין בעל ייסורין... גדולי חכמי ישראל, היו מהן... סומים, ואף על פי כן היו עוסקין בתלמוד תורה" (הלכות תלמוד תורה א, ח-ט).
וכאן עלינו לשאול את עצמנו: עד כמה יש ביכולתו של עולם הישיבות לתת להם מענה?
האתגר
הישיבות מכירות את האתגר, אולם קשיים גדולים עומדים בפני כל מוסד שמבקש להיענות לו. חוק זכויות אנשים עם מוגבלות מחייב הנגשה של כל מוסד ציבורי, אולם המדינה מסייעת במימון רק כאשר מדובר במוסדות החינוך הרשמיים או באוניברסיטאות. הישיבות מצליחות בקושי רב להחזיק את התלמידים הרגילים, ואין להן שום דרך לממן את ההתאמה למתמודדי הגוף או הנפש. ישיבות רבות פועלות במבנים ישנים שיש בהם מדרגות רבות ואין בהם מעליות ואפילו לא תשתית לכך. טיפול מיטבי במתמודדים עם קשיים אחרים דורש השקעה גדולה בכוח אדם, וגם בזה הישיבות אינן יכולות לעמוד.
עם זאת, ברוך ה' נעשים צעדים חשובים. אף שחוק המדינה (בהוראת שעה) מחריג את הישיבות מחובת ההנגשה, רוב ככל המבנים החדשים נבנים כשהם מונגשים לכיסאות גלגלים. בישיבה אחת נפתחה כיתה למתמודדים עם קשיי תקשורת. במקום אחר נפתח "הוסטל ישיבתי" למתמודדים עם בעיות מורכבות. מן הסתם ישנם עוד ועוד פתרונות נקודתיים או רחבים יותר. ובכל זאת, כציבור, מוטל עלינו לעשות יותר.
לקחת את האחריות
הבנה פשוטה היא שכשם שהמדינה מתקצבת הנגשה, כיתות לחינוך מיוחד, סייעות ועוד שלל פתרונות ללומדים במערכת החינוך ובאקדמיה, כך עליה לעשות זאת גם ביחס ללומדי התורה. אולם אי אפשר להבטיח את לקיחת האחריות בידי המדינה, וגם לא ברור שהמדינה תרצה לקחת אחריות על שילובם של נכים בישיבות, כאשר קשה להצביע על תמורה כלכלית שתהיה להשקעה זו בעתיד.
וכאן המקום לשאול מנקודת המבט של ההלכה: מי אחראי על כך? נבקש לענות על השאלה בעזרת הספר 'חסד שבמלכות' שעומד לראות אור על ידי 'מרכז תורה ומדינה'. התפיסה המקובלת בעולם החול מבססת את האחריות לגורלם של הנכים על ערך השוויון, ומטילה אותה על המדינה. הדיון ההלכתי ניגש לעניין משתי נקודות מבט, האחת היא הלכות צדקה והשנייה היא הלכות תלמוד תורה.
אין ספק שהנגשת הישיבות כלולה במצוות צדקה, והיא בכלל "די מחסורו אשר יחסר לו", הרבה יותר מאשר "סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו". האחריות מוטלת בראש ובראשונה על סביבתו הקרובה של הנכה. להלכה נפסק בכמה מקומות שגבאי הצדקה מצווים לסייע רק למי שמשפחתו אינה יכולה לסייע לו (שולחן ערוך יורה דעה סימן רנא-רנב; שו"ת ציץ אליעזר ח"ז סימן לח). כאשר המשפחה אינה יכולה להיענות לאתגר, האחריות עוברת אל הקהילה (שולחן ערוך שם). וכאשר אין קהילה מוגדרת, ניתן לראות את הציונות הדתית כולה כקהילה רחבה. אחריותה של המדינה באה רק בשלב מאוחר יותר, כאשר גם הקהילה אינה מסוגלת לתת מענה.
נקודת המבט השנייה היא הלכות תלמוד תורה. כל יהודי חייב בלימוד תורה, כולל "בעל ייסורים". החובה להחזיק לומדי תורה איננה סעיף בהלכות צדקה. ויותר מכך, תמיכה בלומדי תורה רק מתוך רחמים על מצבם הקשה גובלת בביזיון התורה (עיין רמב"ם הלכות תלמוד תורה ג, י). אומנם יש אחריות למשפחתו של האדם לסייע לו ללמוד, אולם חובה זו מוטלת רק על משפחתו הקרובה ביותר – אביו או סבו (רמב"ם הלכות תלמוד תורה א, א-ב). מעבר לכך, על מי מוטלת האחריות להחזקת התורה בישראל? התשובה לכך עולה ממה שנאמר: "ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם" (דברים כז, כו). על כך שואל הירושלמי: "וכי יש תורה נופלת?!" ושתי תשובות נאמרו על כך.
תשובתו של רבי אחא היא: "למד ולימד... והייתה ספיקה בידו להחזיק ולא החזיק – הרי זה בכלל ארור" (סוטה ז, ד). ולדעתו, האחריות מוטלת על כל יהודי לפי יכולתו. אל דעה זו ניתן לקשור את דברי הרמב"ם: "מצווה על כל חכם וחכם מישראל ללמד את כל התלמידים אף על פי שאינן בניו" (הלכות תלמוד תורה א, ב). תשובתו של רבי שמעון בן חלפתא היא: "זה הבית שלמטן (בית המלוכה)". לדעה זו, האחריות מוטלת על המדינה. וכך כותב הרמב"ן: "ידרשו בהקמה הזאת, בית המלך והנשיאות שבידם להקים את התורה ביד המבטלים אותה" (דברים שם). בתווך, בין הפרט והמשפחה ובין המדינה, נמצאת קהילת הציונות הדתית בכללותה.
שיח זכויות ושיח אחריות
בין אם נדון בנושא מנקודת המבט של מצוות הצדקה ובין אם נדון בו מנקודת המבט של החזקת התורה – לא מדובר על כך שיש לנכים זכות תביעה כלפי החברה. ההלכה משתמשת במושגים "זכות לקיום בכבוד" או "זכות להשכלה". אלו חובות שמוטלות על הנותנים, כאשר ניתן בידיהם מרחב גדול של שיקול דעת לקבוע את סדרי העדיפויות שלהם. ועם זאת, מאחר שמדובר כאן בבעיה מתמשכת הנוגעת לתלמידי ישיבות רבים במהלך השנים, לא יעלה על הדעת להתעלם ממנה. וגם אם סיבות שונות גרמו לכך שהנושא הזה נדחק בעבר לשוליים, הגיעו מוראות המלחמה הנוכחית והניחו את הנושא במרכז סדר היום שלנו. אם אנו, הציבור הדתי־לאומי בכלל, והמוסדות הישיבתיים בפרט, שלחנו את תלמידינו למלחמה שבה הם נפגעו בגופם או בנפשם – מוטלת עלינו אחריות כבדה כלפיהם. לא ייתכן שנאמר לאלה ששבו פגועים משדה הקרב שאין להם מקום בישיבותינו בשל בעיות של התאמה ונגישות.
קריאה גדולה יצאה מארגון 'רבני הארץ הטובה' בחודש אדר תשפ"ד, ובה נאמר: "המלחמה הפילה חללים והותירה גם פצועים רבים בקרב בני התורה. רצונם עז להמשיך להתפלל בציבור ולהגיע לטבול במקווה, כמנהגם מימים ימימה... מוטלת עלינו החובה לגמול להם אחד מני אלף ולהנגיש למענם את כל המסגרות הללו... על כן, מופנית קריאה זו לכל מי שביכולתו – ובייחוד גבאים ומנהלי ישיבות – לעשות מאמץ עליון ולפעול למען הנגשת המבנים... כמו כן אנו קוראים לנציגינו בכנסת ובשלטון המקומי, לפעול בכל כוחם כדי שתתקבל העזרה הממשלתית הראויה להנגשת כל המסגרות התורניות במדינה".
במבחן היישום
קל להיות נאה דורש, קשה להיות נאה מקיים. קליטת כל נכה בכל ישיבה שבה ליבו חפץ אינה בגדר האפשר. הפער בין המשאבים הנדרשים לכך ובין מה שעומד לרשות הישיבות אינו ניתן לגישור. אבל נדרש לחשוב באופן מערכתי, בשילוב כוחות של כל הארגונים שמאגדים בתוכם את המוסדות. יש לדאוג להתאמה של מגוון מוסדות בפריסה רחבה – הן באזורי הארץ השונים והן בכיוון הרוחני שלהם – לסוגים שונים של התמודדויות. ישיבה זו תהיה מונגשת לכיסאות גלגלים וישיבה זו תפתח כיתה לחירשים. ישיבה זו תקלוט מתמודדי נפש מסוג כזה, ואחרת תקבל מתמודדים מסוג אחר. תקופת המלחמה יכולה להיות הזדמנות לגיוס תרומות ותקציבים ייחודיים שיוכלו לתת מענה לאתגר זה. לא נהיה כמו קין, שכאשר נשאל על ידי הקדוש ברוך הוא "אי... אחיך", ענה: "לא ידעתי! השומר אחי אנוכי?!". נזכור כי מדובר באחינו, שהם עצם מעצמנו ובשר מבשרנו, ולחלק מהם אנו חייבים את חיינו ואת קיומנו.
הכותב הוא רב היישוב עטרת ועומד בראש המחלקה לחברה ומשפחה במרכז תורה ומדינה
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
