ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- עניני החג
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
"א"ר יהושע דסכנין סימן נתן לו הקב"ה לאברהם שכל מה שאירע לו אירע לבניו" (תנחומא פרשת לך לך סימן ט).
הרמב"ן בפירושו לספר בראשית האריך לבאר את הכלל וז"ל:
"אומר לך כלל תבין אותו בכל הפרשיות הבאות ב עניין אברהם יצחק ויעקב, והוא עניין גדול, הזכירוהו רבותינו בדרך קצרה, ואמרו (תנחומא ט) כל מה שאירע לאבות סימן לבנים , ולכן יאריכו הכתובים בספור המסעות וחפירת הבארות ושאר המקרים, ויחשוב החושב בהם כאלו הם דברים מיותרים אין בהם תועלת, וכולם באים ללמד על העתיד, כי כאשר יבוא המקרה לנביא משלשת האבות יתבונן ממנו הדבר הנגזר לבא לזרעו" (בראשית י"ב ו).
לפי הסבר הרמב"ן המאורעות שאירעו לאבות "אפשרו" לגזרות המקום לחול במציאות ולהופיע במהלך ההיסטוריה של עם ישראל. וז"ל הרמב"ן:
"ודע כי כל גזירת עירין כאשר תצא מכוח גזירה אל פועל דמיון, תהיה הגזרה מתקיימת על כל פנים. ולכן יעשו הנביאים מעשה בנבואות ...ולפיכך החזיק הקב"ה את אברהם בארץ ועשה לו דמיונות בכל העתיד להיעשות בזרעו, והבן זה" (שם).
בעל ה"שפת אמת" מלמד אותנו פן חדש בהבנת כלל זה. וז"ל:
"עניין הליכה מבית לסוכה (כמבואר בחז"ל, סוכה ב ע"א) "בסכת תשבו שבעת ימים. אמרה תורה: כל שבעת הימים צא מדירת קבע ושב בדירת עראי", הוא מעין מצווה ראשונה שנצטווה אברהם אבינו ע"ה "לך לך מארצך" (בראשית י"ב א) וכמו כן בבני ישראל שנאמר "זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר..." (ירמיהו ב' ב). ובוודאי אין יכולין לקיים זה כראוי רק בתחילת. לכן אחר יום הכיפורים שנעשים טהורים כקטן שנולד מתעורר זה הרצון בכל איש ישראל להיות נמשך אחר ד' יתברך, (בבחינת) "אחריך נרוצה" (שיר השירים א' ד)" ("שפת אמת", סוכות תרמ"ג).
האדמו"ר מגור סולל כאן דרך חדשה בהבנת הכלל "מעשה אבות סימן לבנים". אין זה רק שמה שאירע לאבות אירע בהמשך לבנים כפשט המדרש. אין זה רק שמה שאירע לאבות "אפשר" וגרם למאורעות להתרחש בתקופת הבנים כהסבר הרמב"ן. אלא שכל אחד מהבנים יכול לחזור ולקיים את מה שהאבות נצטוו בתקופתם, על ידי קיום המצוות כל אחד בזמנו. לפי זה מוסברת גם מצוות הסוכה, היציאה מדירת קבע לדירת ארעי. כשם שהמצווה הראשונה של אברהם הייתה לעזוב את מקומו ומצבו הקבוע ולצאת לדרך, מה שמסמל את חוסר היציבות ואת הארעיות, כך מצווה התורה על כל יהודי בתחילת השנה לצאת אל הסוכה. גם את הפסוק בירמיהו דורש ה"שפת אמת" על אברהם "חסד נעוריך". "חסד" בוודאי רומז אל אברהם "עמוד החסד". "נעוריך" שוב רומז אל אברהם "ראשית מטעו" של העם.
מה מטרתה של יציאה זו? ומדוע אנו מחכים עד לסוכות ואין אנו עוסקים בה מיד בתחילת השנה, בראש השנה? עונה על כך בעל ה"שפת אמת" בשם מו"ז, באמצעות המדרש הבא:
"ויאמר ה' אל אברם לך לך...[ילמדנו רבינו] מהו לאדם שיקבל עליו מלכות שמים כשהוא מהלך, רב אידי ורב הונא בשם ר' יוסי בר יהודה בשם ר' שמואל אמרו אסור לאדם לקבל עליו עול מלכות שמים כשהוא מהלך, אלא יעמוד על רגליו ויקרא קריית שמע, וכשיגיע לברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, יתחיל ואהבת מיד קורא מהלך ואינו חושש" (תנחומא פרשת לך לך סימן א,א).
בראש השנה אנו מקבלים עול מלכות שמים. ביום הכיפורים אנו מכריזים בקול רם "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". בסוכות אפשר לצאת לדרך ולהלך. אז מגיע זמן מצוותה של "ואהבת...". מגיע הזמן לצאת בעקבותיו של אברהם אבינו, לצאת מדירת הקבע אל דירת הארעי. לצאת אל הציבור ולגרום לכך ששם שמים יתאהב על ידך. ההשפעה בסוכות היא בלתי מוגבלת ומגיעה אף אל האומות "ולכן מקריבים ע' פרים" (שפ"א שם). ממשיך בעל ה"שפת אמת" ודורש:
"...אל הארץ אשר אראך", על ידי היציאה וההליכה וקיום מצוות "ואהבת..." שיהא שם שמים מתאהב על ידך "זוכין אל הארץ אשר אראך...".
דווקא בימים אלה כשהשאלה כיצד נאבקים על "ארץ חמדתנו" עולה על הפרק, כדאי לזכור את חידושו של בעל ה"שפת אמת".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











