ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אחרי מות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב נתנאל והרבנית רחל בן חיים
דורש המדרש 2 :
משל למלך שהיה לו פרדס יפה נטוע שורות שורות, שורה של תאנים, שורה של שורה של גפנים, שורה של רימונים, שורה של תפוחים. מסר המלך את הפרדס לאריס שיטפל בו ויפריח את הגן. לאחר ימים בא המלך והציץ בפרדס ומצאו מלא קוצים ודרדרים. אמר המלך: "תביאו אנשים שיקצצו את הפרדס כולו, שהרי הוא מלא קוצים!". כשבאו לקצוץ את הקוצים מצאו בתוכם ורד אחד, והריח בו המלך ונהנה מאוד. אמר המלך: "על זה נאמר "כְּשֽׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים" 3 , בזכות הפרח הנפלא הזה ינצל הפרדס כולו, שהרי אם אעקור אותו יעקר גם הורד!".
כך כל העולם לא נברא אלא בשביל ישראל ובשביל התורה. עברו 26 דורות מבריאת העולם עד משה רבינו. הציץ הקב"ה בעולמו ומצאו מלא מים. כלומר: הקב"ה עשה מעין סקירה על הרווחיות של ה"עסק" שנקרא עולם, וכך הוא מצא, שכבר כמה דורות חטאו עד שנאלץ להחריבם במים: דור אנוש, דור המבול ודור ההפלגה. רצה הקב"ה להחריב את העולם, עד שראה את עם ישראל, כמו הורד, ונחה נפשו בהם, שקיבלו את התורה ואמרו "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" 4 . בזכות עם ישראל ה' הציל את כל העולם, שנאמר 5 "ה' לַמַּבּוּל יָשָׁב", כלומר: ה' ראה את בני ישראל ובזכותם התיישב בדעתו שלא לעשות עוד מבול.
ממשיל המדרש 6 ומספר במעלתם של ישראל שהם "כשושנה בין החוחים":
אמר ר' ברכיה: אמר הקב"ה למשה, לך אמור לישראל: "כשהייתם במצרים, הייתם דומים לשושנה בין החוחים, שהמצרים היו פרוצים בעריות, ועם ישראל נשמר בקדושתו. ועתה כשאתם נכנסים לארץ כנען, ארץ שכולה טומאה, המשיכו להיות כשושנה בין החוחים, אל תטמאו כמותם ואל תלכו בדרכיהם".
הפסוק מסיים בהבטחה לעושה את חוקי ומשפטי ה' - "וחי בהם". מה פירוש ההבטחה?
אונקלוס מוסיף כאן פירוש בתוך התרגום ואומר: "וְיֵחֵי בְהוֹן לְחַיֵי עָלְמָא" - כלומר: חוץ ממה שיחיה האדם בעולם הזה, יזכה גם לחיי העולם הבא. על ידי שאדם יגע במצוות בעולם הזה, הוא קונה לו חיי העולם הבא.
מספרים שפעם בא לפני הגר"א מוכר עני שהיה טרוד כל היום בעסקיו ולא היתה מנוחה. שאל את הגר"א: "רבי, אין לי שום מנוחה בעולם הזה, האם לפחות תהיה אזכה לחיי העולם הבא?". ענה לו הגר"א: "קל וחומר הוא! אם בעולם הזה אתה יגע כל כך, מתאמץ בפרנסתך ועדיין אינך זוכה כמעט לחיי העולם הזה, רק מרוויח אגורה פה ואגורה שם, כל שכן שלעולם הבא לא תרוויח כלום אם לא תתייגע בשביל זה!".
הראב"ע 7 מבאר: "שהם חיים לעושיהם בשני עולמות, כי המבין סודם, חי העולם יחיינו ולא ימות לעולם". כלומר: מי שמבין את סוד המצוות זוכה לחיי נצח, שאינו מסתלק מהעולם הזה וגומר בזה את חייו, אלא זוכה לחיי העולם הבא. הוא נדבק בקב"ה שהוא "חי העולם", וזוכה גם הוא לחיות הנצחית.
רבי ישראל מאיר מראדין, בעל החפץ חיים, נקרא על שם ספרו שכתב בהלכות לשון הרע ורכילות. הספר הזה התפרסם בעולם ונחשב אפילו יותר מספרו ההלכתי הגדול "משנה ברורה", עד שכינו אותו "הכרך השביעי של המשנה-ברורה". פעם הלך ה"חפץ חיים" ליריד כדי למכור את ספריו (היריד היה חודש שבו כל הסוחרים היו באים לעיר הגדולה וקונים סחורה לכל השנה). מאחר שהיו באים כ"כ הרבה אנשים בבת אחת לעיר הגדולה, הרי שאנשי העיר היו טורחים בחודש זה בניהול אכסניות גדולות ועסקו בסיפוק צרכי כל הסוחרים שבאו מרחוק. כמובן שמפאת הצורך הרב של הסוחרים במקומות לינה והביקוש הגבוה, היו בעלי האכסניות גובים מחיר מפולפל ונאה.
שמע ה"חפץ חיים" שיחה של שני בעלי אכסניות מבני העיר. אמר אחד לחבירו: "כל היום אני טורח באירוח הסוחרים וסיפוק צרכיהם ואין לי שום פנאי ומנוחה! מתי כבר יגמר היריד הזה ואוכל לנוח!". גער בו השני ואמר לו: "כי הם חיינו ואורך ימינו 8 ! היריד הזה הוא פרנסתנו לכל השנה! אנחנו מרוויחים שכר עצום על כל יום של אירוח, והלוואי שימשך היריד עוד חודש, ונרוויח כפליים!".
למד מכך החפץ חיים מוסר ואמר: העולם הזה הוא כמו היריד. אמנם אין בו מנוחה, אך הוא המקום שבו אדם מכין את חיותו לעולם הבא, וכל שעה בו יקרה. בכל רגע בעולם הזה יכול האדם עוד לעשות מצווה ששווה ביוקר בעולם הבא. יכול האדם רגע להניח תפילין, ליטול לולב, לתת צדקה לעני, ללמוד הלכה, להתפלל תפילה, ובכל רגע קונה לו חיי נצח!
כך גם מספרים על הגאון מוילנא, שבשעה ששכב על ערש דווי אחז בכנפות ציציותיו והחל לבכות. שאלו אותו תלמידיו מדוע הוא בוכה? אמר להם: "בוכה אני על שאני מסתלק מהעולם הזה. כמה יקר כל רגע בו, שבעולם הזה אדם יכול להשקיע בסך הכל 20 ₪ ולקנות ציצית ובכל רגע ורגע מקיים מצווה שבה קונה חיי נצח, ובעולם הבא, שום הון שבעולם לא ייתן לו עוד מצווה נוספת ממה שזכה להביא איתו מהעולם הזה".
כלומר: בעולם הזה אדם קונה חיות לעולם הבא.
וזו כוונת פירוש רש"י על הפסוק, שכתב 9 : "וחי בהם - לעולם הבא, שאם תאמר בעולם הזה, והלא סופו הוא מת".
לעומת זאת, הרמב"ן מפרש שיש כמה מיני חיות וכל אחד מקבל חיות לפי מה שהתכוון בקיום המצוות. הרמב"ן מחלק את סוגי עובדי ה' לשלוש:
יש אדם שמתכוון במצוות למען קבלת שכר, וכך אכן הוא יזכה, כמו שנאמר 10 : "אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמֹאולָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד", ודרשו חז"ל 11 שאף למשמאילים בתורה, כלומר שמקיימים אותה שלא לשמה, יש עושר וכבוד.
דרגה מעל זאת הם העושים מיראה, הם פוחדים מעונשם של הרשעים במשפט ה'. לפי כוונתם זו - כך הם יזכו, להינצל מהעונש ביום הדין.
הדרגה העליונה והמשובחת היא דרגת של העושים מאהבה, שאינם מתכוונים לשום שכר ורוצים לעשות רק למען הבורא. אנשים אלו מקבלים שכר גם בעולם הזה וגם בעולם הבא. אנשים אלו מקיימים את הנאמר בפרקי אבות 12 : "אַל תִּהְיוּ כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, אֶלָּא הֱווּ כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס".
לכן נקט הפסוק לשון כללית של חיים, כיוון שיש סוגים שונים של הבטחות חיים, כל אחד לפי דרגתו. יש מי שהחיים שיקבל כשכר הם חיי עושר וכבוד, יש מי שיקבל כשכר חיים בעולם הבא ללא ייסורי הגיהנום, ויש מי שיקבל חיים מלאים, בעולם הזה ובעולם הבא.
על שכרו של העושה מאהבה משלו משל:
היה מלך אחד שרצה לראות איך נתיניו מתנהגים. לקח סוס ועגלה ויצא ללא בגדי המלכות והכתר, כך שאיש לא יכיר אותו, ויצא לסייר בין עיירות מלכותו. בלילה הראשון הגיע לאכסניה אחת, ובעל הבית הרגיש שיש כאן אדם מכובד ועשיר. הכין לכבודו סעודה נאה ממאכלים משובחים, והגיש לפניו משקאות מתוקים. למחרת, כשבא המלך המחופש לצאת, עשה לו חשבון הגון וחייב אותו בסכום גדול. שילם המלך את כל החשבון, רשם בפנקסו את שמו וכתובתו של בעל האכסניה ויצא לדרכו.
בלילה הבא הגיע לאכסנייה אחרת, וגם שם הרגיש בעל האכסנייה כי לפניו אדם מכובד, ושוב קיבל המלך מנה משובחת. למחרת בא המלך לצאת ושאל מה החשבון. אמר לו האיש: "רואה אני כי הינך אדם מכובד, ואיני חפץ לקחת ממך תשלום. אדרבה, הכנתי לכבודך עוגה שתיקח כצידה לדרך, וזכות היא לי לשרת אדם מכובד ונעלה".
צחק המלך בליבו ורשם בפנקסו גם את פרטיו של בעל האכסניה השני.
כשחזר המלך לארמונו הטיל מס מיוחד על כל בעלי האכסניות, ובאו שני בעלי האכסניות האלו לפני המלך לבקש ממנו הנחה מהמס.
כשהגיע בעל האכסנייה הראשון לפני המלך והציג את עצמו, פסק המלך: "אדם זה ישלם את המס במלואו, ולא יקבל שום הנחה", ואילו לבעל האכסנייה השני פסק שיקבל זיכוי מלא מהמס.
לפתע זיהו שני האנשים כי פרצופו של המלך מוכר להם, ונזכרו שהוא אותו אדם מכובד שאירחו לפני כן. הסביר להם המלך: "שניכם אירחתם אותי כדת וכדין, אלא שהאכסנאי הראשון עשה זאת למען כסף ולא לכבודי, ולכן קיבל את הכסף שדרש, אך לא יקבל ממני כל שכר נוסף. האכנסאי השני לעומת זאת כיבד אותי באמת ועשה הכל רק למעני, ולכן ראוי הוא לקבל ממני שכר והערכה".
בעל אור החיים הקדוש 13 מוסיף להסביר כך: בדרך כלל כשאדם סובל בעולם הזה מעוני ומחלות, מנחמים אותו שיזכה לחיי העולם הבא, וכי העולם הזה הוא רק כפרוזדור לפני העולם הבא 14 . אולם התורה מבטיחה לעושה מצוות מאהבת ה' שיקבל שכר לא רק בעולם הבא, שהרי זה פשוט שהוא יזכה, אלא שיקבל גם תוספת שכר בעולם הזה.
^ 1.ויקרא י"ח, ג'-ה'
^ 2.מדרש ויקרא רבה כ"ג, ג'
^ 3.שיר השירים ב', ב'
^ 4.שמות כ"ד, ז'
^ 5.תהילים כ"ט, י'
^ 6.מדרש ויקרא רבה כ"ג, ז'
^ 7.פירוש רבי אברהם אבן עזרה ויקרא י"ח, ד'
^ 8.על פי הנאמר ביחס התורה בברכת "אהבת עולם" בברכות קריאת שמע של ערבית
^ 9.פירוש רש"י ויקרא י"ח, ה'
^ 10.משלי ג', ט"ז
^ 11.עיין רש"י משלי ג', ט"ז
^ 12.אבות א', ג'
^ 13.אור החיים הקדוש על התורה, ויקרא י"ח, ה'
^ 14.עיין אבות ד', ט"ז
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
