ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- רבי מאיר
- שבת ומועדים
- פסח
- פסח שני
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל חי בן מזל טוב
שמה של הקופה תמוה מאד – מדוע זכה דווקא רבי מאיר שקופת ארץ ישראל תיקרא על שמו? ואכן, היו מן החוקרים שטענו ששמה המקורי של הקופה היה – קופת רמב"ן, הלא הוא – רבינו משה בן נחמן, מחדש הישוב היהודי בארץ. בהמשך השתבש שמה של הקופה ל'קופת רמבה"נ, ראשי תיבות – 'רבי מאיר בעל הנס'. השערה מעניינת, ובכל זאת מידי השערה לא יצאה, והתעלומה נותרה במקומה.
תמיהה נוספת יש לתמוה על כינויו המיוחד של רבי מאיר כ'בעל הנס'. אמת, ידוע הסיפור (עבודה זרה יח) שרבי מאיר הלך להציל את גיסתו השבויה בידי הרומאים בקובה, ושיחד את שומר המקום בכסף רב על מנת שישחרר את גיסתו. וכשחשש השומר לחייו, הבטיח לו רבי מאיר שבשעת הסכנה יאמר – 'אלקא דמאיר ענני', וינצל. רבי מאיר אף הדגים את כוחו של המשפט בכך, שנכנס בין כלבים טורפים, ואמר – 'אלקא דמאיר ענני', וניצל. ואכן במשפט זה ניצל השומר מעמוד התליה. ואף רבי מאיר חמק מידי הרומאים בניסי ניסים. מאז נהגו יהודים בכל הדורות בשעת צרה ומצוקה, ובעת שצריכים לסייעתא דשמיא, להעתיר לה' בתפילת – 'אלקא דמאיר ענני'.
ובכל זאת, ניסים גדולים התרחשו לתנאים רבים. מדוע זכה דווקא רבי מאיר לכינוי זה? דרכם של ישראל, שעטרת הפלאים של המופתים נקשרת בשמם של אלו המשלבים גדלות בנסתר ובאגדה לצד הגדלות בהלכה ונגלה, ואילו רבי מאיר מופיע במשנה ובגמרא בעיקר כגדול בנגלה. הכינוי 'בעל הנס' היה מתאים הרבה יותר לשר בית הזוהר רבי שמעון בר יוחאי, העמוד המרכזי של תורת הנסתר, וכיצד זכה בו רבי מאיר? ואולי דמותו של רבי מאיר אפופת מסתורין, עד שמאחורי צדדיו ההלכתיים מסתתר גם אחד מגדולי הסוד?
ברצוני להעלות ולבסס כאן השערה המצביעה על היותו של רבי מאיר, בעל ענף מיוחד ופלאי בתורת הנסתר. שנינו בתלמוד (עירובין יג:) "גלוי וידוע ... שאין בדורו של רבי מאיר כמותו, ומפני מה לא קבעו הלכה כמותו, שלא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו... תנא – לא רבי מאיר שמו אלא רבי נהוראי שמו... ולא נהוראי שמו, אלא... רבי אלעזר בן ערך שמו...". אם כן – רבי מאיר הוא בעצם... רבי אלעזר בן ערך. (יש מהמפרשים שמתקשים בזיהוי בין שתי דמויות אלו, שהרי הם בני דורות שונים – רבי מאיר תלמידו של רבי עקיבא, ורבי אלעזר תלמידו של רבי יוחנן בן זכאי. לכן הם נדחקים לבאר את הגמרא שמדובר בשתי דמויות, אלא שגם רבי מאיר וגם רבי אלעזר בן ערך כונו בתואר – רבי נהוראי).
ואכן, כפי שרבי מאיר הוא הגדול שבדורו, כך רבי אלעזר בן ערך היה גדול תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי. מצינו גם שרבי אלעזר שכח תלמודו, ולאחר מכן התפללו עליו חבריו וחזר תלמודו, ואז נקרא בשם חדש – רבי נהוראי (שבת קמז:). אם כן, יתכן שבתחילה נקרא רבי אלעזר בן ערך, ובסיבוב שני נקרא רבי מאיר.
מצאנו סיפור מופלא על רבי אלעזר בן ערך (חגיגה יד:). מעשה שדרש רבי אלעזר במעשה מרכבה לפני רבן יוחנן בן זכאי, "וירדה אש מן השמיים, וסיבבה כל האילנות שבשדה... נענה מלאך מן האש ואמר – הן הן מעשה המרכבה. עמד רבן יוחנן בן זכאי ונשקו על ראשו, ואמר:... אשריך אברהם אבינו שאלעזר בן ערך יצא מחלציך".
לתורת הנסתר מספר חלקים, וביניהם – מעשה בראשית ומעשה מרכבה. יש מהראשונים (רש"י, אברבנאל – עיין קול הנבואה קלז-ח) שביארו שמעשה בראשית עוסק בבריאת העולם, ומעשה מרכבה עוסק בדרכים שבהם הקדוש ברוך הוא מתגלה בעולם, מנהיג את העולם ומובילו לגאולה השלימה.
תורתו של רשב"י עוסקת רבות במעשה בראשית – בריאת העולם, הזוהר דורש רבות את הפסוק – "בראשית ברא..". רבי אלעזר בן ערך – רבי מאיר שם את הדגש על מעשה מרכבה, דרכי התגלות ה' בעולם עד לגאולה השלימה.
לפיכך, בכל דורות הגלות, כשכמהו ישראל לגאולתם ותרמו ליושבי ארץ ישראל, תרמו ל'קופת רבי מאיר בעל הנס'. כשצריך להיגאל מצרה ולזכות בנס, שוב היה זה בזכות רבי מאיר. ואנו מתפללים ש'אלקא דמאיר יעננו', ונזכה להשלמת מעשה המרכבה, ולנס הגדול בהתגלות הגאולה השלימה במהרה בימינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
