ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- רבי מאיר
- שבת ומועדים
- פסח
- פסח שני
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל חי בן מזל טוב
שמה של הקופה תמוה מאד – מדוע זכה דווקא רבי מאיר שקופת ארץ ישראל תיקרא על שמו? ואכן, היו מן החוקרים שטענו ששמה המקורי של הקופה היה – קופת רמב"ן, הלא הוא – רבינו משה בן נחמן, מחדש הישוב היהודי בארץ. בהמשך השתבש שמה של הקופה ל'קופת רמבה"נ, ראשי תיבות – 'רבי מאיר בעל הנס'. השערה מעניינת, ובכל זאת מידי השערה לא יצאה, והתעלומה נותרה במקומה.
תמיהה נוספת יש לתמוה על כינויו המיוחד של רבי מאיר כ'בעל הנס'. אמת, ידוע הסיפור (עבודה זרה יח) שרבי מאיר הלך להציל את גיסתו השבויה בידי הרומאים בקובה, ושיחד את שומר המקום בכסף רב על מנת שישחרר את גיסתו. וכשחשש השומר לחייו, הבטיח לו רבי מאיר שבשעת הסכנה יאמר – 'אלקא דמאיר ענני', וינצל. רבי מאיר אף הדגים את כוחו של המשפט בכך, שנכנס בין כלבים טורפים, ואמר – 'אלקא דמאיר ענני', וניצל. ואכן במשפט זה ניצל השומר מעמוד התליה. ואף רבי מאיר חמק מידי הרומאים בניסי ניסים. מאז נהגו יהודים בכל הדורות בשעת צרה ומצוקה, ובעת שצריכים לסייעתא דשמיא, להעתיר לה' בתפילת – 'אלקא דמאיר ענני'.
ובכל זאת, ניסים גדולים התרחשו לתנאים רבים. מדוע זכה דווקא רבי מאיר לכינוי זה? דרכם של ישראל, שעטרת הפלאים של המופתים נקשרת בשמם של אלו המשלבים גדלות בנסתר ובאגדה לצד הגדלות בהלכה ונגלה, ואילו רבי מאיר מופיע במשנה ובגמרא בעיקר כגדול בנגלה. הכינוי 'בעל הנס' היה מתאים הרבה יותר לשר בית הזוהר רבי שמעון בר יוחאי, העמוד המרכזי של תורת הנסתר, וכיצד זכה בו רבי מאיר? ואולי דמותו של רבי מאיר אפופת מסתורין, עד שמאחורי צדדיו ההלכתיים מסתתר גם אחד מגדולי הסוד?
ברצוני להעלות ולבסס כאן השערה המצביעה על היותו של רבי מאיר, בעל ענף מיוחד ופלאי בתורת הנסתר. שנינו בתלמוד (עירובין יג:) "גלוי וידוע ... שאין בדורו של רבי מאיר כמותו, ומפני מה לא קבעו הלכה כמותו, שלא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו... תנא – לא רבי מאיר שמו אלא רבי נהוראי שמו... ולא נהוראי שמו, אלא... רבי אלעזר בן ערך שמו...". אם כן – רבי מאיר הוא בעצם... רבי אלעזר בן ערך. (יש מהמפרשים שמתקשים בזיהוי בין שתי דמויות אלו, שהרי הם בני דורות שונים – רבי מאיר תלמידו של רבי עקיבא, ורבי אלעזר תלמידו של רבי יוחנן בן זכאי. לכן הם נדחקים לבאר את הגמרא שמדובר בשתי דמויות, אלא שגם רבי מאיר וגם רבי אלעזר בן ערך כונו בתואר – רבי נהוראי).
ואכן, כפי שרבי מאיר הוא הגדול שבדורו, כך רבי אלעזר בן ערך היה גדול תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי. מצינו גם שרבי אלעזר שכח תלמודו, ולאחר מכן התפללו עליו חבריו וחזר תלמודו, ואז נקרא בשם חדש – רבי נהוראי (שבת קמז:). אם כן, יתכן שבתחילה נקרא רבי אלעזר בן ערך, ובסיבוב שני נקרא רבי מאיר.
מצאנו סיפור מופלא על רבי אלעזר בן ערך (חגיגה יד:). מעשה שדרש רבי אלעזר במעשה מרכבה לפני רבן יוחנן בן זכאי, "וירדה אש מן השמיים, וסיבבה כל האילנות שבשדה... נענה מלאך מן האש ואמר – הן הן מעשה המרכבה. עמד רבן יוחנן בן זכאי ונשקו על ראשו, ואמר:... אשריך אברהם אבינו שאלעזר בן ערך יצא מחלציך".
לתורת הנסתר מספר חלקים, וביניהם – מעשה בראשית ומעשה מרכבה. יש מהראשונים (רש"י, אברבנאל – עיין קול הנבואה קלז-ח) שביארו שמעשה בראשית עוסק בבריאת העולם, ומעשה מרכבה עוסק בדרכים שבהם הקדוש ברוך הוא מתגלה בעולם, מנהיג את העולם ומובילו לגאולה השלימה.
תורתו של רשב"י עוסקת רבות במעשה בראשית – בריאת העולם, הזוהר דורש רבות את הפסוק – "בראשית ברא..". רבי אלעזר בן ערך – רבי מאיר שם את הדגש על מעשה מרכבה, דרכי התגלות ה' בעולם עד לגאולה השלימה.
לפיכך, בכל דורות הגלות, כשכמהו ישראל לגאולתם ותרמו ליושבי ארץ ישראל, תרמו ל'קופת רבי מאיר בעל הנס'. כשצריך להיגאל מצרה ולזכות בנס, שוב היה זה בזכות רבי מאיר. ואנו מתפללים ש'אלקא דמאיר יעננו', ונזכה להשלמת מעשה המרכבה, ולנס הגדול בהתגלות הגאולה השלימה במהרה בימינו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.











