ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- לזמן הזה - יום ירושלים
מורי ורבותי, הגענו לשלב חדש במלחמת ששת הימים. אנחנו נמצאים בעצומה של מלחמה (מבצע "חומת מגן"), ומרן הרב למד אותנו שיש "אורות המלחמה". "ה' איש מלחמה" (שמות טו, ג), ריבונו של עולם "בעל מלחמות" ו"מצמיח ישועות". מלחמה זו כנגד הטרור הערבי גורמת לבירור עמוק בתוכנו, להעמיק את הזהות העצמית שלנו, ולבירור עניינה של הארץ הזאת, ארץ ה', ארץ ישראל.
הטרור הערבי נובע מהתחושה של הערבים שהארץ הולכת ונכבשת על ידי עם ישראל, ומתיישבת בישובים יהודים, והם אינם יכולים לעצור את התהליך האלוקי הזה. זה מביא אותם למעשי ייאוש. המחבלים המתאבדים מבטאים את תהליך ההתאבדות הכללי שלהם. מעשי הטרור האיומים, הבלתי אנושיים, אלו פרפורי גסיסה של הקיום שלהם בארץ. לבני ישמעאל היו זכויות מסוימות שאפשרו להם להיות בארץ ישראל כשהייתה הארץ שוממה בזכות היותם נימולים. אך מפני שמילתם ריקנית ולא נעשית בשלמות, הזכות שלהם להיות בארץ ישראל היא רק כשהארץ הייתה ריקנית, ושוממה מבלי בניה (זוהר וארא, לב, א ראה עוד דברי מו"ר, והגדת לבנך, עמ 67). ונאמר עוד בזוהר שהם יעכבו את בני ישראל לשוב למקומם עד שתשלם זכותם בארץ. וכעת נשלמה זכותם. עם ישראל חוזר לארץ ישראל, הארץ נבנית על ידי בני ישראל, והאויב הערבי מרגיש שהארץ נשמטת מידיו והוא משתולל. מלחמה זו תסתיים בהסתלקותם מהארץ חזרה לארץ מוצאם ועם ישראל ישב לבדו בארץ ירושתו.
הטרור בגלל התקדמותנו
יש הטוענים שהטרור הערבי של עכשיו הוא תוצאה של מלחמת ששת הימים. הטרור הערבי משתולל בגלל הכיבוש הישראלי של יש"ע ובגלל ההתנחלויות הפזורות ברחבי יש"ע. הכיבוש וההתנחלויות הם גורמים לזעם ולתסכול הערבי, ולטרור. טענות אלו נכונות. ככל שאנו מתחזקים באחיזתנו בארץ ישראל מתגברת ההתנגדות אלינו. אולם ההתנגדות וההפרעות אינן בגלל שאנו פוגעים בהם ומתפתחים על חשבונם, אלא להיפך, מאז שכבשנו את יש"ע רמת החיים ותנאי החיים של הערבים השתפרו שם מאוד מאוד ואי אפשר להשוות את מצבם למצב בשאר ארצות ערב. אנחנו גם לא הפרענו להם לנהל את אורך חייהם כרצונם. הדבר היחידי שגורם להם להילחם בנו הוא שהם רוצים לעצור את התקדמותנו, ומאותה סיבה כל ארצות ערב נלחמות בנו. זו מלחמה נגד אמונתנו, נגד גאולתנו, ולכן כדי לחזק את ביטחוננו עלינו להעמיק את אחיזתנו בכל מרחבי ארצנו למרות ההפרעות, ורק בהתחזקות אחיזתנו בארץ - ביטחוננו יגבר. ואמנם ככל שנתחזק ההפרעות יתגברו אבל אדרבה ההפרעות מעידות שאנו בדרך הנכונה. עלינו לחזק את אחיזתנו בירושלים כולה, ואת הר הבית מקום מקדשנו לסגור בפני זרים. שלא ישאבו משם הסט"א כוחות. אלא רק אנחנו נחזיק במקום מקדשנו, שנזכה לבנות את בית המקדש במהרה בימינו, בקרוב.
ימי חסד ודין כאחד
על הפסוק: "ושמתי כדכד שמשותיך" (ישעיהו נד, יב) דורשת הגמרא בבבא בתרא (עה, א):
"ושמתי כדכד שמשותיך". אמר ר' שמואל בר נחמני: פליגי תרי מלאכי ברקיעא: גבריאל ומיכאל, ואמרי לה: תרי אמוראי במערבא, ומאן אינון? יהודה וחזקיה בני רבי חייא. חד אמר: שוהם, וחד אמר: ישפה. אמר להו הקדוש ברוך הוא: להוי כדין וכדין.
נחלקו האמוראים בארץ והמלאכים ברקיע ממה יהיו עשויים החלונות של ירושלים לעתיד לבוא. האם לעתיד לבוא האור המאיר בירושלים יהיה אור של שוהם או ישפה? האם אור של חסד או של דין, שהרי מיכאל מידתו חסד וגבריאל מידתו דין, ונחלקו באיזו מידה תבנה ירושלים. אמר הקב"ה: יהיה גם מזה וגם מזה, מדת הדין ומדת החסד ביחד, מיזוג של המידות או שתיהן כאחת. זהו המצב בימינו, מידת הדין בפיגועי הטרור ומאידך מידת חסד נפלא. כמה ניסיונות לפיגועים שנמנעו, יותר מאלף פגזים שנפלו על יישובי חבל עזה ובכל פעם אנשים ניצלו בניסים, חסד אלוקי "כדין וכדין".
ב"ליקוטי תורה" (פרשת ראה, כז, ד-כח, ב) מסביר בעל ה"תניא" שמחלוקתם קשורה לאבני האפוד של אהרן הכהן. על אבן השוהם כתוב "יוסף", ועל ישפה כתוב "בנימין", ונחלקו באיזה אופן תיבנה ירושלים באתערותא דלעילא או באתערותא דלתתא, שיוסף משפיע מלמעלה ובנימין עניינו התערותא דלתתא. אומר הקב"ה: "כדין וכדין", ירושלים תבנה גם בסייעתא דשמיא נפלאה ללא מעשה אדם, וגם בהתעוררות מלמטה.
נמשיך בפסוקים בישעיהו (נד, טז-יז):
הן אנכי בראתי חרש נופח באש פחם ומוציא כלי למעשהו ואנכי בראתי משחית לחבל. כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תקום איתך למשפט תרשיעי, זאת נחלת עבדי ה' וצדקתם מאתי נאם ה'.
מפרש רש"י (שם טז):
הנה אנכי - אשר בראתי חרש המתקן כלי ואני אשר בראתי משחית המחבלו, כלומר אני הוא שגריתי בך את האויב, אני הוא שהתקנתי לו פורעניות.
לפיכך עם הבכי והכאב על אובדן נפשות יקרות בפיגועים, אנו מודים לריבונו של עולם על הטוב, ומכירים שכל הזמן אנו מתקדמים והייסורים הם חלק מהמהלך האלוקי.
אמר דוד: "ואני בחסדך בטחתי" (תהילים יג, ו) - לפני המלחמה, "יגל לבי בישועתך" (שם) - גם בשעת המלחמה, אנו מלאי בטחון בהצלחה ו"יגל לבי בישועתך" על אף המחיר, "אשירה לה' כי גמל עלי" (שם) לאחר הניצחון. נייחל לה' שיוביל את צבא ישראל לניצחון מלא והארץ תקיא מתוכה את כל אויבינו ונשאר רק אנחנו בארץ ישראל ונבנה את ירושלים ובית המקדש, ויהפוך ה' את לב כל העמים לטובה על ישראל, ואמרו: "לכו ונעלה אל הר ה'... ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו" (ישעיהו ב, ג).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
