ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
פרקליט המדינה האמריקני, התומך בהכרה בקיומה של "זכות" זו, הודה בתשובה לשאלת אחד השופטים שההכרה עשויה לפגוע במי שעדיין ימשיך להחזיק בהגדרה המסורתית של נישואין. לדוגמה, מכללה דתית שתפלה בעתיד בין מי שנשוי לבן-מינו לנשוי מסורתי, תפסיד בכך את התמיכה של המדינה. באחת ממדינות ארצות הברית שבה זכו לא מכבר נישואין חד-מיניים להכרה חוקית, בעלת מאפייה שסירבה מטעמי דת לאפות עוגת נישואין לזוג גברים הורשעה בדין ונקנסה.
הכרה בלגיטימיות של נישואין חד-מיניים המשווה מבחינה חוקית בינם ובין נישואין בין איש לאישה מחייבת דה- לגיטימציה של עקרונות המוסר הכלולים כמושכלים ראשונים בשבע מצוות בני נח. היא מעמידה אותם מחוץ לתחום המוגן על ידי הזכות הדמוקרטית לחופש הדת.
בדמוקרטיה, הזכות לחופש הדת אינה גורפת: לדוגמה, היא לא תגן בישראל על רצח בשם האסלאם על רקע "כבוד המשפחה". דוגמה אחרת: מדינות אירופיות שחקקו חוקים נגד שחיטה או ברית מילה, לא רואות את עצמן כמי שנטשו את מחויבותן לחופש הדת. הטענה שלהן היא שמצוות אלו פוגעות כל כך במוסר, שחובה להחריג אותן מהכלל שמדינה לא מתערבת לאסור פולחן דתי (האמת כמובן שונה: חוקים אלה אנטישמיים).
כדי לאסור בחוק אפליה נגד זוגיוּת חד-מינית, גם על מי שמתוך אמונתם הדתית רואים בנישואין אלה תועבה, נדרשת החרגה מקבילה. על רקע זה מובן הניסיון של התומכים בהגדרה מחדש של הנישואין להשתלט על השיח הציבורי ולהביא לכך שאמונה זו תיתפס כחשוכה עד כדי כך, שאדם שמכבד את עצמו יתבייש להזדהות איתה. לאחרונה הצהירה הילרי קלינטון בהקשר לאג'נדה הליברלית ש"חוקים זקוקים לגיבוי של נחישות פוליטית... וקודים תרבותיים מושרשים ואמונות דתיות... חייבים להשתנות".
בחזרה לקלקולי הכנענים
אין להתקפל או להתנצל מול המכבש הזה.
כאשר בעקבות הרעש בנפאל עלתה השאלה האם היה ניצול של האימהות הפונדקאיות, חשוב היה שיישמע גם קול צלול וכמה שיותר חזק נגד עצם הקמתן של משפחות חד-מיניות. וזאת לא רק משום שזוגיות כזו מביאה לבעיות חברתיות ופסיכולוגיות (במשך הדורות איסור זה התקבל כ"דרך ארץ" על ידי מי שהרמב"ם מכנה אותם חכמי האומות), אלא בעיקר משום שהיא נגד הרצון האלוקי וציוויו לאדם כצלם אלוקים.
לכאורה, כשעמדה זה יוצאת מפיהם של שומרי מצוות אין בהשמעתה שום חידוש. עם זאת חשוב להשמיעה כי היא מסמנת אי-כניעה למאמצי הדה-לגיטימציה של אלה שבשם המודרנה מבקשים להשיב לעולם את קלקולי התרבות עתיקי היומין של הכנענים, קלקולים ששרדו עם כנען את המבול.
השוויונות ללא-סייג של היום, על אף הדה-לגיטימציה שהיא עושה לאמונות החולקות עליה, מציגה פנים של פתיחות ונוחות בנוסח "כל עוד אינך פוגע באחרים, הכול מותר לך". בהתמודדות איתה יש נטייה לנסות ולהראות שהתורה אף היא נוחה ו"מכילה". אך התורה ומצוותיה אינן נוחות למי שמידותיו אינן מתוקנות. כפי שכתב הרמב"ם: "אין להקיש קלות התורה... לפי תאוות כל... בעל מידות מגונות, ואמנם תיבחן לפי השלם מבני אדם, אשר כוונת זאת התורה שיהיו בני אדם כולם כמו האיש ההוא" (מורה הנבוכים ב, לט).
זקן אחד מכת הבייתוסים הסביר מדוע חג השבועות נחגג לשיטתם בכל שנה דווקא ביום ראשון בשבוע: "משה רבנו אוהב ישראל היה, ויודע שעצרת יום אחד הוא, עמד ותיקנה אחר שבת כדי שיהו ישראל מתענגין שני ימים". דחה רבן יוחנן בן זכאי את דברי הזקן מהפסוק: "'אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר" (דברים א, ב) – "ואם משה רבנו אוהב ישראל היה, למה איחרן במדבר ארבעים שנה?" (מנחות סה, א ב).
אהבת ישראל של התורה מתבטאת לא בפינוקו אלא בתיקון מידותיו ומעשיו, "תיקון שיביא איתו הטוב והנועם כי דרכיה דרכי נועם" (תפארת ישראל פרק ו). אהבה זו מחייבת אותנו בהשמעת התנגדות למתן לגיטימציה חברתית לזוגיות חד-מינית גם אם בכך ניתפס כ"לא נוחים".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
