בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • בחוקותי
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

מיכאל חי בן מזל טוב

undefined
2 דק' קריאה
את הקריאה בספר ויקרא חותמת הפרשה שנקרא השבוע, פרשת בחוקותיי, שמציגה בפנינו שתי אפשרויות מנוגדות מאוד. הפרשה מתארת ברכות מחד ואסונות מאידך, ונראה שההתנהגות שלנו, מעשינו ואורח חיינו – כולם דברים שנמצאים בשליטתנו – הם שייקבעו את גורלנו האישי וגם את עתידנו כאומה. נדמה שזה תרחיש של "הכול או לא כלום" שבו התורה לא משאירה לנו הרבה מרחב לתמרון. ומאחר שכל כך הרבה מוטל על הכף, וההשלכות של הכישלון כה איומות, האתגר שעומד בפנינו מרתיע במיוחד ואפילו מפחיד.
ובכל זאת, התורה גם מבטיחה לנו שהעם היהודי כישות, אם לא כל היהודים כפרטים, יצליח לשרוד ואף לשגשג, בסופו של דבר, ויזכה בכל הברכות שמתוארות בפרשת השבוע. במהלך ההיסטוריה האנושית יסבול העם היהודי תבוסות רבות במגעיו עם העולם הלא-יהודי, אך לא תהיה בהן אפילו אחת שתהיה קבועה או נצחית.
איכשהו, גם המנצחים והכובשים ינחלו מפלה בשלב מסוים, ואילו העם היהודי ימשיך להפגין כוח עמידה וכושר התאוששות. אחרי אלפי שנות היסטוריה ואירועים אנושיים ולאומיים מכל סוג אפשרי, כמעט שאי אפשר לראות את הסיפור היהודי באור אחר. לכן המסר האמיתי שעולה מפרשת השבוע הוא המסר שמתייחס לחוסן הנצחי שלנו. העם היהודי לא רק שרד את כל האסונות המתוארים בפרשת השבוע אלא גם הפגין יכולת מופלאה לצאת בסוף מכל זה כשידו על העליונה, גם כאשר כל הסיכויים היו נגדו.
רש" מפרש את הפסוק הראשון בפרשת בחוקותיי כדרישה "לעמול בתורה". את הדרישה לעמול בתורה אפשר להבין לא רק כפשוטה, כחובה להשקיע מאמץ והתמדה בלימוד התורה. במובן הרחב יותר של הדברים, אפשר לומר שיהודי שעמל, ולא משנה באיזה תחום הוא עמל, חייב תמיד לעמול תוך כדי התייחסות לערכים של התורה ולהתנהגות שהיא דורשת מאתנו.
המצווה איננה מוגבלת אך ורק לתלמידי החכמים וללומדי הגמרא בעם ישראל. זאת מצווה שכל יהודי ויהודי נדרש לקיים, ולא משנה באיזה מקצוע הוא עוסק או ממה הוא מתפרנס. הקיום של היהודי כפרט ושל העם היהודי ככלל תלוי בנוכחות של ערכי התורה במחשבתנו, בחיינו ובהתנהגותנו על פי עקרונותיה בכל תחום של הקיום האנושי. עמל, במובן הרוחני של המילה, איננו מוגבל רק לאולם הלימוד או לתלמיד הישיבה.
למדנו מחז"ל, על סמך הפסוק בתנ"ך שאדם לעמל יולד, שאשרי מי שעמלו בתורה. גם הפעם, הפרשנות הצרה מתייחסת לתלמיד חכם, לאדם שלומד תורה. אך גם כן, בפרשנות רחבה יותר, זאת אמירה שמתייחסת לאדם שמסוגל לחוות את ערכי התורה ולנהל את חייו על פי דרכיה, ולא משנה במה הוא עוסק או עובד. אדם שחש שהתורה מלווה אותו בכל דרכיו תמיד יימנה בין אלה שעמלים בתורה ועמלים למענה.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il