ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
- שבת ומועדים
- שבועות
- עניני החג
אל תתאבד
אלא שצריכים לדעת שכל עבודת ה' וכל חיי האדם תלויים בעניין עבודת השינה. הרבה אנשים חושבים: "אני עייף, אני רוצה לישון..." והם חושבים לעצמם שזו מחשבה לגיטימית. אדם צריך להבין שאסור לו אף פעם כל ימי חייו לרצות לישון. הרצון לישון הוא אם כל חטאת והוא הגורם לכך שהאדם לא מצליח לקום בבוקר, וגם אם הוא קם, הוא קם עייף ומרוקן מכוחות ואין לו שום חשק ורצון להתפלל ולעבוד את ה'.
בשעת השינה האדם אינו חי. כל שעת שינה היא שעה פחות לחיות. אם כן, ברור שכל בר דעת שיש לו תכלית בחיים היה אמור ללכת לישון בחוסר חשק ורק בלית ברירה ממש, כמו אדם שלא־עלינו נכנס לכלא, וכמובן לקום בשעה הכי מקדמת שביכולתו. השינה היא רק אמצעי בלתי־נמנע כדי לאפשר לנו יותר שעות של עשייה. היחס לשינה צריך להיות כמו לרכב, ככל שהוא יכול לנסוע יותר קילומטרים לליטר כך הוא יותר כדאי. כל אדם צריך לחשוב מהו המינימום המאפשר לו לישון ולתפקד כראוי. אדם שישן באופן קבוע עשר דקות יותר מהזמן שהוא צריך באמת, מפסיד כשישים שעות בשנה. שישים שעות יקרות של תורה ותפילה, חסד ועוד. היחס לשינה הוא יחס של "קבלת גזירת המלך" ותו לא, ולא צריכים "להדר ולהחמיר" בשינה. הרצון לישון הוא פשוט רצון לשרוף את החיים, כמוהו כהתאבדות, רחמנא ליצלן.
לא על השינה יחיה האדם
דבר נוסף, השינה היא אשליה. אדם שחושב שהשינה מחיה אותו ומחדשת אותו – חי בכפירה. השינה היא אחת משישים במיתה – וכי יכול להיות שמוות נותן חיים? רק ה' יתברך הוא חי החיים והוא נותן חיים ומחדש את החיים. זו עובדה שאדם יכול לישון הרבה ולקום עייף, ולעומת זאת אדם יכול לישון חצי שעה ולקום רענן עם כוחות רבים. לא על השינה לבדה יחיה האדם, כי אם על כל מוצא פי ה'. נמצא שהרצון לישון הוא חוסר אמונה.
קרוב אליך (663)
הרב צבי מאיר זילברברג
27 - קרוב אליך גליון מס' 75
28 - אם אתן שנת לעיני - שבועות עם ברסלב
29 - שוברים את הכללים - שבועות עם חב"ד
טען עוד
אין כוונתנו שמהיום ואילך לא נישן לעולם, אלא הכוונה היא שנדע כיצד הולכים לישון. באילו רצונות וכיסופים הולכים לישון. כאשר אדם הולך לישון עם הרצונות הנכונים קל לו לקום בבוקר. הסעיף הראשון בשולחן ערוך הוא: "יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו", ואומר על כך הרמ"א: "ובשכבו על משכבו ידע לפני מי הוא שוכב", וכי מה עניין זה לכאן, לכאורה הרמ"א היה צריך לכתוב זאת בהלכות קריאת שמע שעל המיטה? אלא אומר לנו הרמ"א, שכאשר אתה שוכב לפני ה' תוכל להתגבר כארי בבוקר. אם תישן כמו ארי – אתה תקום כמו ארי, אבל אם היצר הרע יתגבר עליך ותישן כמו כלב – איך תקום כמו ארי?
היצר הרע של השינה מתלבש אפילו במצוות, שכביכול אדם רוצה לישון כדי להיות חזק לעבודתו יתברך, ואז האדם "עייף ויגע ולא ירא אלוקים" – הוא מוצא לעצמו היתר להיזרק, לשכוח מה', לשכוח מקריאת שמע, מברכת המפיל – הוא פורק ממנו את כל העול־מלכות־שמיים, רחמנא ליצלן.
אני בסכנה גדולה
אסור לרצות לישון. צריכים לרצות לחדש את האמונה, לחדש את המוחין, להידבק בה' ולעבוד את ה' בזמן השינה. בשום פנים ואופן לא לרצות לישון. כמו כן, אדם חייב לדעת באיזו שעה הוא רוצה לקום. אין מציאות כזו שאדם הולך לישון ו"מה שיהיה יהיה", אין לך חוסר יראת שמיים גדול מזה.
לכן האדם צריך לישון מתוך המחשבות והתפילות האלה: "ריבונו של עולם, כל תכליתי היא להידבק בך על־ידי תורה ועל־ידי תפילה, אבל כך גזרה חכמתך יתברך, שלעיתים האדם יהיה צריך לסלק את דעתו ולהידבק בך באופן ישיר. אבל אני בסכנה גדולה שלא יתגנב ללבי רצון לישון, רצון לשכוח ממך ח"ו, ובפרט שהשינה לופתת אותי ורוצה להפיל אותי למיטה בלי יראת שמיים. עזור לי להתגבר כארי לומר קריאת־שמע על המיטה וברכת המפיל בכוונה גדולה, ושרק אהיה בכיסופין ובגעגועים אליך וארבה בתפילות עד שאתה בעצמך תיקח את נשמתי ותחדש אותה. ריבונו של עולם, רק אתה נותן כוחות, רק אתה מחיה ומחדש. תן לי כוחות, תן לי רצונות, חדש לי את האמונה שאקום בבוקר עם חשק ולב לעשות רצונך ועם יותר אמונה. 'חדשים לבקרים רבה אמונתך'. עזור לי לקום בזמן מוגדר לתפילה ולעבודת ה'".
כאשר אדם ילך לישון עם כיסופין ועם אמונה שרק ה' מחדש לו את המוחין, הוא יראה שה' יכול לעזור לו שיישן רק שש שעות ולא יותר ויקום רענן ומלא חשק, ועם הזמן הוא יוכל גם לישון הרבה פחות ויהיה יותר ערני, יותר מרוכז ויותר בריא לעבודתו יתברך.
בליל שבועות שבו נעשינו לממלכת כוהנים וגוי קדוש, ביום שבו קיבלנו ייעוד ותכלית – אסור לנו לישון. צריכים להתגבר ולהילחם ברצון לישון ולהמשיך את המלחמה הזו כל השנה כולה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
