ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
הפרה 'מטהרת את הטמאים ומטמאת את הטהורים', וגם התורה עצמה היא בבחינה זו ש'אם זכה נעשית לו סם חיים, ואם לא זכה נעשית לו סם המוות', והכל תלוי בהכנה של האדם לפני העשייה. התפילה והכוונה קובעות את הכיוון של העשייה: האם הוא מכוון לצד של ה'זכה' או לצד של ה'לא זכה'. "כי ישרים דרכי ה', צדיקים ילכו בם, ופושעים ייכשלו בם".
לפני כל מצווה וכל לימוד, צריכים הרבה תפילה וכיסופין, ממש לזעוק לה' להינצל מבחינות ה'לא זכה', ולבטל בפה מלא כל רצון רע וכל כוונה שאינה טהורה, ולהתחנן ולבקש במתנת חינם לזכות לכל ההשפעות הטובות ולקרבת ה' אמיתית.
ואת העיקרון החשוב והיסודי הזה למדתי על בשרי בפורים, כמו שאומר רבי נחמן ש"על ידי פורים זוכים לפרשת פרה", כך זכיתי ללמוד בחג הפורים את היסוד והסוד של הפרה. ידעתי שיש מצווה לשתות יין, אבל התבוננתי בסובאי היין המקיימים מצווה זו ב"הידור" וראיתי את התוצאות הלא־תמיד רצויות של שתיית היין; כמו כן ידעתי שהיין של פורים הוא תיקון גדול, אבל ידעתי בנפשי שאני לא יכול לשתות, איני רגיל בזה ומספיקה בשבילי כוס אחת של יין כדי להרדים אותי לגמרי בגשמיות וברוחניות.
נס פורים
לכן עשיתי סעודת פורים בבית לבדי ולפני שהתחלתי לשתות הרביתי בתפילה להינצל מבחינת "לא זכה מְשַׁמְּמוֹ" ולזכות לבחינת "זכה משמחו", ורק לאחר ריבוי תפילה שתיתי את הכוס הראשונה. ולתדהמתי, הרגשתי שינוי הטבע ממש, במקום כבדות וטשטוש קיבלתי התעוררות, וקמתי לרקוד. לא האמנתי שזו מציאות. שאלתי את עצמי מה קורה לי? האם שתיתי יין, או כדור מרץ? ראיתי שעל השולחן לפניי מונח יין ביתי, שעשיתי בעצמי ואני יודע שזה מאה אחוז יין.
קרוב אליך (663)
הרב ד"ר יונתן זקס זצ"ל
314 - שבת, היום הראשון או האחרון?
315 - לימוד ממשתה פורים
316 - איך יוצאים לחירות?
טען עוד
שנה לאחר מכן אמרו לי התלמידים: "כבוד הרב, השארת אותנו לבד בפורים, אנו רוצים לעשות סעודת פורים אתך". אז כתבתי תפילת "לשם ייחוד" ארוכה, הדרכתי אותם, והתנֵיתי איתם: "אם תבטיחו לי שאתם לא שותים שום כוס בלי להגיד את התפילה הזאת בכוונה אני אהיה אִתכם". הם הבטיחו. ומאז, זה שלושים ושתיים שנה שכל התלמידים שעברו דרכי מופתעים מחדש לראות בחוש ממש מה גדול הכוח של התפילה ושל ההכנה וזוכים לאור פורים מיוחד במינו.
ללמד על הכלל כולו יצא
ולאחר פורים כזה באה פרשת פרה ומלמדת אותנו ש'זאת חוקת התורה' כולה. בכל דבר יש סכנה. לפני כל דבר תתפלל. גם לפני התפילה צריכים להתפלל. לפני סעודות שבת תתפלל לזכות שהסעודה תעורר אותך ותקרב אותך שתזכה לטעום אלוקות, ושלא תיפול חלילה לשינה גשמית ורוחנית מהסעודה. לפני לימוד התורה תתפלל באריכות לזכות להגיע לתכלית של התורה - לבוא לאמונה, לענווה ולמידות טובות, ושלא תהיה לך סם המוות חלילה. לפני טבילת מקווה תתפלל שהמקווה יטהר אותך ויקרב ושלא חלילה יזיק ויקלקל. לפני לימוד עם הילדים תתפלל שתאיר בהם ושלא תחשיך את נשמותיהם בביקורת ובפנים זועפות. כי בכל דבר יש בחינה של 'זכה' ו'לא זכה'.
על ברית הנישואין, שהיא שלימות האדם, אומרים חז"ל: "זכו שכינה ביניהם, לא זכו אש אוכלתן". ישנן מדרגות ושלמויות שאי אפשר לזכות להן בלי אישה, אך בתנאי שזוכים לחיבור של נשמות, ואילו אם החיבור הוא רק חיבור של גוף ותאוות יכולים לרדת לשאול תחתיות ומתחתיו. וכן על ידי שלום בית אמיתי, זוכים לקיים את מצוות "ואהבת לרעך כמוך" שהיא כלל גדול בתורה; ואילו כאשר חסר בשלום הבית, חבל שהאדם בכלל התחתן, כי הוא רק מוסיף לעצמו עבירות נוראות בכל רגע, עבירות שיום הכיפורים לא מכפר עליהן.
וכן לגבי פרנסה. אדם יכול לזכות לשאת ולתת באמונה ולקדש שם שמיים בכל מעשיו, והיו צדיקים שהיו מייחדים ייחודים עצומים ודבקים בה' בכל מלאכתם ומעשיהם; וחלילה להפך - אפשר ליפול לגזל ועוולה ולתאוות ממון הגרועה מעבודה זרה. וגם בעניין האכילה, רבי נחמן אומר שעל ידי אכילה אפשר לזכות להארת הרצון, שהיא דבקות מוחלטת בה', וכן אומר, שישנן מדרגות שצדיקים לא יכולים להשיג על ידי תורה ותפילה, רק על ידי אכילת הצדיקים הגדולה מן הקרבנות. ולעומת זאת, אדם יכול להגיע לשיא הבהמיות ולהיות נבל ברשות התורה, למרות שאוכל רק אוכל "כשר" ורק בסעודות "מצווה" למיניהן.
ואחד הדברים הפחות מוּכָּרים הוא עניין השֵינה. בספרי "אור חדש" הרחבתי רבות על שני הכוחות שיש בשֵינה, שאדם יכול לזכות בשעת השינה לדבקות מוחלטת בה', ונשמתו תעלה להתענג מזיו השכינה כפשוטו, או חלילה שהמזיקים ישחקו בנשמתו ויטמאו אותה כמובא באריכות בזוהר הקדוש. ואפילו ברמה הגשמית, אדם יכול לקום מהשינה חי, שמח, ערני, מלא כוחות, ומלא ברצון דקדושה, או חלילה עייף ומדוכא, חסר כוחות, ממש כמו מת ר"ל. לכן השינה צריכה הרבה הכנה.
רצוננו לעשות רצונך
פרשת פרה מלמדת שלא מספיק שיש 'מצווה' או 'עניין', אפילו לא מספיק שיש 'חיוב'. צריכים לדעת שגם בדרכי ה' אפשר להיכשל חלילה. היצר הרע יודע לחדור ולהשפיע גם דרך המצוות, כמו שמובא בתחילת ליקוטי מוהר"ן, כל שכן בדברי הרשות.
העיקר והיסוד הוא לדעת היטב שבכל מצווה ובכל דבר בחיים יש שתי בחינות – והבחירה בידך. לא די ברצון כללי, לא די ב"מצוות אנשים מלומדה", צריכים הכנה אמתית, מיקוד, עֵרנות, חדוּת, יישוב הדעת, ולבטא את זה בריבוי תפילה רצונות וכיסופין. על זה אמרו החסידים שמעלת ההכנה למצווה גדולה ממעלת המצווה עצמה.
ודע, שאם הכין אדם את עצמו למצווה ולא זכה לשלמות הרצויה – נחשב לו שקיים את המצווה בתכלית השלמות. ואם קיים את המצווה ברמה "טובה" בלי תפילה ובלי הכנה, המצווה תכניס בו גאווה ותזיק לו.
ונסיים בדבר טוב ש"מידה טובה מרובה": ההכנה לפני כל מצווה ופעולה מעצימה ומגדילה את המצווה לאין ערוך, וגם את זה לומדים מפרה אדומה שמטהרת מהטומאה הקשה ביותר, שהיא טומאת מת, ומטמאת טומאה קלה בלבד. ה' יזכנו שכל התורה והמצוות יאירו לנו אור של טהרה וקדושה וקרבת אלוקים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
