ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
א. ישראל שהדליק אש וגוי בישל עליה - לדעת רמ"א התבשיל מותר ולדעת השו"ע התבשיל אסור. לפיכך במסעדות ואולמות שהמשגיח רק מדליק את האש והטבח הוא גוי, לשיטת השו"ע יש בזה משום בישולי גוים.
ב. על מנת להתיר את התבשיל לדעת השו"ע, צריך שהיהודי יניח את הסיר על האש או ישתתף בתהליך הבישול לפני שהמאכל יגיע לשיעור 'בן דרוסאי'.
ג. קשישים הנעזרים בעובד זר - יש אומרים שאין בזה משום בישולי גוים, מפני שלא גזרו על חולה שאין בו סכנה. אם היהודי ידליק את האש במקרה זה, מותר גם לנוהגים כדעת השו"ע, מכח ספק ספיקא.
א. הדלקת האש על ידי יהודי
מבואר בתלמוד שאין איסור פת גויים במקרה שיהודי הדליק את האש המוסקת התנור, אף שהגוי עשה את שאר פעולות האפייה.
בבישול גוי נחלקו השו"ע ורמ"א. לדעת השו"ע הדלקת האש על ידי יהודי לא מועילה להתיר בישול גוי, אך לדעת הרמ"א פעולה זו מתירה את התבשיל, ומה שיבשל הגוי אחרי שהיהודי הדליק את האש מותר באכילה.
למחלוקת זו משמעות במקרים מצויים לרוב, לדוגמא: האם מספיק שהמשגיח ידליק את האש במסעדות ואולמות שמבשלים בהם גויים, או במפעלי מזון שעובדים בהם גויים.
לדעת הט"ז במקרים הנ"ל יש לאסור, לפי שגם ההיתר בהדלקת האש על ידי יהודי הוא רק במקרה שבו הבישול מתבצע בבית היהודי. [אולם, ייתכן שמסעדה או אולם בבעלות יהודית, דינם יהיה כבית ישראל וצ"ע]. מאידך לפי פשט דברי הרמ"א בל מקרה שהיהודי הדליק את האש אין איסור בישולי גויים.
גם לשיטת השו"ע, אפשר להתיר את בישול הגוי אם היהודי יניח את הסיר או המחבת על האש לפני שיגיע התבשיל לשיעור 'מאכל בן דרוסאי'. ובשעת הדחק גם אם היהודי נטל חלק פעיל בתהליך הבישול לאחר שהתבשיל נתבשל כמאכל בן דרוסאי, מותר 1 .
ב. הכנת אוכל לקשיש על ידי עובדת זרה
שאלה נוספת שמצויה מאד בימינו נוגעת לקשישים הזקוקים לעזרה סיעודית. במקרים רבים שוכרים עובדים זרים שיסייעו לאותם קשישים בחיי היום יום, בין היתר בבישול והכנת אוכל. האם יש בזה משום בישולי גוים?
הציץ אליעזר התיר במקרה כזה מאחר ויש אומרים שחולה שאין בו סכנה, מותר בבישולי גוים. וגם אם נאסור לחולה, אם היהודי ידליק את האש מותר גם לספרדים, מפני שישנם טעמים נוספים להיתר:
א. יש פוסקים שסוברים שבבית ישראל אין בישולי גוים.
ב. יש פוסקים שסוברים שאין איסור בישולים גויים בשפחה המושכרת לישראל.
יוצא, שבצירוף סברות אלו יש ספק ספיקא נגד השו"ע: ספק שמא הלכה כרמ"א שמתיר בהדלקת האש, ואפילו אם אין הלכה כרמ"א, שמא בבית ישראל או בשפחה המושכרת לישראל, מותר. מכיון שלדעת פוסקים רבים מקלים בספק ספיקא נגד דעת השו"ע, ניתן להקל במקרה זה 2 .
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
