ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
בגלל החשיבות של אמירת "לחיים", חסידים נהגו למנות בכל התוועדות "שר המשקים", מישהו שתפקידו לחלק "משקה" לכל הנוכחים. חסידים אמרו ששר המשקים צריך לדעת שלושה דברים: ראשית, לדאוג שכל המשקה ייכנס פנימה, להיזהר שלא תישפך אפילו טיפה אחת לבטלה; שנית - כשהוא מוזג למישהו קצת לחיים, עליו לכוון שהוא מעניק לאותו יהודי שפע של ברכה ברוחניות ובגשמיות. כשאתה מוזג "משקה" ליהודי, תסתכל עליו, תחשוב מה הוא צריך. אחד צריך שכל, אחד צריך ענווה, אחד צריך התמדה ואחד צריך לישון בזמן. כשאתה מוזג לו "משקה" לכוס, תחשוב מה הוא צריך ותתפלל לקדוש ברוך הוא שיברך אותו בכל מה שהוא צריך.
הכלל השלישי והאחרון הוא ששר המשקים לא ישכח לומר גם בעצמו "לחיים". שלא יהיה עסוק רק בלתת לחבר, שלא ישכח שההתוועדות היא גם בשבילו, לא רק לומר לשני מה הוא צריך לעשות. לפעמים אנחנו עסוקים יותר מדי בשני, ובעצם, בעומק, אנחנו בורחים מהאחריות שלנו כלפי עצמנו. אנחנו עלולים להיות מרוכזים בתיקון הזולת בגלל שאנחנו מחפשים להרגיש טוב עם עצמנו. הפגמים שאנחנו מוצאים בזולת מרגיעים אותנו. לכן חשוב להדגיש: אסור לך לשכוח מעצמך! רק אם תשתה גם "לחיים" בעצמך, תחיה, תפנים ו"תתבשל" בהתוועדות, רק אז תוכל לתת ולהשפיע גם לאחרים.
ר' מענדל פוטרפס אמר ש"התוועדות" פירושה שהאדם יושב עם עצמו. למרות שבהתוועדות יושבים הרבה אנשים ביחד, כל אחד צריך לשים לב למצבו האישי, לראות מה הוא אישית לוקח ומפנים מההתוועדות. צריך לעמוד על המשמר כדי לוודא שאתה לא רק צופה מן הצד, או מתייחס לאירוע כערב שירה בציבור. לאורך כל ההתוועדות צריך כל אחד צריך להיות דרוך, לחשוב, להרהר ולהתבונן מה הוא אישית לוקח מכאן ואיך הוא מתחזק בעבודת ה' האישית שלו.
אם אכן יושבים בהתוועדות בצורה רצינית, וכל אחד שואל את עצמו "מה השינוי שיתרחש אצלי מחר בעקבות ההתוועדות?" - אז ברור שהיחס להתוועדות הוא לא כמו אל סתם מסיבת חברים, אלא בתור אירוע מרכזי בעבודת ה'. לכן ר' מענדל היה חוגר בהתוועדויות גרטל (אבנט) שחסידים נוהגים לחגור רק בזמן התפילה, כי הוא התייחס למעמד בכובד ראש.
כשבאים ליהודי שיושב בהתוועדות ואומרים לו "אתה צריך להביא את משיח" – המחשבה הראשונה שעולה לו בראש היא: "אני?! מי אני בכלל?". לכאורה התגובה נובעת מענווה וצניעות, אבל האמת היא שהתגובה הנורמלית הזאת נובעת מטעות איומה ומחוסר הבנה מהי הערכה עצמית נכונה על־פי החסידות. החסידות שוללת לחלוטין כל דבר שקשור איכשהו לגאווה ולישות עצמית, אבל זו טעות לחשוב שמי שעובד את ה' בדרך החסידות צריך לטעות ולא לראות את המעלות שלו. ההיפך הוא הנכון! לפעמים דווקא המחשבות של "מי אני" מגיעות משורש הרע.
קרוב אליך (663)
הרב צבי מאיר זילברברג
37 - קיץ הפוך
38 - מאזן מתחיל בפלוס
39 - הגיון ליבי - מהותה של תפילה
טען עוד
פעם התוועדתי בישיבה, ובאיזשהו שלב הצעתי לבחורים שכל אחד יעלה על הכתב שלוש מעלות שיש לו. הבחורים לקחו דפים ועטים, אך הסתכלו אחד על השני במבוכה ולא כתבו דבר. אחרי כמה דקות שאלתי: "אם הייתי מציע שכל אחד יכתוב על עצמו שלושה חסרונות שהוא רואה בעצמו, זה היה יותר קל או קשה יותר?". הבחורים ענו פה אחד: "קל יותר לכתוב חסרונות". זה לא בגלל חוסר הרצון להתפאר. ממש לא. זו עצת היצר! חובה על כל אחד לדעת במה הוא טוב, המודעות הזו צריכה לעודד ולדרבן אותנו לפעול ולעשות.
לאדם אסור לפגוע בגוף שלו אפילו פגיעה קלה, כי הוא איננו בעל הבית עליו. כך גם ביחס לנשמה ולקניינים הרוחניים. אסור לאדם להתהלך עם מחשבות של "אני לא שווה כלום", כי אסור לו לפגוע בנפש שלו, אסור לו להרוס את החיות ואת ההתלהבות שהן כה נחוצות והכרחיות לעבודת ה'. מחשבות שליליות אינן רק שקר וכזב אלא הן חוד החנית של היצר הרע, הנשק הסודי המתלבש בלבוש חסידי ופוגע בנפש פנימה.
פעם נכנס הרבי הריי"צ לאבא שלו, הרבי הרש"ב, וסיפר לו על התוועדות חסידית שהשתתף בה. הרבי שאל אותו על מה דובר בהתוועדות, והוא סיפר: "בהתוועדות דיבר הרשב"ץ, ואחד מהמסובים מאד התפעל מהחכמה שלו ושאל אותו: 'אתה כל־כך חכם, האם פעם עשית טעות?', והוא ענה: 'כן, טעיתי כשלא הערכתי מספיק את המעלות שלי"'. הרבי הגיב על כך ואמר: "זו העבודה האמיתית על־פי חסידות. אדם צריך להעריך את עצמו ואת הכוחות שלו. קודם כל צריך אדם לדעת מה יש לו ולנצל את הכוחות שלו".
הגמרא קובעת ש"הנותן מתנה לחברו, צריך להודיעו". אם נתת למישהו מתנה, אתה צריך להודיע לו על כך. כי אם המתנה נמצאת ברשותו אבל האדם לא יודע על כך, אין למתנה כל ערך. הקדוש ברוך הוא נתן לכל יהודי מתנות נפלאות ביותר – נשמה אלוקית עם כוחות מופלאים. אם יהודי יחיה בתחושה שאין לו כוחות ויכולות זו לא ענווה ולא צניעות. אדרבה, זו טיפשות, צמצום וקטנות המוחין, גאווה וכפיות טובה. לקבל מתנות מהקדוש ברוך הוא ולא להיות מודע אליהן ואפילו לא להעריך אותן? זה לא ישר ולא צודק! ככל שיהודי יכיר יותר בכוחות שניתנו לו, הוא יהיה קרוב וקשור יותר לקדוש ברוך הוא. עצם הידיעה שהוא קיבל את המתנה, תעורר בו רגש של הכרת טובה ותחזק את הקשר עם מעניק המתנה.
יותר מכך: פועל שיודע שבארגז הכלים שלו יש פטיש ומברג, יציע עזרה ויושיט יד כשתתעורר בעיה שהוא יוכל לתקן. אנחנו חייבים לדעת אילו כלים יש ברשותנו, במה אנחנו מסוגלים להשתמש בעבודת ה'. אם אתה מודע למה שיש לך, זה מחייב אותך ונותן לך חיות חדשה, פתיחת הלב ואמונה בעצמך וביכולת שלך להגשים את מה שמצופה ממך.
פעם, בבית כנסת מסוים בארצות הברית נוצרה דליפה בגג. מי הגשמים נכנסו לתוך אולם התפילה. הזמינו קבלן מומחה, והוא הכין תוכנית מקיפה ויסודית לשיפוץ של המבנה. הצעת המחיר שהוא נתן הייתה חצי מיליון דולר. סכום עצום.
נו, טוב. מה עושים? רב בית הכנסת כינס את עשירי הקהילה, תיאר בפניהם את מצב החרום והציג את תוכנית השיפוצים ואת הצעת המחיר של הקבלן. ואז הוא אמר: "עכשיו, אחרי שפרסתי בפניכם את כל הנתונים, יש לי שתי בשורות – אחת טובה, והשנייה לא ממש. הבשורה הראשונה, הטובה, היא: מצאתי את כל הסכום של עלות השיפוץ, חצי מיליון דולר; והשנייה: הוא נמצא אצלכם בכיס".
האמת שונה לגמרי מהבדיחה. האמת היא ששתי הבשורות הן טובות, כי עצם הידיעה וההכרה שהכל כבר מונח אצלך בכיס, שיש לך ביד את היכולת לעשות ולבצע – זו כבר בשורה טובה, אפילו אם בדרך ניתקל בקשיים.
כשאדם מאמין שהוא מסוגל, הוא יכול להשפיע בצורה בלתי רגילה. ההכרה הפנימית בכך שבתוכך נמצאים הכוחות להתנהג כמו שצריך, ללמוד כראוי ולהיות חסיד – זו בשורה טובה שאין כמותה! נצל את הכוחות המופלאים שלך במלואם. כך אתה יודע ומבין שהעשייה שלך לא תלויה באף ראש ישיבה, משפיע או חבר, רק בך!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
