ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
א.אבקת פירה או מנה חמה שבישלוה גוים במפעל, מותרת באכילה מפני שתהליך הייבוש מפקיע את הבישול שהתבצע קודם לכן במפעל.
ב. אם הגוי עירה מים רותחים על מנה חמה או אבקת פירה, מותר, מפני שאין איסור בישולי גוים בעירוי.
א. בישולי גוים באבקה להכנת 'פירה' ו'מנה חמה'
הפוסקים דנו מה הדין כאשר בישול הגוי הוא בשלבים הראשונים של הכנת המאכל, והמאכל צריך עוד תיקון לאחר בישול הגוי.
השאלה מתבטאת למעשה בבישול גוי של אבקה להכנת פירה ובמנה חמה. בתהליך הייצור של פירה ומנה חמה מבשלים בשלב ראשון את החומרים (חלקם עד שיעור בן דרוסאי וחלקם יותר), אחר כך מייבשים אותם ומשווקים אותם באופן זה כך שבהוספת מעט מים רותחים המאכל מוכן תוך כמה דקות.
מה הדין כאשר שלבי הייצור במפעל נעשים ע"י גוי, ומה הדין כאשר ההכשרה לאכילה (הוספת המים) נעשית על ידי גוי?
בשאלה הראשונה זכינו לתשובות משני ראשי ישיבת מרכז הרב, הגר"ש ישראלי זצ"ל (שמחר יום שישי יום הזכרון העשרים לפטירתו) ומו"ר הגר"א שפירא זצ"ל, אשר שניהם פסקו להיתר.
סיבת ההיתר היא מפני שבשו"ת אבקת רוכל כתב הבית יוסף שאם מייבשים את המאכל אחרי שהגיע לשליש בישול, בטל שם הבישול הראשון ואין בזה בישול גוים 1 .
ב. גוי שהכשיר 'מנה חמה' לאכילה
לפי האמור לעיל, יש לאסור במקרה בו הגוי הוסיף את המים והכשיר את ה'מנה חמה' לאכילה.
שהרי, כשהתרנו בשאלה הראשונה, כשבמפעל כל העובדים גוים והם בשלו, יסוד ההיתר היה שהבישול הראשון הסתלק מאחר וייבשו את המאכל ואינו ראוי לאכילה כמו שהוא, ועל פי זה הוספת המים ל'מנה חמה' היא בישולה ויש לאסור.
אמנם, מכמה מקורות משמע שעירוי לא נאסר בדין בישולי גוים, ועל כן למעשה נראה שיש להתיר. [אך בשבט הלוי משמע לכאורה שמחמיר וסובר שגם עירוי נאסר בבישול גוי ולפי זה המחמיר אינו מן המתמיהים] 2 .
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
