ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וְאָמַר לוֹ: הָכִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, דּוֹר שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא וכו'. וּבֵאוּר עִנְיָן זֶה, שֶׁקֹּדֶם שֶׁיָּבוֹא הַמָּשִׁיחַ רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה נִמְצָא הֶפְסֵד גָּמוּר, 1 כֵּיוָן שֶׁיִּהְיֶה הֲוָיָה חֲדָשָׁה וְיִהְיֶה כְּמוֹ עוֹלָם חָדָשׁ, שֶׁקֹּדֶם זֶה הִגִּיעוּ יִשְׂרָאֵל עַד עָפָר וְעַתָּה יָרוּם קַרְנָם עַד שְׁמֵי שָׁמַיִם, וְכִי אֵין דָּבָר זֶה הֲוָיָה חֲדָשָׁה? וּלְכָךְ כַּאֲשֶׁר תָּחוּל הֲוָיָה חֲדָשָׁה, אָז יִהְיֶה בְּטֵלָה הֲוָיָה הָרִאשׁוֹנָה, וְתִתְבַּטֵּל צוּרַת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹן. וּלְכָךְ יִהְיוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מִתְמַעֲטִין, פֵּרוּשׁ אוֹתָם 2 שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם הַשֵּׂכֶל יִתְמַעֲטוּ. וְכַאֲשֶׁר הַשֵּׂכֶל מִתְמַעֵט, אָז יָבוֹא פֻּרְעָנֻיּוֹת עַל הַשְּׁאָר, כִּי כַּאֲשֶׁר תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בָּעוֹלָם, אֵין פֻּרְעָנוּת בָּא לָעוֹלָם. וְאָמַר וְהַשְּׁאָר, שֶׁאֵינָם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, עֵינֵיהֶם כָּלִים בְּיָגוֹן וַאֲנָחָה, וְצָרוֹת רַבּוֹת מִתְחַדְּשׁוֹת, וּגְזֵרוֹת קָשׁוֹת מִתְחַדְּשׁוֹת בָּעוֹלָם. וְזָכַר {ג'} גְּזֵרוֹת: כִּי לִפְעָמִים הַצָּרָה הוּא מִצַּד אֲרִיכוּת הַזְּמַן, שֶׁעוֹמֵד בְּפֻרְעָנֻיּוֹת זְמַן רַב. וּכְנֶגֶד זֶה אָמַר עֵינֵיהֶם כָּלִים בְּיָגוֹן, שֶׁזֶּה נֶאֱמַר שֶׁתָּמִיד יוֹם וָיוֹם מְצַפִּים לְהַרְוָחָה, וְלֹא תָּבוֹא לָהֶם הַרְוָחָה, שֶׁמַּאֲרִיךְ בְּצָרָתָם. וְלִפְעָמִים הַפֻּרְעָנֻיּוֹת הוּא מִצַּד הָרִבּוּי, וּכְנֶגֶד זֶה אָמַר וְצָרוֹת רַבּוֹת מִתְחַדְּשׁוֹת. וְלִפְעָמִים הַגְּזֵרָה בְּעַצְמָהּ קָשָׁה, וּכְנֶגֶד זֶה אָמַר וּגְזֵרוֹת קָשׁוֹת מִתְחַדְּשׁוֹת. הֲרֵי לְךָ כָּל הַחֲלָקִים, עַד שֶׁיִּהְיֶה הֶפְסֵד בַּכֹּל.
הפסד ההויה גם לדברים רוחניים
וּמִפְּנֵי 3 שֶׁזָּכַר כָּאן הֶפְסֵד שֶׁיִּהְיֶה בָּעוֹלָם לִבְנֵי אָדָם, זָכַר אַחֲרָיו בַּבָּרַיְתָא הַהֶפְסֵד שֶׁיִּהְיֶה 4 בְּמִילֵּי דִּשְׁמַיָּא, שֶׁאָמַר, בֵּית הַוַּעַד יִהְיֶה לִזְנוּת וכו'. כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר נִזְכְּרוּ כָּאן הֵם מִילֵּי דִּשְׁמַיָּא. וְיוֹתֵר מִזֶּה, כִּי כֻּלָּם הוֹלְכִים 5 מֵהֶפֶךְ לְהֶפֶךְ. כִּי בֵּית הַוַּעַד יִהְיוּ לִזְנוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁהַדָּבָר הַטּוֹב יִהְיֶה לְרַע, וְכֵן כֻּלָּם. אֲבָל וַתְּהִי הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת, מַשְׁמַע שֶׁיִּהְיֶה הָאֱמֶת בָּטֵל 6 בִּלְבַד, לְכָךְ דָּרַשׁ וַתְּהִי הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת, 7 שֶׁנַּעֲשִׂים עֲדָרִים עֲדָרִים וְהוֹלֶכֶת לָהּ. שֶׁלֹּא תֹּאמַר כִּי הַפְּחוּתִים יִהְיוּ מְשַׁקְּרִים בִּשְׁבִיל פְּחִיתוּת שֶׁלָּהֶם, וְלֹא נִקְרָא זֶה שֶׁהָאֱמֶת הָלְכָה לָהּ, 8 רַק שֶׁהֵם אֵינָם חֲפֵצִים בָּאֱמֶת. כִּי זֶה אֵינוֹ, כִּי לֹא יִמָּצֵא כְּלָל אַף אֵצֶל אֲשֶׁר נִקְרְאוּ טוֹבִים, וְעַל זֶה נֶאֱמַר שֶׁהָאֱמֶת הָלְכָה לָהּ, וְלֹא יִמָּצֵא הָאֱמֶת. וְדָבָר זֶה יוֹתֵר פְּחִיתוּת, שֶׁאִם בְּנֵי אָדָם מִצַּד שֶׁהֵם אֵינָם טוֹבִים מְשַׁקְּרִים, אֵין כָּאן בִּטּוּל הָאֱמֶת מִן הָעוֹלָם, רַק שֶׁהַבְּרִיּוֹת הֵם אֵינָם טוֹבִים, וּבָאִים לִידֵי שֶׁקֶר, וְלִפְעָמִים יִמָּצֵא אָדָם כָּשֵׁר, וְאֵין הַכֹּל מְשַׁקְּרִים. אֲבָל לֶעָתִיד יְסֻלַּק הָאֱמֶת מִצַּד עַצְמוֹ, וְלֹא נִמְצָא אֵצֶל אֶחָד הָאֱמֶת, רַק כָּל אָדָם כּוֹזֵב. וְזֶה פְּחִיתוּת גָּדוֹל שֶׁאֵין הָאֱמֶת מִצַּד עַצְמוֹ נִמְצָא.
________________________________
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
105 - פרק ל"ה חלק ג'
106 - פרק ל"ה חלק ד'
107 - פרק ל"ה חלק ה'
טען עוד
לאחר 3 שהזכיר את קלקול העולם ביחס לבני האדם, הזכיר את הקלקול שיהיה 4 בענינים הרוחניים. אמר, שבית הוועד יהיה לזנות וכו'. הדברים שהזכיר כולם ענינים רוחניים, ובהם רעה גדולה יותר ממה שהזכיר קודם, שלא רק שמתקלקלים ממצבם, אלא 5 מתהפכים לגמרי ממה שהיו. בית הוועד יהיה לזנות, כלומר דבר שהיה צריך להיות טוב יהיה רע, וכן שאר הדברים שהזכיר. מה שאמר: ותהי האמת נעדרת, משמע שהאמת לא תהיה קיימת, 6 אבל לא שיתקיים הפך האמת, לכן דרשו חכמים, ותהי האמת נעדרת, 7 שיהיו אנשי האמת נעשים קבוצות קבוצות ונעלמים. כלומר אין לפרש שהאנשים הפחותים, מחמת פחיתותם, יהיו שקרנים, כי אין זה נקרא שהאמת הלכה, 8 אלא שהם אינם חפצים להיות אנשי אמת. אבל כאשר האמת לא תמצא כלל, אף אצל האנשים הטובים, על זה נאמר שהאמת הלכה ואינה נמצאת. מציאות זו היא מציאות נמוכה יותר מאשר המציאות שהאנשים משקרים. כי אם בני אדם פחותים משקרים אין האמת בטילה מהעולם, אלא אותם בני אדם שאינם טובים משקרים, וגם במצב זה ימצאו מעט אנשים כשרים שאינם משקרים. אבל בעתיד האמת לא תהיה בנמצא, ולכן כל בני האדם לא יאמרו אמת. דבר זה הוא פחיתות גדולה, שהאמת מצד עצמה אינה בנמצא.
ביאורים
יצירת המציאות הרוחנית החדשה בעולם, בתקופת ביאת המשיח, מחייבת לפי דברי חז"ל תופעה של פירוק כללי, שעל גביו תבנה מציאות חדשה: "שבכל הדברים ההעדר קודם למציאות וההפסד קודם להויה" [אברבנאל בראשית טו, יב]. הקב"ה יצר את המציאות באופן כזה שלפני מציאות חדשה, צריך לבוא שלב של פירוק ונפילה של המציאות הקודמת. זה מה שאמרו חז"ל על גודל הנפילה שתהיה לקראת ימות המשיח. הם פרטו צרות רבות, קשות וממושכות, ופגיעה אנושה גם בצד הרוחני של המציאות, עד כדי כך שמקומות שאמורים להיות מלאים בקדושה, יהפכו למקומות של טומאה וריחוק.
המהר"ל מוסיף לעסוק בסוגיית האמת. מושג האמת הוא מושג רחב ויסודי מאוד. מי שאינו דובר אמת ואינו חי לפיה, חותר תחת היסודות של המציאות. בורא העולם, שהוא אלוה האמת, מצפה מהעולם להתנהל על פיה. ממילא, מצופה גם מבני האדם להכיר בדרך האמת וללכת לאורה, ולהתרחק מכל תפיסות של שקר. יסוד האמת כה מהותי עד כדי שאנו אומרים בהגדה של פסח על לבן הרמאי שהיה המתנגד הגדול לאמת: "ולבן ביקש לעקור את הכל ", מכיוון שלבן במהותו מתנגד למהות של עם ישראל שצריכים לגלות את שם ה' בעולם.
חז"ל מלמדים אותנו שבתקופה זאת של עקבות המשיח יהיה חסרון גדול של האמת. המהר"ל מסביר שאם היה מצב שהאמת קיימת ומופיעה אצל אנשים טובים, ורק האנשים הפחותים היו חסרי אמת, הדבר לא היה כה נורא, אולם בתקופה זו האמת הולכת ומסתלקת מן העולם, וזהו גודל הצרה הרוחנית השייכת לתקופה זו.
בהמשך המהר"ל יתייחס לשאלה כיצד יש להתבונן על אותה מציאות קשה שאותה מתארים לנו חז"ל כאן.
הרחבות
* העולם בימות המשיח
שֶׁקֹּדֶם שֶׁיָּבוֹא הַמָּשִׁיחַ רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה נִמְצָא הֶפְסֵד גָּמוּר, כֵּיוָן שֶׁיִּהְיֶה הֲוָיָה חֲדָשָׁה וְיִהְיֶה כְּמוֹ עוֹלָם חָדָשׁ. מהמהר"ל משתמע שלפני בוא המשיח יתקלקל העולם הן בעניינים חומריים והן בעניינים רוחניים. קלקול זה הוא הכנה לימות המשיח. זאת כדי שהעולם יוכל להגיע למציאות החדשה והמתוקנת שיביא איתו המשיח.
הרמב"ם כותב: "אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם, או יהיה שם חידוש במעשה בראשית, אלא עולם כמנהגו נוהג" [הלכות מלכים יב, א]. לפי דבריו, העולם לא ישתנה בימות המשיח שינוי מהותי במובן הפיזי. העולם יישאר כמות שהוא, אבל המלחמות ייפסקו ויהיה שלום. אחרי ימות המשיח, על פי הרמב"ם, יגיע 'עולם הנשמות'. עולם רוחני בלבד אליו מגיעות הנשמות אחרי הימצאותן בגוף בעולם הזה (להרחבה עיין שם, וכן בהקדמה לפרק חלק (ד"ה "ועתה") ובאגרת תחיית המתים) (ראה גם בספרנו נצח ישראל בסוף פרק נ').
שינוי בטבע העולם מופיע בדברי הרמב"ן : "הרי נתבאר שהעולם הבא אינו עולם הנשמות, אלא עולם נברא קיים שימצאו בו אנשי התחיה בגוף ובנפש ". העולם הזה ישתנה ויזדכך עד כדי כך שחטא אדם הראשון יתוקן והגופים יחיו לנצח. גם המוות יפסק ויקוים הפסוק "וחרפת עמו יסיר". זוהי התכלית של העולם [שער הגמול ד-ה].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
