ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- קרח
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל חי בן מזל טוב
בפרשת השבוע ההתמרמרות וחוסר שביעות הרצון ממשה רבנו ומהנהגתו הופכים לצעקה קולנית. קורח עט על ההזדמנות לנסות לתפוס את מקומו של משה, שנחלש בעקבות כישלון המרגלים וההחלטה של הקב"ה שכל הדור הזה של בני ישראל ימות במדבר. ברור לגמרי שקורח טיפח שאיפות כאלה לעצמו ולמשפחתו במשך הרבה מאוד זמן.
הוא חש אכזבה ותסכול מכך שלא נבחר לכהונה כאשר אהרון ובניו נבחרו לתפקיד. הוא ראה את עצמו כשווה למשה ואהרון בכל מובן והמתין למה שנראה לו העיתוי הנכון לדרוש את המגיע לו.
מבחינתו, הרגע המתאים הגיע כאשר משה נראה הכי פגיע. הפופולריות של משה בקרב העם מגיעה לשפל חסר תקדים אחרי האירועים הקשים שקרו לבני ישראל במדבר סיני. קורח חש שיש לו כאן הזדמנות להפיל את משה ולתפוס את מקומו כמנהיגם של בני ישראל.
ייתכן מאוד שאילו נערכו באותו הרגע בחירות לתפקיד המנהיג של בני ישראל, משה היה מתקשה לנצח בהן ולהשיג רוב. עם זאת, הפרשה מבהירה לנו היטב שהקב"ה איננו תמיד דמוקרטי, והוא תומך באופן ברור במשה נגד מתחריו ואויביו.
אחד המאפיינים של טבע האדם הוא החיפוש התמידי אחר הנהגה חדשה ואנשים חדשים שישלטו עליו. אפשר לומר שבמידה רבה שכבר ביום שאחרי הניצחון בבחירות הופך המנצח ל"ברווז צולע", אדם מכהן בסוף דרכו. לעומת זאת, אדם שמתמודד בבחירות מבטיח הכול לכולם ומציג תוכנית חדשה לשינוי חברתי ופוליטי, ולכן הוא נתפס כאיש חזון דינמי וכריזמטי.
מאחר שהאדם מטבעו לעולם אינו שבע רצון ממצבו ולעולם איננו מרוצה ממה שיש לו, האנשים שמבטיחים לנו הבטחות לעתיד הם תמיד אלה שמעוררים בנו עניין ואפילו נאמנות בתחילה. קורח מנצל את התכונה האנושית השכיחה מדי הזאת. הוא מוצא אוזן קשבת בחלקים של עם ישראל ומנסה להטיל דופי במשה ואהרון ולקדם את עצמו לתפקיד מנהיגם של בני ישראל.
משה רואה את הסילוף בתביעות של קורח ואת הצביעות שבצדקנותו השטחית ובדאגתו המדומה לציבור. אך משה גם מבין ששום ויכוח ציבורי עם קורח ועדתו לא יניא אותם ממטרתם ולא ימנע את הקרע הגלוי שהם רוצים ליצור בתוך עם ישראל.
למשה אין ברירה אלא להניח את העניין לבורא עולם, ולא משנה מה תהיינה ההשלכות. יש לקחים רבים שגם אנחנו יכולים להפיק מהסיפור הזה, אם נתבונן בעצמנו, בחברה ובהנהגה שלנו בכנות ונתעלם מחזונות שווא שלעתים קרובות שואפים לשינוי רק למען השינוי עצמו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
