ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וּבְפֶרֶק חֵלֶק (סנהדרין צח, ב), אֲמַר עוּלָּא: 1 יֵיתֵי וְלָא אֶחְמִנֵיהּ. וְכֵן אֲמַר רַבָּה: יֵיתֵי וְלָא אֶחְמִנֵיהּ. (רַבִּי) רַב יוֹסֵף אֲמַר: 2 יֵיתֵי, וְאֶזְכֶּה וְאֵיתִיב בְּטוּלָּא דְּכוּפִיתָא דְּחַמְרֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ אַבַּיֵּי לְרַבָּה: 3 מַאי טַעֲמָא? 4 אִילֵימָא מִשּׁוּם חֶבְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, וְהָתַנְיָא, שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, מַה יַּעֲשֶׂה אָדָם וְיִנָּצֵל מֵחֶבְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּבִגְמִילוּת חֲסָדִים. 5 וּמַר, הָא תּוֹרָה וְהָא גְּמִילוּת חֲסָדִים! אָמַר: שֶׁמָּא יִגְרֹם הַחֵטְא, כִּדְרַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי, דְּרַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי 6 רָמֵי, כְּתִיב (בראשית כח, טו): וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ, 7 וּכְתִיב (בראשית לב, ח): וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ, שֶׁהָיָה מִתְיָרֵא שֶׁמָּא יִגְרֹם הַחֵטְא. כִּדְתַנְיָא, עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה' (שמות טו, טז) זוֹ 8 בִּיאָה רִאשׁוֹנָה, עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ (שם) 9 זוֹ בִּיאָה שְׁנִיָּה. אֱמֹר מֵעַתָּה, רְאוּיִין הָיוּ לַעֲשׂוֹת לָהֶם נֵס בְּבִיאָה שְׁנִיָּה כְּבִיאָה רִאשׁוֹנָה, אֶלָּא שֶׁגָּרַם הַחֵטְא. וְכֵן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: יֵיתֵי וְלָא אֶחְמִנֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ: מַאי טַעֲמָא? אִילֵימָא מִשּׁוּם דִּכְתִיב (עמוס ה, יט): כַּאֲשֶׁר יָנוּס אִישׁ מִפְּנֵי הָאֲרִי וּפְגָעוֹ הַדֹּב וְסָמַךְ יָדוֹ אֶל הַקִּיר וּנְשָׁכוֹ נָחָשׁ, 10 בֹּא וְאַרְאֶךָּ דֻּגְמָתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, בִּזְמַן שֶׁאָדָם יוֹצֵא לַשָּׂדֶה, 11 וּפָגַע בּוֹ סַנְטָר, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁפְּגָעוֹ אֲרִי. נִכְנַס (לְבֵיתוֹ) {לָעִיר} פָּגַע בּוֹ 12 גַּבַּאי, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁפְּגָעוֹ דֹּב. נִכְנַס לְבֵיתוֹ וּמָצָא בָּנָיו וּבְנֵי בֵיתוֹ מוּטָלִין בָּרָעָב, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁנְּשָׁכוֹ נָחָשׁ! אֶלָּא מִשּׁוּם דִּכְתִיב (ירמיה ל, ו): שַׁאֲלוּ נָא וּרְאוּ אִם יֹלֵד זָכָר מַדּוּעַ רָאִיתִי כָל גֶּבֶר יָדָיו עַל חֲלָצָיו וכו'. מַאי רָאִיתִי כָל גֶּבֶר? אָמַר רָבָא בַּר יִצְחָק אָמַר רַב: 13 מִי שֶׁכָּל גְּבוּרָה שֶׁלּוֹ. וּמַאי נֶהֶפְכוּ כָל פָּנִים לְיֵרָקוֹן (שם)? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: 14 פָּמַלְיָא שֶׁל מַעֲלָה וּפָמַלְיָא שֶׁל מַטָּה. 15 בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הַלָּלוּ מַעֲשֵׂה יָדַי וְהַלָּלוּ מַעֲשֵׂי יָדַי, הַאֵיךְ אֶעֱבֹר אֵלּוּ מִפְּנֵי אֵלּוּ! 16 הַיְנוּ דְּאָמְרִי אֱינָשֵׁי: רָהֵיט וּנְפַל תּוֹרָא, וְאָזֵיל וְשָׁדֵי לֵיהּ סוּסְיָא בְּאוּרְיֵהּ.
________________________________
שנינו בפרק חלק, אמר עולא 1 יבוא משיח ולא אראנו, מפני הצרות הרבות שיהיו בימיו. וכן אמר רבה, 2 יבוא ולא אראנו. רב יוסף אמר, יבוא ואזכה לשבת בצל גללי חמורו. אמר אביי לרבה, 3 מהו הטעם בגללו אמר יבוא ולא אראנו? 4 אם חושש אדוני מפני חבלי משיח, והרי למדנו, ששאלו התלמידים את רבי אליעזר, מה יעשה אדם וינצל מחבלו של משיח? ענה להם, יעסוק בתורה ובגמילות חסדים, 5 והרי אדוני עוסק בתורה ובגמילות חסדים, אם כן מדוע הוא חושש? אמר לו רבה, שמא יגרום החטא, כדברי רבי יעקב בר אידי, 6 שהקשה, נאמר ליעקב: והנה אנוכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך, ונאמר ויירא יעקב מאד וייצר לו, 7 מדוע התיירא לאחר ההבטחה? אלא שהיה ירא שמא יגרום החטא. כמו ששנינו, נאמר: עד יעבור עמך ה', זו ביאה ראשונה 8 של עם ישראל לארץ בימי יהושע. ונאמר: עד יעבור עם זו קנית, 9 זו ביאה שנייה בימי עזרא, כלומר היו ישראל ראויים שיעשה להם נס בביאה שנייה כמו בביאה ראשונה, אלא שגרם החטא. וכן אמר רבי יוחנן, יבוא ולא אראנו. אמר לו ריש לקיש מהו הטעם? אם מפני הצרות, שנאמר: כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדוב ובא הבית וסמך ידו על הקיר ונשכו הנחש, 10 דבר דומה לזה קיים גם בעולם הזה, בזמן שאדם יוצא לשדה 11 ופוגש את קובע גבולות השדות שרוצה לצמצם את שדהו, דומה עליו כמי שנפגש עם אריה. נכנס מן השדה לעיר 12 ופוגש את גובה המיסים של המלך, דומה עליו כמי שפגע בו הדוב. נכנס לביתו ומוצא את בניו ובני ביתו שרויים ברעב, נדמה בעיניו כאילו נשכו נחש. אם כן מדוע אמר יבוא ולא אראנו? אלא משום שנאמר: שאלו נא וראו אם יולד זכר, מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו כיולדה ונהפכו כל פנים לירקון. מהו הפירוש ראיתי כל גבר? אמר רבא בר יצחק בשם רב, 13 הכוונה לקב"ה, שכל הגבורה היא שלו. ומהי הכוונה בנאמר: ונהפכו כל פנים לירקון? אמר רבי יוחנן, פמליא של מעלה ופמליא של מטה, 14 כלומר, מלאכים ובני ישראל. 15 באותה שעה שהקב"ה מעביר את האומות מלפניו, אומר הקב"ה, הללו, האומות, מעשה ידי, והללו, ישראל, מעשה ידי, איך אעביר את האומות מפני בני ישראל! 16 זהו המשל שאומרים בני האדם, רץ ונפל השור, לך והכנס את הסוס לאורוותו. כלומר, לאחר שהאדם מכניס תחת השור את הסוס, שאינו חביב עליו כשור, קשה לו להוציא אותו כשמבריא השור. כך לאחר שחטאו ישראל וירדו מגדולתם, העלה הקב"ה את האומות תחתם, וכשנגאלים ישראל, קשה לו להעביר את האומות מעל פניו. קושי זה מביא לחבלי משיח ומסיבה זו פחד רבי יוחנן מהם.
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
111 - פרק ל"ו חלק א'
112 - פרק ל"ו חלק ב'
113 - פרק ל"ו חלק ג'
טען עוד
המהר"ל מביא את דברי הגמרא בסנהדרין. התבוננות בגמרא זו מצביעה על גודל השינוי והכאב שיש בתקופת חבלי המשיח, על התגובות השונות של חכמים ביחס לתקופה זו, ועל הדרכים להינצל מהייסורים שבה.
בקוראנו דברים אלו, שוב עולה השאלה: מדוע קשה למציאות לקבל דברים חדשים? מדוע לא תוכל האישה לאפשר לתינוק לצאת בקלות וללא כאב? מדוע העולם לא יכול לעמוד על סדריו כשיבוא המשיח?
שינויים קורים דווקא ב מציאות מוגבלת. למציאות כזו קשה להכיל דברים חדשים. אם נחזור אל דוגמת האישה נבין, כי הקושי שהיא עוברת בזמן הלידה נובע בגלל שגם היא נתונה בתוך גבולות צרים . גופה לא מסוגל להכיל הוויה חדשה מבלי להשתנות, כיוון שהוא קטן מידי. אם הוא היה גדול יותר השפעת התינוק החדש היתה מעטה.
כיוון ששינוי קורה רק במציאות מוגבלת, הוא תמיד גורם לערעור המערכת.
גם עולמנו מוגבל. ניתן לראות זאת במציאות הפיזית. אין שני דברים שיכולים להיות באותו מקום בו זמנית. ניתן גם לחוש זאת בעצמנו – הזמן שלנו, כישרונותינו, האמצעים הנתונים לרשותנו גם הם מצומצמים. בדומה לכך, גם הצד הרוחני שבעולם הוא מוגבל. כיוון שכך, עולמנו מהווה "מצע טוב" לשינויים מחד, ומאידך, הוא מתערער מאוד כאשר הם קורים. התגלות המשיח היא שינוי גדול מאוד, וממילא כזו שטומנת בחובה כאב וקשיים עצומים.
לאור דברים אלו אנו יכולים להבין את פחדם של האמוראים מימות המשיח, ומכך ללמוד כיצד עלינו להתמודד עם קשיי דורנו, דור הגאולה.
הרחבות
* נבואה והבטחה
רְאוּיִין הָיוּ לַעֲשׂוֹת לָהֶם נֵס בְּבִיאָה שְׁנִיָּה כְּבִיאָה רִאשׁוֹנָה, אֶלָּא שֶׁגָּרַם הַחֵטְא. מדברים אלו עולה כי דברי התורה בדבר עשיית נס לישראל בעליית עזרא ונחמיה התבטלו ולא אירעו בפועל. הבנה זו מולידה קושי על דברי הרמב"ם : "אם הבטיח (הנביא) על טובה ואמר שיהיה כך וכך ולא באה הטובה שאמר - בידוע שהוא נביא שקר, שכל דבר טובה שיגזור האל אפילו על תנאי אינו חוזר" [יסודי התורה י, ד] ואילו כאן לא התקיימה ההבטחה?
הרד"ק מבאר שאמנם הבטחה לא מתבטלת לגמרי, אבל החטא עלול לגרום שהיא לא תתקיים במלואה: "הענין הזה שאמר לו כי בהבטחת הטובה יבחן הנביא... כל דבר טוב שיבטיח האל אפילו על תנאי הוא בא, אבל באמת תסור ממנו הטובה ההיא אם יחטא... אמנם על כל פנים תחול הטובה ותבא" [ירמיה כח, ז]. המהר"ל מתרץ שההבטחה על עשיית נס בתקופת שיבת ציון לא נאמרה בפירוש ורק נרמזה בפסוק, ולכן אין קושי מכך שהיא לא התקיימה [גור אריה, בראשית לב, ח].
אולם אין זו דעתו של המהר"ל עצמו: "העיקר הוא כי חילוק יש בין הבטחה ובין נבואה , כי הדבר שלא נאמר אלא לשם הבטחה להבטיח את האדם... כי אחר שלא היתה (ההבטחה) רק מפני זכות אשר הובטח – ואותו המקבל אפשר שישתנה, וישתנה ההבטחה אשר הבטיח אותו הקב"ה. אמנם יבחן הנביא כאשר לא היה מתנבא להבטיח, רק שהוא אומר שכך שלחו להתנבאות שיהיה בעתיד, לא להבטיח" [שם].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
