ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
דוד שלום בן סיגל
א. נחלקו הפוסקים האם אבקת חלב המיוצרת מחלב שחלבו גוי מותרת, או שגם עליה חלה גזירת חלב עכו"ם.
ב. למעשה- על פי נהלי הרבנות הראשית יש לסמן מוצרים אלו על מנת שהמעוניינים שלא להקל בזה יוכלו לעשות זאת. בכשרויות מהדרין אין משתמשים באבקת חלב עכו"ם כלל.
ג. ראוי להמנע מטיול של תענוג בבין המצרים. אם יוצאים בכל אופן לטיול- יש להקפיד ביותר על כל כללי הבטיחות מאחר ובימים אלו הסכנה מצויה.
א. אבקת חלב עכו"ם
במוצרים רבים בשוק המזון אחד הרכיבים הוא אבקת חלב.
אבקת חלב מיוצרת בכמה דרכים: א. צמצום חלב בחום לחצי מנפחו המקורי וריסוס הנותר בקיטור עד לאידוי מרבית נוזליו. ב. מריחת החלב על תוף פח רותח וסחרורו עד שהחלב מתקשה על הדופן ג. ייבוש בהקפאה, בדומה לקפה מגורען.
הפוסקים חלוקים האם יש איסור באבקת חלב שיוצרה מחלב שחלבו גוי.
הגרצ"פ פראנק זצ"ל מתיר משני טעמים מרכזיים:
1. לשיטת הש"ך אם אנו יודעים שהגוי חולב על מנת להכין מהחלב גבינה, מותר אח"כ ליהודי לעשות גבינה מאותו חלב ולהשתמש בו, והוא הדין לגבי אבקת חלב.
2. אין לחשוש לחלב טמא מפני שבתי החרושת מקפידים על חלב פרה בלבד.
החזון איש חולק וסובר שאין ללמוד מגבינה לאבקת חלב. לפי שבגבינה הקלו מאחר ואין אפשרות לייצר גבינה מחלב טמא. לעומת זאת, אבקת חלב ניתן לייצר מחלב טמא ולכן גם אבקת חלב עכו"ם אסורה.
למעשה- נהלי הרבנות הם לסמן מוצרים המכילים אבקת חלב עכו"ם על מנת שהמעוניינים שלא להקל בדבר זה יוכלו לעשות כן. כמו כן בכשרויות המהדרין לא משתמשים באבקת חלב עכו"ם 1 .
ב. טיולים בבין המצרים
לצערנו, מאחר ולא זכינו ובית המקדש עדיין לא נבנה, אנו מציינים בימים אלו את האבלות על חורבנו.
מסביב לאבלות זו השתרשו בעם ישראל הלכות ומנהגים שונים.
אחד המנהגים הוא למעט בתענוג בימים אלו. לכן כתב בספר 'יסוד ושורש העבודה'- "וראוי לאדם לסגף את עצמו בכל מה שאפשר ואל יקל בעידונים ח"ו שלא יסיח דעתו מהאבילות".
והגר"ח פלאג'י כתב שעשו תקנה במקומו שלא לטייל בימי בין המצרים.
בנוסף לזה, בימים אלו יש להזהר מסכנה.
לכן ראוי להמנע מטיולים בימים אלו. במקום צורך אפשר להתיר אך בזהירות רבה ותוך שמירה והקפדה על כל כללי הבטיחות הנדרשים 2 .
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
