ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב חרל"פ
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
יום אחד לפני כמעט 30 שנה הגיע הרב לוינגר בשמחה ובטוב לבב לישיבתנו ישיבת 'שבי חברון'. ולשמחה הגדולה מה זו עושה?שאלתי. הרב לוינגר הסביר מייד: "הבור הוא ענקי משהו כמו ששה מטר עומק". איזה בור ענק משמח כל כך את הרב לוינגר?התפלאתי. הרב לוינגר המשיך:
אם הבור הוא כה גדול וכה עמוק סימן שהיסודות יהיו חזקים והבניין יהיה גדול ומפואר. פה בשכונת 'אברהם אבינו' נזכה במהרה לבניין מגורים להרבה משפחות. ואכן תוך זמן קצר נבנה הבניין שעד היום מאכלס משפחות רבות בשכונת 'אברהם אבינו'.
לאחר מכן בקשתי מהרב שיספר לי חוויות מילדותו עת היה גר בסמיכות לסבי הגדול-רבי יעקב משה חרל"פ רבה של שכונות 'שערי חסד' ו'רחביה' בירושלים.
וכך סיפר הרב לוינגר:ההורים שלי גרו בגבול שערי חסד-רחביה-ברח' אוסישקין. אבא ז"ל הכיר את המעלה של שערי חסד וגם היה הולך תמיד להתפלל שם, למרות שהיו בתי כנסת אחרים בסביבתו. אבא היה מתפלל שם כל השבוע. היה לו קשר לחוג היֶקי, לכן התפלל גם בקול תורה באולם העליון. אבל ביום כיפור בתור ילדים תמיד לקח אותנו לבית כנסת הגר"א, ששם התפלל הרב חרל"פ, שמאוחר יותר התרגלתי יותר לשם ר' יעקב משה, אבל אז לא קראנו לו עדיין ר' יעקב משה, זה היה רק אח"כ כשהייתי בישיבה(ישיבת 'מרכז הרב').
אבא לקח אותנו מישיבת קול תורה ששם התפללנו את כל התפילות של ר"ה ויו"כ. באופן קבוע עזבנו את תפילת מנחה בקול תורה ביום כיפור, אבא היה לוקח את המחזורים, לוקח את המגבת שהיה משתחווה עליה ועוזב את התפילה. ישיבת קול תורה היתה מול הסוכנות, כדי להגיע לנעילה אצל הרב חרל"פ בבית כנסת הגר"א,אבא היה הולך כבר באמצע מנחה, זה היה בזמן חזרת הש"ץ.
שם בביכ"נ הגר"א ראיתי את הרב חרל"פ מתפלל בהתרגשות גדולה מאוד.
בתחילת נעילה, לפי מיטב זכרוני, לא בטוח שבאמת כך היה, היו שני אנשים עם ספרי תורה משני צידיו של הרב חרל"פ. והוא היה מתפלל את תפילת נעילה, זכור לי גם כן זעזוע באמירת השמות, שאמר את השמות, אחרי תפילת נעילה, "שמע ישראל" "ברוך שם" ו "ה' הוא האלוקים". כל זה אני זוכר בתור ילד.
אז לא ידעתי בדיוק שהרב חרל"פ הוא תלמיד של הרב קוק, ומאוחר יותר כששמעתי יותר עליו, הייתי מאושר מאוד שאכן הוא תלמיד של הרב קוק. בעיקר הרשים אותי התפלת נעילה ביום כיפור.
לאבי קראו ר' אליעזר ד"ר לוינגר. היה רופא והיה גם מתפלל בבית הכנסת של הרב חרל"פ, וגם שאל את הרב שאלות. פעם הלך להתיר נדר אצלו. נדמה לי שאבי היה נוהג לעמוד כל חזרת הש"ץ בגרמניה, וכשעלה לארץ תנאי עמידה היו יותר קשים אז הלך להתיר את הנדר אצל הרב חרל"פ.
תקיעות שופר
היה קשה מאוד לעמוד בדרישות של הרב חרל"פ, הוא הקפיד מאוד על התקיעות, ופסל הרבה קולות של בעלי התקיעה תוך כדי התקיעות.זה היה נראה כדבר שכמעט ולא ניתן לעמוד בדרישות שלו. אני זוכר כילד היה קשה לעמוד בדרישות שלו ולהיות בעל תוקע בביכ"נ הגר"א. בעלי התקיעה התעייפו והתחלפו, ועוד פעם ניסו, וקראו גם לבעלי תקיעה שסיימו במניינים אחרים לבוא ולסייע.
קריאת שמע
אני זוכר שהרב היה מאריך בשמע ישראל. ראיתי אותו כילד באולם הראשון שנכנסים לבית הכנסת בשערי חסד. היו קודם נכנסים לשם ומתפללים ואחר כך נכנסים מהאולם הזה לאחד המניינים שבצד ימין או שמאל. ואני זוכר שהרב חרל"פ עומד שם בצד ימין והיה מתפלל, היתה לו ארשת פנים מאוד רצינית, כבדה. זה הרשים אותי. לא ידעתי על מעלתו עד שהגעתי לישיבת מרכז הרב.
היציאה מהסוכה
בהקשר אחר, אני לא הייתי נוכח, אבל אחי הגדולים מבני עקיבא, היו מספרים שהיו מוציאים את הרב בסוכות ומלווים אותו מהסוכה שבביתו לבית כנסת הגר"א, לא היה מרחק גדול, והיו שם בני הנוער הדתי ותושבי השכונה, וכולם יצאו בריקודים. הרב חרל"פ יצא עם שקיעה, אחרי תפילת מנחה בסוכתו, לכיוון בית כנסת הגר"א, הייתה אז שמחה גדולה, הצטרפו לזה תושבי השכונה ותושבי השכונות הסמוכות, ואחי מבני עקיבא. שמעתי שהרב חרל"פ יצא רק פעמיים בלבד מהסוכה בכל שבעת הימים, פעם אחת לכותל ופעם כדי להקביל פני רבו-הרב אברהם יצחק הכהן קוק.
שמחת תורה
לאבי היו מנהגים, סדרים שלו, היה הולך להתפלל די מוקדם בליל שמחת תורה, ואנחנו אכלנו מוקדם יחסית, ואחר כך הלכנו לראות את הריקודים אצל הרב חרל"פ. ושוב אני מדבר על ארשת פנים רצינית, אני זוכר את השירים שהיה שר, "מי הוא זה ואי זה הוא זה לי ואנוהו" ו"ועל ישראל אמונתו" וגם, צווימי צווימי...אני שומע אותם שירים עדיין באזני. השיר הזה על ישראל גאותו זה באמת מתאים לכל הנקודה הגדולה שהרב קוק והרב חרל"פ דיברו הרבה מאוד על הנקודה של עם ישראל. הוא שר גם על ישראל ברכתו, על ישראל גאותו. היה עומד בקצה המזרח של הבית כנסת למעלה, והיה שר. היתה לו אשרת פנים רצינית. עלינו למעלה וראינו את זה..
הרב חרל"פ היה, בבר מצוה של אחי, ישראל מאיר, ואחי הלך להגיד לפניו את הדרשה-
לא יודע אם זה היה מקובל ברחביה, אלא שאצל אבי היה לו הערצה וכבוד לתלמידי חכמים.
כך נהגו כל בני המצווה בשערי חסד.
אחי הרב ישראל מאיר מספר שפעם הרב חרל"פ חלה וכיוון שלהורי היה פנסיון וגם אבי היה רופא,אז הרב החולה שהה בפנסיון לבדו מס' ימים. באחד הלילות נפטרה לפתע אשת הרב חרל"פ. כיוון שהיה כבר חצות חיכה אבי לאור הבוקר.כאשר נכנס לחדר הרב,אמר לו מייד הרב:לא יושבים שבעה על ידיעה אלא על שמועה,יודע אני שהרבנית הלכה לעולמה אנא הודיעני ואשב עליה שבעה.הדבר היה מבהיל ,הלא איש לא היה יכול להגיע ולהודיעו מלבדנו ועל פלפון ומיילים טרם חלמו.
הייתי בן 16 כאשר הרב נפטר.
האם ללכת להגנה?
שמעתי ממשה זקס(זק"ש), חבר קבוץ שעלבים. הוא היה לפני בתנועת עזרא, אולי 15 שנה מבוגר ממני, הוא אגרונום במקצועו. והוא סיפר לי שלפני מלחמתה שחרור לא כל הרבנים התירו לבני הנוער ללכת להגנה. למה? מפני שהאווירה שם היתה אוירה חילונית, ורבים מהנוער הדתי החל מעזרא וכלה בבני עקיבא, הפסיק לשמור שבת, יצאו לתרבות רעה. משה זק"ש, סיפר לי שהלך לרבני ירושלים ואף אחד לא התיר לו ללכת להגנה מפני שרובם נהיו לא דתיים בהגנה. הסיבה שנהיו לא דתיים כי האווירה היתה שצריכים להקים מדינה, ואגב המתח של הקמת המדינה אפשר להקל בשבת וכדו'. ורבים נכנסו כדתיים ויצאו כלא דתיים, בין הבנים וגם בין הבנות. היו גם היו פעולות בהגנה שהם סכנו את עצמם והיו צריכים היתר לסכן את נפשם לאו דווקא בהצלת נפשות ממש אלא בפעילות שוטפת. רבני ירושלים לא התירו להם ללכת להגנה. עד שהגיעו לרב חרל"פ, והרב חרל"פ אמר להם שאם הם מרגישים שהם צריכים לעשות את זה, שלא ילכו נגד הרצון הזה. לא התיר להם שחור על גבי לבן, אבל אמר להם לא ללכת נגד הרצון.
ספרי הרב חרל"פ
המשיך הרב לוינגר וסיפר:פעם התבטא באוזני הרב אברהם דוד רוזנטל, שלימים כיהן כרבה של 'שערי חסד'.:
"ספר 'ממעייני הישועה' של רבי יעקב משה הוא השו"ע של הגאולה", (ממעייני הישועה הוא חלק ו' בסדרת מי מרום-ספרי המחשבה של הרב חרל"פ)
גם הרב יעקב צ'רבוניץ סיפר :" כשלמדתי בישיבת חברון הגעתי פעם בז' בכסלו לישיבת 'בית זבול' ביום הזיכרון של הגרי"מ חרל"פ. זכורני היטב דבריו של הרב ישראלי: "ספר 'ממעייני הישועה' של הגרי"מ חרל"פ הוא השו"ע של הגאולה".
המשיך הרב לוינגר:חשוב להכיר את המכתבים המיוחדים של הרב חרל"פ ממסע הרבנים.
(חלקם בספר 'ישלח ממרום'):
וכך כתב הרב חרל"פ– "אין כל הכסף והזהב שבעולם שווה לעומת התענוג הגדול לראות את הוד יופיו של מרן אור ישראל שליט"א מדבר מעומק משנתו בלי שום התפעלות גופנית, רואים איך עולה למקורו ושואב מים ... שאינם נפסקים ומורידם לזה העולם" – הרב חרל"פ מתאר במכתבו איך הרב קוק מדבר את הדברים הכי גדולים בין הפועלים שם. הפועלים יצאו מלאי התפעלות ממנו, מדובר על פועלים שלא היו דתיים, הוריד להם את הרעיונות הגדולים ביותר לתוך זה העולם. בלי שום התפעלות גופנית –בלי לעשות הצגות.אלא בכוח השכל וההסבר, והנעימות, והאמת. כולם ידעו את זה, אבל פתאום הוא אמר: אתם יודעים מה זה ארץ ישראל? במרחביה, בעתלית, בדגניה. ראו את הדבר הזה, איזה ענק היה הרב קוק.
וזה מסביר את מה שאמר הרב חרל"פ לחבר'ה שרצו להתגייס להגנה: שאם אתם מרגישים שזה מה שאתם צריכים לעשות – עשו. "ישראל עם קדוש... הוא האור המאיר לכל העולם כולו.... שכל העולם יכירו במלכותו של הקב"ה, כמו שמעתירים... וידע כל פעול .... ובכל עוז ועצמה מתאמצים ישראל למלא תפקיד קדוש זה..."
כתב: יאיר חרל"פ מחבר הספר 'שירת הי"ם- שירת חייו של רבי יעקב משה חרל"פ
הרב משה לוינגר
רב שכונת "אבהם אבינו" בחברון. ממקימי תנועת "גוש אמונים", אבי היישוב היהודי בעה"ק חברון.

הרב חרל"פ הרב משה לוינגר מספר על ילדותו בסמיכות לרב חרל"פ
מאת: יאיר חרל"פ מחבר הספר 'שירת הי"ם- שירת חייו של רבי יעקב משה חרל"פ
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









