ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
ננסה בדברינו לברר שאלה עקרונית, האם כשחז"ל מזהים בין שתי דמויות ומלמדים אותנו כי אלמוני הנזכר במקום אחד, הוא אותו פלמוני הנזכר במקום אחר, דבריהם מבוססים על מסורת, או שדבריהם מבוססים על י"ג מידות שהתורה נדרשת בהם ובעיקר מה שנקרא מבחינה הלכתית "גזירה שווה" ומה שקראנו מבחינה אגדתית - דרשנית "הערת שולים"?
(עיינו במבוא לספרי החדש "צפנת ישעיהו" עמוד יז).
נשאל שוב את אותה שאלה, בהקשר לפרשתנו, האם הזיהוי של פנחס בן אלעזר הכהן, בן דורם הצעיר של משה ויהושע, מי שפעל גם בתקופת השופטים, עם אליהו התשבי שחי ופעל בעיקר בדורם של אחאב ואיזבל, מבוסס על מסורת המועברת מרב לתלמידו ומדור לדור ונכתבה בידי התנאים והאמוראים? או שהתנאים והאמוראים במדרש זיהו את הרמזים בכתוב, הקושרים בין פנחס ואליהו ולכן הציעו את הזיהוי, למרות המרחק בשנים.
אם הדרך השניה היא הנכונה, יתכן ומשמעות הזיהוי היא רק מבחינה רוחנית ומשמעותה היא שאליהו הנביא הוא ממשיך דרכו הרוחנית של פנחס, ולאו דווקא שהוא האריך ימים ושנים, וזכה לזקנה מאוד מופלגת (דבר שגם הוא יתכן בהחלט).
אם הזכרנו את אלמוני ופלמוני נדגים את דברינו באמצעות דוגמא ממגילת רות.
מצינו שתי דעות בדברי חז"ל בשאלה, מתי התרחשו המאורעות המתוארים במגילה? הדעה המפורסמת יותר היא דעתו של האמורא רבה בר רב הונא בשם רב (שחי בדור המעבר בין התנאים והאמוראים): "אִבְצָן זה בֹּעַז" (בבא בתרא דף צא ע"א). לפי זה גם אלימלך, אבי מחלון וכליון ובעלה הראשון של נעמי, חי בדורו של אבצן. השופט אבצן מופיע בספר בפרק י"ב של ספר שופטים, מה שמצביע לכאורה שהם אִבְצָן = בֹּעַז, בעלה השני של רות כלת נעמי, ואלימלך, פעלו בסוף תקופת השופטים.
לפי דעת התנא רבי יוסי בן חלפתא בסדר עולם רבה, אלימלך ובעז חיו בתחילת תקופת השופטים ואז התרחשו המאורעות המפורטים בתחילת מגילת רות. וז"ל:
"ואחריו (אחרי עתניאל בן קנז) אהוד בן גרא שמנים שנה, יצא מהם שני שעבוד עגלון מלך מואב שמנה עשרה שנה (שקדמו לתשועת אהוד), בימיו היה שמגר בן ענת, בסוף ימיו, אותו הפרק בימי עגלון (קודם לאהוד) היה ויהי בימי שפט השפטים וגו', ושם האיש אלימלך וגו', וימת אלימלך וגו" ואומר אַל בְּנֹתַי וגו' (שם /רות/ א יג), ואומר בְּכֹל אֲשֶׁר יָצְאוּ יַד ד' הָיְתָה בָּם (שופטים ב טו)"
(סדר עולם רבה (ליינר) פרק יב).
נסביר את דבריו. במגילת רות אנו מוצאים את הביטוי המיוחד בדבריה של נעמי:
"אַל בְּנֹתַי כִּי מַר לִי מְאֹד מִכֶּם כִּי יָצְאָה בִי יַד יְקֹוָק",
בספר שופטים בפסוקים המתארים את השיעבוד הקשה של כושן רשעתיים מצינו:
"בְּכֹל אֲשֶׁר יָצְאוּ יַד יְקֹוָק הָיְתָה בָּם לְרָעָה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק".
קשר לשוני מיוחד זה רומז כי המאורעות שמתוארים בתחילת מגילת רות התרחשו בימי השעבוד של כושן רשעתיים, לפני תשועתו של אהוד בן גרא משבט בנימין.
גם לדעתו של רבה בר רב הונא בשם רב, ניתן למצוא רמז בכתוב. המאורעות המתוארים במגילת רות התרחשו בעיקר בבית לחם, זוהי גם עירו של בעז. כאשר הכתוב עוסק באבצן הוא מדגיש:
"וַיִּשְׁפֹּט אַחֲרָיו אֶת יִשְׂרָאֵל אִבְצָן מִבֵּית לָחֶם:...וַיָּמָת אִבְצָן וַיִּקָּבֵר בְּבֵית לָחֶם" (שופטים י"ב, ח-י).
בסיום הדברים, עדיין נשארת פתוחה השאלה, כיצד נוצר הקשר בין פנחס לאליהו?
מה קדם למה, המסורת להוכחות הלשוניות או ההוכחות הלשוניות שהביאו למסקנה הלמדנית?
בין כך ובין כך, נאחל לעם ישראל להרבות בשמירת המסורת ולהרבות בלימוד תורה,
המבוסס על שמירת דרכי הלימוד של רבותינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
