ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
ננסה בדברינו לברר שאלה עקרונית, האם כשחז"ל מזהים בין שתי דמויות ומלמדים אותנו כי אלמוני הנזכר במקום אחד, הוא אותו פלמוני הנזכר במקום אחר, דבריהם מבוססים על מסורת, או שדבריהם מבוססים על י"ג מידות שהתורה נדרשת בהם ובעיקר מה שנקרא מבחינה הלכתית "גזירה שווה" ומה שקראנו מבחינה אגדתית - דרשנית "הערת שולים"?
(עיינו במבוא לספרי החדש "צפנת ישעיהו" עמוד יז).
נשאל שוב את אותה שאלה, בהקשר לפרשתנו, האם הזיהוי של פנחס בן אלעזר הכהן, בן דורם הצעיר של משה ויהושע, מי שפעל גם בתקופת השופטים, עם אליהו התשבי שחי ופעל בעיקר בדורם של אחאב ואיזבל, מבוסס על מסורת המועברת מרב לתלמידו ומדור לדור ונכתבה בידי התנאים והאמוראים? או שהתנאים והאמוראים במדרש זיהו את הרמזים בכתוב, הקושרים בין פנחס ואליהו ולכן הציעו את הזיהוי, למרות המרחק בשנים.
אם הדרך השניה היא הנכונה, יתכן ומשמעות הזיהוי היא רק מבחינה רוחנית ומשמעותה היא שאליהו הנביא הוא ממשיך דרכו הרוחנית של פנחס, ולאו דווקא שהוא האריך ימים ושנים, וזכה לזקנה מאוד מופלגת (דבר שגם הוא יתכן בהחלט).
אם הזכרנו את אלמוני ופלמוני נדגים את דברינו באמצעות דוגמא ממגילת רות.
מצינו שתי דעות בדברי חז"ל בשאלה, מתי התרחשו המאורעות המתוארים במגילה? הדעה המפורסמת יותר היא דעתו של האמורא רבה בר רב הונא בשם רב (שחי בדור המעבר בין התנאים והאמוראים): "אִבְצָן זה בֹּעַז" (בבא בתרא דף צא ע"א). לפי זה גם אלימלך, אבי מחלון וכליון ובעלה הראשון של נעמי, חי בדורו של אבצן. השופט אבצן מופיע בספר בפרק י"ב של ספר שופטים, מה שמצביע לכאורה שהם אִבְצָן = בֹּעַז, בעלה השני של רות כלת נעמי, ואלימלך, פעלו בסוף תקופת השופטים.
לפי דעת התנא רבי יוסי בן חלפתא בסדר עולם רבה, אלימלך ובעז חיו בתחילת תקופת השופטים ואז התרחשו המאורעות המפורטים בתחילת מגילת רות. וז"ל:
"ואחריו (אחרי עתניאל בן קנז) אהוד בן גרא שמנים שנה, יצא מהם שני שעבוד עגלון מלך מואב שמנה עשרה שנה (שקדמו לתשועת אהוד), בימיו היה שמגר בן ענת, בסוף ימיו, אותו הפרק בימי עגלון (קודם לאהוד) היה ויהי בימי שפט השפטים וגו', ושם האיש אלימלך וגו', וימת אלימלך וגו" ואומר אַל בְּנֹתַי וגו' (שם /רות/ א יג), ואומר בְּכֹל אֲשֶׁר יָצְאוּ יַד ד' הָיְתָה בָּם (שופטים ב טו)"
(סדר עולם רבה (ליינר) פרק יב).
נסביר את דבריו. במגילת רות אנו מוצאים את הביטוי המיוחד בדבריה של נעמי:
"אַל בְּנֹתַי כִּי מַר לִי מְאֹד מִכֶּם כִּי יָצְאָה בִי יַד יְקֹוָק",
בספר שופטים בפסוקים המתארים את השיעבוד הקשה של כושן רשעתיים מצינו:
"בְּכֹל אֲשֶׁר יָצְאוּ יַד יְקֹוָק הָיְתָה בָּם לְרָעָה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק".
קשר לשוני מיוחד זה רומז כי המאורעות שמתוארים בתחילת מגילת רות התרחשו בימי השעבוד של כושן רשעתיים, לפני תשועתו של אהוד בן גרא משבט בנימין.
גם לדעתו של רבה בר רב הונא בשם רב, ניתן למצוא רמז בכתוב. המאורעות המתוארים במגילת רות התרחשו בעיקר בבית לחם, זוהי גם עירו של בעז. כאשר הכתוב עוסק באבצן הוא מדגיש:
"וַיִּשְׁפֹּט אַחֲרָיו אֶת יִשְׂרָאֵל אִבְצָן מִבֵּית לָחֶם:...וַיָּמָת אִבְצָן וַיִּקָּבֵר בְּבֵית לָחֶם" (שופטים י"ב, ח-י).
בסיום הדברים, עדיין נשארת פתוחה השאלה, כיצד נוצר הקשר בין פנחס לאליהו?
מה קדם למה, המסורת להוכחות הלשוניות או ההוכחות הלשוניות שהביאו למסקנה הלמדנית?
בין כך ובין כך, נאחל לעם ישראל להרבות בשמירת המסורת ולהרבות בלימוד תורה,
המבוסס על שמירת דרכי הלימוד של רבותינו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











